מודל להשראה הרבה מעבר לכדורסל: מורשת קובי בראיינט

בצהרי יום ראשון התעורר העולם למציאות חדשה. אחד מגדולי האתלטים בתולדות ההיסטוריה המודרנית אלוף ה-NBA חמש פעמים, כוכב תקשורת, וסמל משחק הכדורסל המודרני, שנגע בליבותיהם של מאות מליוני בני אדם, קובי בראיינט מצא את מותו בהתרסקות מסוק בשעה 09:17 שעון לוס אנג'לס צפונית מערבית לעיר שכה אהב ושכה אהבה אותו. בצורה טראגית מסתבר עתה כי בראיינט היה בדרכו לאימון הכדורסל של בתו אותו היה אמור להעביר. גם היא נספתה באסון.

מהנשיא טראמפ ועד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, כלה בגדולי הכדורסלנים והכדורגלנים בהיסטוריה (ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו) כולם התקשו לעכל את ההלם ואת החדשות הנוראיות.

שכן כולם ידעו, אם מייקל ג'ורדן היה 'אלוהים' קובי ברייאנט היה הסגן של אלוהים.

במדי הלייקרס / ועם חברי הילדות באיטליה (צילום: Clutchpoints)

ברייאנט נולד עם הכדור ביד ועם הסל בחצר. בנו של שחקן ה-NBA לשעבר ג'ו ברייאנט ששיחק בהצלחה רבה גם בליגה הצרפתית והאיטלקית גדל באיטליה ובצרפת שם היה 'הילד האמריקני' בכיתות הלימוד המקומיות.

כישרונו של ברייאנט היה ברור למאמניו האירופאיים שזיהו עד מהרה שהילד שמעדיף לשחק נגד מבוגרים מאשר נגד ילדים, נועד לגדולות. כשברייאנט היה בן 13 חזרה המשפחה לארה"ב, וקובי הפך בגיל 14 לכוכב נבחרת התיכון שלו. עתה גם באמריקה התברר שהילד הקטן של ג'ו ירש כישרון מפלצתי. עד מהרה ביצועיו של ברייאנט משכו סקאוטים מרחבי ארה"ב למשחקי התיכון בו שיחק בפילדלפיה, שכן ראשי קבוצות ה-NBA הבינו שהנער נמצא ברמה אחת מעל בני גילו.

בגיל 17 שהוא כבר מתנשא לגובה 6'6 הנער המוכשר (שהספיק כבר להופיע בסדרת הטלוויזיה המצליחה מואישה עוד טרם בחירתו בדראפט) ולחתום על חוזה חסות ענק עם אדידס, נתפס בתקשורת האמריקנית כסימן שאלה. מחד כישרון כדורסל יוצא מן הכלל, מאידך הוא בחר לדלג על הקולג' וגם החיוך השובב רמז כי לא בהכרח מדובר ב'ילד טוב ג'ורדן'.

כנראה שסימני השאלה הללו הם שהובילו לעובדה שאחד מגדולי הספורטאים בהיסטוריה המודרנית לא נבחר אפילו בעשרייה הראשונה של הדראפט המיתולוגי של שנת 1996 שבמקרה היה גם הדראפט החזק בתולדות המשחק (לצד דראפט 1984 שסיפק את ג'ורדן, דרקסלר, ואלג'ואהן). קובי נבחר על ידי השרלוט הורנטס במקום ה-13 בלבד. לפניו ברשימה אגדות כדורסל כריי אלן, סטפן מרבורי, אלן אייברסון, אך גם פלופים גמורים כויטלי פוטפנקו וקרי קיטלס שנבחרו לפניו.

קובי במרכז עם מחזור דראפט 1996 (צילום: Youtube)

לאחר הדראפט מיהר קובי להצטלם עם מדי קבוצתו החדשה, אך ההורנטס שקלטו שהילד לא כל כך מתלהב מלשחק בצפון קרוליינה הנידחת יחסית עשו את אחד המהלכים הטיפשיים בתולדות הספורט המקצועי - הם ביצעו טרייד בין קובי ברייאנט בן ה-18 בקושי, ובין הסנטר (המצוין כשלעצמו) ולאדה דיוואץ'. דיוואץ' עבר לשרלוט, וקובי ללוס אנג'לס לייקרס. 

בעונתו הראשונה בליגה 1996/7 ה-NBA זכה למתיחת פנים, קבוצות רבות החליפו את הסמלים המיושנים, אתר ה-NBA עלה לאוויר, וגם הצמות לראשו של אלן אייברסון, האתלטיות הנפלאה של ברייאנט והמסירות הווירטואציות של ג'ייסון וויליאמס, סימנו על גישה חדשה ורעננה למשחק.

לראשי הליגה היה כבר ברור כי ג'ורדן (שכשקובי נבחר בדראפט נכנס לעונתו ה-12 ב-NBA) לא ישחק לנצח, וכי הפנים של המשחק יהיו מעתה אייברסון וברייאנט. עם החולצה מספר 8 (שתהפוך לאחר מכן ל-24) ברייאנט הכניס את הליגה לעידן האינטרנט והמיתוג הגלובלי ביום שאחרי מייקל ג'ורדן. מה שהתחילו לארי בירד ומג'יק ג'ונסון עם הפרסומות האייקוניות לנעלי Converse בשנות השמונים ושהמשיך לאחר מכן ג'ורדן בשנות התשעים עבר עתה לכתפי הילד הצעיר. 

אך לא רק ה-NBA סמך עליו. גם לוס אנג'לס סמכה על הכישרון. וקובי איך נאמר, ממש לא טעם דבש מההתחלה. קובי הגיע ללוס אנג'לס לייקרס במצב של טראומה מתקדמת. קבוצת ה'שואו-טיים' של שנות השמונים שהיממה את העולם עם כדורסל מהעתיד הייתה כבר זיכרון רחוק. פרשת האיידס של מג'יק, פרישתו של קארים עבדול ג'אבר, והשיקגו בולס הבלתי ניתנים לעצירה של פיפן וג'ורדן, מצאו ילד בן ה-18 מול עיר המתגעגעת לעבר יותר משהיא מצפה לעתיד.

ואכן, לצד אדי ג'ונס וניק ואן אקסל הרכיב קובי קבוצה שלא ממש הצליחה להתברג במערב החזק של פורטלנד וסן אנטוניו, אף שרבים דיברו על כך שהיא מראה ניצוצות של פוטנציאל.

קובי בתחילתה הקריירה (צילום: ocregister.com)

בשנת 1998 הבינו בסטייפלס סנטר שמשהו לא דופק. היה זה שנה לאחר שהובא שאקיל אוניל לעיר המלאכים, אז מה החליטו בהנהלת הלייקרס? לנסות ולשכפל את ההצלחה של הבולס. בינתיים לאחר שקובי התחיל להעמיד ממוצעים של כוכב, והתרגל למשטר האימונים והמשחקים המטורף, האדם החשוב בחיי ברייאנט נכנס לתמונה: פיל ג'קסון 'הפילוסוף של הכדורסל' שלקח 6 אליפויות עם השיקגו בולס החליט שהוא יהפוך את ברייאנט לשחקן הטוב בעולם בעידן הפוסט-ג'ורדן. 

ג'קסון עבד עם ברייאנט על הצד המנטלי יותר מעל הקליעה (שגם היא השתפרה), המאמן הכריזמטי, אבי 'זן הכדורסל', הכניס את מספר 8 של הלייקרס לשלב הבא של הקריירה - עתה הוא כבר לא היה האולסטאר האתלטי והפרוע - עתה הוא עתיד להתבסס כשחקן הטוב בעולם. 

אך קובי כאמור לא היה שם לבד, מפלורידה הגיע הסנטר הטוב שראה העולם מאז ווילט צ'יימברלין - שאקיל אוניל. המעבר המתוקשר של שאק ללייקרס אמנם גרם לקובי להרגיש שייתכן ולא סומכים עליו לעשות את העבודה לבד, אבל עבור פרשני הכדורסל היה עתה ברור - זה רק עניין של זמן עד שצמד-העל בליווי שחקנים ותיקים כרוברט הורי ודרק פישר יביאו טבעת אליפות לעיר החוף.

ואכן, לאחר שבשנת 1999 (השנה הראשונה ב-NBA מאז פרישת ג'ורדן) הסן-אנטוניו ספרס של 'מגדלי התאומים' טים דאנקן ודיוויד רובינסון לקחו אליפות – נראה כי הגיע הזמן של הלייקרס להתפוצץ.

שלוש טבעות אליפות ברצף בשנים (2000-2002), ושלוש בחירות לחמישיית העונה מיצבו את ההשוואה בין ג'ורדן וברייאנט כנושא השיחה החם של עולם הכדורסל. במקביל קובי סיפק מספרים מפלצתיים, הוא סירב לרדת מרף 27 הנקודות בממוצע לעונה, וגם האשמות מפרשנים כי סגנון המשחק שלו אגואיסטי, וכי הוא בעצם "נרקסיסט כדורסל", לא הצליחו לעמעם את הזוהר.

רקורד של 5-2 בגמר ה-NBA (צילום: LA Times)

אך עד מהרה החלו בעיות אחרות בחדר ההלבשה. בעיקר עם שאק - ואיך לא, היו אלה בעיות של אגו. שנים מאוחר יותר במפגש פיוס מתוקשר הודו צמד כוכבי היכל התהילה של הכדורסל, כי "כל אחד מאיתנו רצה להיות הכוכב הגדול של הקבוצה", ברייאנט קרא לשאק עצלן ושמן, ושאק טען כי מדובר במי שרק תופס טרמפ על האחוזים הגבוהים שמספק הסנטר בתוך הצבע.

פיל ג'קסון התקשה להשתלט על שני האגואים. וכך בשנת 2004 הקרע בין צמד הענקים הגיע לשיאו בדיוק בזמן למשחק גמר הפלייאוף נגד האנדרוג מהחוף המזרחי. הדטרויט פיסטונס האפורים של צ'ונסי בילאפס, ריצ'ארד המילטון, וראשיד וואלס היו הדבר הכי רחוק מהלייקרס. אדרבא, הם היו אמורים להפוך לבשר התותחים של הקבוצה בעונת 2003/4, אך הבאד בויז מדטרויט הראו שיש עוד תקווה לחוף המזרחי. הם סיפקו תצוגת הגנה הרואית ובהדרכת המאמן היהודי לארי בראון לקחו טבעת אליפות בסטייפלס סנטר. שאקיל עזב את הקבוצה, וגם החתמתו של ה-'דוור' קארל מלון ו'הכפפה' גארי פייטון שבאו לחתום קריירות מפוארות עם טבעת אליפות - לא עזרה.

הלייקרס שוב נכנסו לבצורת. אותו הפסד בגמר 2004 היה לצד ההפסד בגמר 2008 לסלטיקס, אחד מהרגעים הקשים בקריירה של האגדה.

אך עבור קובי הנורא מכל עוד היה לפניו. באותה שנה החלו רווחות שמועות על כך שברייאנט אנס אישה בבית מלון בקולרדו. עד מהרה משטרת קולרדו התערבה, ראיות נערמו, והמשפט המתוקשר בתולדות ה-NBA החל.

תדמיתו של ברייאנט התרסקה, ועימו חוזי הפרסום וערך המותג ששמו ייצג. ראשי ה-NBA ובעלי הלייקרס התכנסו לישיבות חירום לנסות ולעכל את החדשות הקשות, ברייאנט עצמו היה עסוק בטיסות לבית המשפט בקולרדו ובמקביל בניסיון להמשיך ולשחק כדורסל. הוא לא ירבה להתייחס למקרה לאחר שהעניין נפתר מחוץ לכותלי בית המשפט, אך הוא היה נחוש לא לתת לסקנדל להרוס לו את חיי המשפחה, או את הקריירה כפי שקרה לכוכבי על אחרים כמייק טייסון.

מסיבת עיתונאים בשיאה של הפרשה. מלווה באישתו (צילום: MSNBC)

אישתו של הכוכב תמכה בו לאורך כל המשבר, דבר שעזר לשיקום שמו, אך גם ברמה המקצועית ברייאנט לא נתן להפסד הכלכלי והתדמיתי לעצור אותו, המספרים שהוא סיפק המשיכו להיות מפלצתיים - בשתי העונות שלאחר הפרשה הוא סיפק את הממוצעים הכי גבוהים בקריירה שלו (32.4 נקודות למשחק בצמד העונות).

שנה לאחר מכן, במשחק הזכור לעכברי NBA רשם ברייאנט עוד נתון היסטורי, 81 נקודות במשחק, מספר 2 בהיסטוריה לאחר 100 הנקודות של ווילט צ'יימברלין. בעונת 2007/8 כשהוא כבר הופך לשחקן ותיק בליגה (10 שנים) ולאחר 5 שנים בלי אליפות, עדיין הקונצנזוס לגבי היותו הכדורסלן הטוב בעולם, וההשוואות עם ג'ורדן נמשכו, זאת למרות שהאליפויות פסקו. ובכל זאת יש שתהו, "האם קובי הביא את שלושת האליפויות של 2000-2002 בגלל שאק"?. אך קובי לא נתן לדיבורים לפגוע בו הוא היה נחוש לקחת אליפויות "לבד", בלי שאק ולהוכיח לסקפטים שהם טועים. בינתיים ל-NBA הגיעו פנים חדשות, ביניהם לברון ג'יימס הצעיר שמעולם לא הסתיר את הערצתו לבראיינט.

ובתוך כך, בשנת 2009 הוכיח קובי לעולם שהוא יכול לקחת קבוצה על הגב. הוא שב למסלול האליפויות, כשעשה באק-טו-באק מרשים של שתי אליפויות לצד פאו גאסול ואנדרו ביינום - ובכך מיצב את מספר הטבעות שלו ל-5, הישג בלתי מבוטל לשחקן בעונתו ה-13 וה-14 בליגה הטובה בעולם.

במקביל ההישגים השיבו אותו למעמדו כסנסציה גלובלית במקומות חשוכי כדורסל כסין (בה הופיע בתכנית ריאליטי פופולרית) יפן ודרום קוריאה, ועם הפרשה כזיכרון רחוק, קובי חזר להיות קלף חזק בעולם הפרסום והמיתוג. קשריו לאירופה בה גדל וידיעתו את השפה האיטלקית סייעו להפוך אותו לשגריר גלובלי של המשחק, ופרסומות לצד ליונל מסי (טורקיש איירליינס) חסויות מנייקי, ומקדונלדס, העידו כי גם המותג ששמו קובי בראיינט זוכה לרנסנס.

אלה לצד 1346 משחקים בליגה הסדירה ו25.6 נקודות, 5.1 כדורים חוזרים ו-4.7 אסיסטים למשחק בהיותו מציג יכולות פנומנליות זאת כאשר הוא עוקף את ג'ורדן ומגיע למקום הרביעי בטבלת קלעי כל הזמנים מיצבו אותו כאחד הגדולים בהיסטוריה.

לאלה יש להוסיף מספר מדליות אולימפיות במדי נבחרת הכדורסל של ארה"ב שאותה תמיד היה גאה לייצג.

מלבד ההישגיות שהביאה חמש אליפויות כלייקר, קובי סיים פעמיים כ-MVP של סדרת הגמר ב-2009 וב-2010, וכ-MVP של העונה הסדירה ב-2008, הוא נבחר 18 פעמים למשחק האולסטאר, ו-4 פעמיים זכה ב-MVP של המשחק היוקרתי. לחמישיית העונה נבחר 11 פעמים, כולל 9 פעמים לחמישיית ההגנה של העונה, הוא גם זכה פעמיים במלך הנקודות לעונה ופעם אחת בתחרות הדאנקים.

לאחר פציעה חמורה שגרמה להשבתתו בשנת 2013, קובי שב לפרקט, הוא הפך לשחקן קבוצתי יותר, שמות כסטפן קרי וקווין דוראנט הובילו את הרשימות הסטטיסטיות בליגה, אך קובי עדיין שמר על רמת משחק גבוהה, ומשחקים של 30 נקודות ומעלה לא היו דבר חריג גם בעונתו ה-18 בקריירה !.

נאום הפרידה המרגש (צילום: ABC News)

פרישתו בשנת 2016 זכתה לסיקור עולמי, ובנאום היסטורי שנשא בסטייפלס סנטר לאחר משחק פרישה בו קלע 60 נקודות ! בניצחון על היוטה ג'אז, הדגיש קובי כמה עשה הכל רק מתוך אהבת המשחק.

לאחר פרישתו הפך לגורם חשוב בעולם העסקים והתרבות בארה"ב עם הון המוערך בלמעלה מחצי מיליארד דולר, ותדמית ציבורית משוקמת הפך קובי לדמות קונצנזואלית, ולמודל לחיקוי. מחנות כדורסל, אימונים אישיים לשחקני עילית כקאיירי אירווינג, ואפילו פיוס מתוקשר עם שאק העידו כי שמו של בראיינט שוקם כמעט בתכלית מהסקנדל שכמעט וריסק את הקריירה המפוארת.

ג'רי ווסט הכוכב המיתולוגי והג'נרל מנג'ר של הלייקרס העיד כי לצד מג'ק וקארים קובי הוא גדול שחקני הלייקרס, קובי אף הרבה בהופעות אורח בסרטים, בתוכניות טוק שואו, ובסדרות.

כמובן שהשאלה קובי או מייקל ליוותה את הקריירה, אך קובי לא ניסה להתחרות או להילחם בהשוואה המתבקשת לעוד ענק בגובה 6'6, ובמשקל 205 פאונד - הוא פשוט עשה את מה שהוא אוהב.

במקביל הקדיש קובי זמן רב לפיתוח הקריירה של בנותיו (שאת כולן אימן) ולטיפוח יחסיו עם אשתו. במהלך תקופת הפלייאוף של השנתיים האחרונות הפך ברייאנט לכוכב מחוזר באולפני ESPN וABC, אך בחר לשדר תכנית כדורסל קצרה בלייב-סטרים של ESPN אותה שידר מביתו. רק אמש לברון ג'יימס עבר את קובי ברשימת גדולי הקלעים והוריד את האולסטאר המיתולוגי למקום הרביעי ברשימת כל הזמנים.

לכבוד המאורע המרגש ביקש לברון באופן סימבולי מקובי לחתום על נעלי הכדורסל שלבש במשחק, קובי כמובן שמח ועשה זאת, שכן לברון עשה זאת כמובן במדי הלייקרס. אמש אותו לברון (שגם מושווה לגדול מכולם) מירר בבכי עם הישמע החדשות. לא רק הוא, עולם הכדורסל ותרבות הספורט כולה איבדה אמש את אחד מחמשת שחקני הכדורסל הגדולים בהיסטוריה. דמות תרבותית מכוננת, את הבלאק-ממבה. 'להתראות אחי הקטן' ספד לו מייקל ג'ורדן.