ארצות הברית מאז ומתמיד היוותה מוקד משיכה להגירה עבור אזרחי העולם בכלל וישראלים בפרט. למרות זאת, רבים אינם מודעים לאפשרויות הסדרת מעמדם החוקי בעת או טרם הגעתם, ובמקום זאת בוחרים מכורח הנסיבות באפשרויות מפוקפקות ומשלמים על כך מחיר יקר.
לדברי עו"ד שלומי אטש, מומחה לדיני הגירה, תחום ההגירה לארה"ב תמיד היה מאתגר בפרט לנו הישראלים ונראה כאילו האפשרויות שלנו מוגבלות ביחס לשאר. העניין מקבל משנה תוקף בשנים האחרונות לאור עמדות הממשל הנוכחי בכל הקשור לנושאי הגירה.
אטש מדגיש כי דווקא לאור כל זאת, נראה שמעולם לא היו יותר אופציות זמינות לישראלים.
נעבור על הבולטות שבהן:
ויזת E-2
ויזת E-2 מבוססת על אמנה בין ישראל לארה"ב לפיה אזרח ישראלי יוכל להקים עסק בארה"ב ולעבור למדינה יחד עם משפחתו לצורך ניהול העסק וקידומו לתקופה של שנתיים בשלב הראשון, עם אפשרות הארכות נוספות ללא הגבלה, כל עוד העסק קיים ומגשים את מטרותיו, כפי שהוגדרו בתחילת ההליך.
על המבקש להציג תוכנית עסקית עם תחזיות כלכליות וצפי לחמש השנים הבאות, כמו גם תוכנית שיווקית ומבנה ארגוני של החברה, כפי שתיראה בעתיד.
סכום ההשקעה בעסק אינו מוגדר ספציפית בחוק, אלא מוגדר כ"סכום משמעותי". הסכום בעצם נקבע לפי אופי וטיב העסק. כלומר הסכום יחשב משמעותי או מתאים על פי מהות העסק ומיקומו. כך למשל – חברת הייטק בניו יורק תצטרך להשקיע סכום מסוים בעוד שעסק אחר, כמו חנות קמעונאית בפלורידה למשל, תצטרך להשקיע סכום אחר לצורך העניין. וזאת על פי דרישות העסק והוצאות התפעול שלו במיקום בו הוא נמצא.
בפועל, ניתן לומר שהשקעה בסביבות 150 אלף דולר או יותר, תחשב לגיטימית ובעלת סיכויים להתקבל (בהתקיים תנאים נוספים כמובן). יתרה מכך, צריך להראות לרשויות שהעסק לא נועד לקיים רק את בעליו ומשפחתו, אלא בעל אופק מבטיח מבחינה עסקי כזה שיצדיק למשל, העסקה של מספר עובדים אמריקאים, יניב רווחים בעתיד ויראה אופק התפתחותי של ממש.
היתרון בוויזת ה E-2 לעומת ויזות אחרות הזמינות לישראלים טמון במספר גורמים: ראשית היא לא תלויה במכסה שנתית או בזמנים מסויימים, אין תלות במעסיק מסויים, לא צריך להראות סחר מוכח וכדומה, אלא, על אותו משקיע להראות השקעה מכספו הפרטי, תוכנית עסקית, אופי רווחי, העסקת עובדים כאמור לעיל. בנוסף, בן או בת הזוג של המשקיע/ה יכולים לעבוד במדינה בכפוף לאישור עבודה שצריך לבקש בנפרד.
חשוב להדגיש שהבקשה יכולה להיות מוגשת בקונסוליה האמריקאית בתל אביב או תוך שינוי סטטוס מתוך ארצות הברית. בין אלה שקיבלו E-2 על בסיס השקעה – חברות נדל"ן , חברות השקעות, מסעדות, חברות הייטק, חברות תקשורת וייעוץ, כמו גם מספרות, רשתות קמעוניות וחנויות.
ויזת 1-E
ויזות סחר מאושרות בהתבסס על אמנת מסחר בין ארה"ב וישראל. הוויזה מתאימה לאנשים המתכוונים להגיע לארה"ב על מנת לעסוק במסחר משמעותי, כולל מסחר בשירותים או טכנולוגיה, בעיקר בין ארה"ב וישראל.
תנאי הזכאות:
לפחות 50% מהעסק בבעלות ישראלית כלומר, לפחות מחצית ממניות החברה הן בבעלות של אזרחים ישראלים. חברות אמריקאיות שבעליהן העיקריים הם תושבי קבע חוקיים או אזרחים אמריקאיים, אינן זכאיות לה.
המועמד לאשרה חייב להיות אזרח ישראלי. בעת הבקשה לויזת 1-E , קיימת זרימה מסחרית של סחורה, שירותים או טכנולוגיה בין ישראל לארה"ב, אשר ניתן לעקוב אחריה ולזהותה (כלומר, הבעלות של הפריטים הנסחרים חייבת לעבור מצד אחד לשני והמסחר כלל חוזים שתוצאת המשא והמתן הייתה מוצלחת).
זרימת המסחר היא משמעותית ורציפה כאשר לפחות 50% מהמסחר הבינלאומי של החברה הוא בין ישראל לארה"ב. המועמד לוויזה חייב להיות מועסק במשרה ניהולית או בכירה, או להיות בעל כישורים ייחודיים החיוניים לתפעול החברה. עובדים לא מיומנים או בעלי יכולות רגילות אינם זכאים לאשרה זו.
ויזת H-1B
האשרה מתאימה לעובדים בעלי תואר ראשון ומעלה המגיעים לארה״ב על מנת לעבוד עבור מעסיק מסויים. הדרישה הבסיסית מאותם עובדים היא שתהיה להם רמת מומחיות מקצועית ספציפית ברמה גבוהה - "Specialty Occupations". התואר צריך להתאים למקצוע הנדרש.
בכל שנה ישנה מכסה של 65,000 ויזות לבעלי תואר ראשון ומכסה נוספת של 20,000 לבעלי תואר שני ומעלה. ניתן להגיש את הבקשה לוויזה בראשון לאפריל בכל שנה, וכאשר היא מאושרת תחילת העבודה תהיה באוקטובר באותה שנה.
האשרה ניתנת להארכה ועובד שמבקש להאריכה אינו זקוק לעמוד בתנאי הזמנים שצוינו לעיל או למגבלות המכסה, אלא רק במועד פקיעת התוקף של האשרה הנוכחית. יתרון נוסף שיש לויזה טמון בכך שניתן לעבור בין מעסיקים בלי הגבלה ובלבד שהמעסיק החדש יעמוד בתנאים.
ויזת L-1
מיועדת לחברות המעבירות מנהלים ובכירים, כמו גם כאלה בעלי ידע מיוחד מחברת האם הממוקמת בישראל, לחברת בת או אחרת הקשורה אליה באופן ישיר או שולטת בה. על פי תנאי הויזה על העובד להראות כי עבד לפחות שנה אחת עבור החברה הישראלית, הינו בעל ידע מיוחד או ששימש כמנהל או בעל תפקיד בכיר אחר בחברה. אותו עובד צריך לשמש בתפקיד דומה בחברה האמריקאית.
מעבר לכך יש להראות כי קיימת הצדקה מטעם החברה בהעברת אותו עובד. כך למשל, על החברה האמריקאית להראות שיש מספיק עובדים אותם יצטרך אותו בכיר לנהל. בנוסף, על החברה להראות כי יש מספיק פעילות עסקית של החברה בישראל ובארצות הברית המצדיקה העברה של עובד בקליבר כזה.
ויזת O-1
אשרת העבודה לבעלי כישורים מיוחדים מאפשרת כניסה לארה”ב לאדם בעל יכולת יוצאת דופן בתחום המדעים, האמנות, העסקים, הקולינריה או הספורט, או בעל הישגים יוצאי דופן בעולם הקולנוע או הטלוויזיה ואנשי הצוות החיוניים שלו.
ויזת 1-O מיועדת לאדם אחד בלבד. במקרים של נסיעה קבוצתית, כל אחד מחברי הקבוצה נדרש לעמוד במבחן היכולת הייחודית. אשרה זו ניתנת עבור אירוע מסוים או מקבץ של אירועים כגון סיבוב הופעות, סבב הרצאות, או השתתפות בפרויקט או בפרוייקטים.
המועמד נדרש להציג בדרך כלל תיק עבודות, פרסומים בתקשורת, מכתבי המלצה, ועוד. הוויזה תקפה לשלוש שנים וניתן להאריכה ללא הגבלה כל עוד מראים את המשך העיסוק בגינו היא ניתנה.
חשוב לציין כי ניתן לקבל את הוויזה כמועמד להעסקה עבור מעסיק ספציפי או כנותן שירותים – פרילנסר. כיום הוויזה מאוד פופולרית בקרב יזמים ובעלי עסקים שהגיעו להישגים בתחומם. כך למשל יזמים בתחומי הטכנולוגיה, בתחום הבנייה המסעדנות ואפילו הביטחון נהנים ממנה.
ויזה R-1
מדובר באשרה עבור אנשי דת שרשאים להגיש בקשה לקבלתה ובתנאי שבמהלך השנתיים שקדמו לכך, היו חברים בקהילה דתית בעלת ארגון דתי אמין בארה"ב, ללא מטרות רווח. ארגונים ללא מטרות רווח, נדרשים להיות בעלי מעמד פטור ממס. דוגמאות לאנשי דת הזכאים לויזה מסוג R עשויות לכלול רבנים, חזנים, כמרים, מדריכי דת ואף מורים לעברית בהתקיים תנאים מסויימים.
פעילותו של המועמד לוויזת 1-R חייבת להיות קשורה לתפקודים דתיים מסורתיים; היא חייבת לגלם את עיקרי האמונה של הדת ולהיות בעלת משמעות דתית, המתייחסת בעיקר, אם לא אך ורק, לנושאים רוחניים-דתיים.
עוד מוסיף אטש כי קיימים מספר סוגי ויזה המיועדים לאנשים שמבקשים ללמוד בארה"ב. לכל סוג ויזה כזה נדרשת קודם כל קבלה של מוסד לימודים מתאים. חשוב להדגיש כי לא כל המוסדות מעניקים ויזה ולכן בטרם מתכננים מסלול לימודים, קודם כל יש למצוא את המוסד המתאים.
שני הסוגים העיקריים הם ויזות F ו M, כאשר ויזת F מיועדת ללימודים אקדמאים כמו קולג׳, אוניברסיטה, תיכון, ולעיתים מוסדות ללימוד שפות. הסוג השני (M) מיועד ללימודים שאינם מוגדרים אקדמאים ושאינם נכנסים תחת ההגדרה של מוסד ללימוד שפות או תוכניות חילופי סטודנטים. לתכנית כזאת הויזה המתאימה היא J.
חשוב לציין כי ניתן להגיע למטרת קורס ספציפי או תוכנית מוגדרת במסגרת ויזת מבקר מסוג B1/2. תכניות לימוד אלה בדרך כלל קצרות ואינן נחשבות לנקודות זכות לתואר.
בנוסף חשוב לציין גם את ויזות ההתמחות מסוג J-1 ו H-3 המיועדות למתמחים או כאלה שמיועדים לעבודה במקום מסויים וצריכים לעבור תקופת תרגול בטרם יתחילו בעבודה עצמה על פי אחת מהויזות שהוזכרו לעיל.
עו"ד שלומי אטש
חשוב גם לציין שבמקביל למסלולי הוויזה הנ"ל ניתן לפעול ולקבל גרין קארד – תושבות קבע וזאת על הבסיס עבודה, יכולות מיוחדות אינטרס לאומי אמריקאי ועוד.
ויזת העבודה הזמניות אותן סקרנו מיועדות להעסקה מיידית – כלומר עם קבלת האשרה, בעוד שמסלול למטרת הגירה - גרין קארד - הוא הליך עתידי. זאת אומרת - לכשיתקבל, אז המהגר יוכל לשהות ולעבוד בארה"ב. עד אז יצטרך להיות תחת ויזה מתאימה.
בכל מקרה מומלץ לפנות לגורם מקצועי מוסמך לשם קבלת ייעוץ מקצועי ובניית תוכנית וכמובן הוצאת התוכנית לפועל.
