Home and more
חנות מתנות וכלי בית בניחוח ישראלי
פיתרונות עיצוב לבית ולמשרד
Emil Rent a Car
אמיל השכרת רכב
השכרת רכבים בכל ארה"ב החל מ- $450 לחודש. רכבים חדשים
Emil Rent a Car
אמיל השכרת רכב
השכרת רכבים בכל ארה"ב החל מ- $450 לחודש. רכבים חדשים
חברות הום אימפרטבמנט, מחפשים עובדים?
מחפשים אנשי מכירות, ראנרים, פקידה? התקשרו עכשיו
Law Offices of Lior Sadgan
יש לכם בעיה חוזרת עם הרכב?
יתכן כי הנכם זכאים להחזר כספי
Mia Tessa
חדרי ארונות ומטבחים מודרנים
חדרי ארונות מעוצבים ומטבחים מודרנים במחירים מיוחדים. רמת אבזור גבוהה, דלתות אוטומטיות ועוד
Low Office Of Yoni Weinberg
מתמחים בנזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים
אנחנו נלחם למענך מול חברות הביטוח
12,000 איש, דגלי ישראל, וישראלי אחד: עצרת ההמונים של טראמפ
היה זה השבוע הגדול של נשיא ארה"ב ושל ניו המפשייר, בנאום היסטורי (הראשון לאחר סקנדל ההדחה) פרס נשיא ארה"ב חזון לאמריקה חזקה. בפועל האומה לא נראתה כה מקוטבת מאז מלחמת האזרחים

"לחיות חופשי או למות" זהו המוטו של ניו המפשייר אליה הגענו בשעות הבוקר לקראת אסיפת הבחירות הראשונה של נשיא ארה"ב מאז הזיכוי ההיסטורי במשפט ההדחה. 

העיר הגדולה במדינה, מנצ'סטר שלבשה חג (ושלג) לקראת בואו של הנשיא ה-45 של ארה"ב, הוצפה בצוותי תקשורת מרחבי ארה"ב, כשאפילו בדיינר המקומי בו עצרנו לארוחת הבוקר מצאנו עצמנו בספסל הסמוך לצוות הצילום של תחנת "הקול של אמריקה".

 

הנשיא בעצרת (צילום: ABC)

למרות שכ-100,000 תושבים מתגוררים במנצ'סטר (שהינה למרבה ההפתעה עיר תאומה למועצה האזורית חוף הכרמל), המלצריות החייכניות בדיינר המקומי המצויין מפגינות את אותו חום ואדיבות הטיפוסיים לעיירה קטנה בלב נברסקה.

את רחוב אלם המרכזי החוצה את העיר (עם חנויות בוטיק שלא מביישות במחיריהן את סנטה מוניקה), והמשלב בין הקלאסה והארכיטקטורה הקולוניאלית המאפיינים את ערי ניו אינגלנד, קשה לפספס.

אך זמן רב להינות מההיסטוריה והארכיטקטורה של בני המדינה המושלגת, הירוקה, והפסטרולית לא היה לנו.

ב-09:00 בבוקר כבר נעמדנו מחוץ ל-SNHU ארנה, לתור עם עוד אלפי אנשים הממתינים לזכות להיכנס ולראות את נשיא ארה"ב.

אכן, כ-10 שעות לפני העצרת, מצוידים בכוס קפה רותחת, בטמפרוטה של 34 מעלות פרנהייט ובטפטוף בלתי פוסק, מצאנו עצמנו שולפים כיסאות מתקפלים ומתמקמים תחת המטריות בין הנחשול האינסופי המשתרך בקדמת הארנה.

בוקר טוב ניו המפשייר 

אנרגיה גבוהה, חיוכים, ואדיבות, מאפשרים לנו לזהות כי הגענו לאמריקה של טראמפ.

לצדנו במעיל גשם ומשקפי שמש עומד מארק.

גבר קטן קומה בגיל העמידה. מהנדס דלק ואב לשלושה ילדים המעיד על עצמו, ''הייתי אב מסור כל חיי, לא פספסתי משחק, או אירוע, היום הם כבר בקולג', ואני מקדיש את עצמי בעיקר לרעיונות חדשים''.

כשאנו מתחילים לדבר על פוליטיקה ורעיונות מארק אינו מסתיר את שביעות רצונו מהמצב, "אני שמח שסוף סוף איני חייב להשתיק את קולי, או להסתיר את עמדותיי. עד עכשיו הדמוקרטים והתקשורת גרמו לנו להרגיש שמשהו בנו פגום. שאנו גזענים, צרי אופקים, אבל אתה יודע שזה לא נכון" הוא אומר ומחייך. 

 

אחד מהמשתתפים בעצרת עם השלט "גאים עבור טראמפ" (צילום: ABC7)

ליד מארק ניצב קרטיס, הפותח ציידנית מלאה בסנדוויצ'ים עם נקניק חזיר, פסטרמה, וגבינה (סירבנו בנימוס).

"קדימה קחו", הוא מורה לסובבים אותו, "אחרת הסנודוויצ'ים האלה ילכו לזבל!".

קרטיס הוא האיפכא מסתברא של מארק, בלי קולג' ובלי גינונים מיותרים. קבלן בניין מחוספס שהביא עימו ציידנית מלאה בכל טוב.

הגבר המזוקן והקשוח דמוי ה'דוב החביב', הצהיר "אני בא מבית דמוקרטי, אמי הייתה דמוקרטית כל חייה, 40 שנה היא אשת חינוך, והיא שמרה על היותה דמוקרטית בשקט, תמיד סירבה לתלות שלטים בחצר הבית, אך בשנת 2016 היא החליטה לתלות שלט, TRUMP 2016, למרות שבית המשפחה נמצא על נכס בעל חשיבות היסטורית כי הוא מאמצע המאה ה-18".

לאחר התקציר האוטוביוגרפי קרטיס פונה לסובבים, "ומה זה אומר שאישה שהייתה דמוקרטית כל חייה מצביעה עכשיו עבור הרפובליקנים?. ועוד רוצה שכולם ידעו על זה?. זה רק אומר שהדמוקרטים עם הסוציאליזם שלהם פשוט השתגעו לחלוטין".

 

תורים ארוכים משעות הבוקר המוקדמות (צילום: USA Spectator)

מארק וקרטיס מייצגים צמד קצוות של המדינה הרביעית הכי קטנה בארה"ב (בשטח מדינת ישראל).

מחד אנשי הנדסה ומחשבים, ומאידך בעלי עסקים קטנים ואנשי מעמד הפועלים.

אלה חיים יחדיו בהרמוניה כפרית ב'מדינת ההרים הלבנים' שבעברה התגאתה בתעשיית טקסטיל ובמשקים המייצרים בקר, צאן, תפוחים, ביצים ועוד.

תושבי ניו המפשייר, (שהינה אחת המדינות הלבנות ביותר בארה"ב, 92.3% מאוכלוסייתה ליתר דיוק) גם נהנים מ-0% מס הכנסה מדינתי (המס הפדרלי קיים בכל ארה"ב).

אך הדבר המעניין באמת לגבי המדינה, היא העובדה שהיא ממוקמת בלב ליבו של האזור הדמוקרטי ביותר באמריקה, ובכל זאת מתגאה בפלורליזם אמיתי.

מוקפת בוורמנוט (של ברני סנדרס), ובמסצ'וסטס (של אליזבת' וורן) וכ-70 מייל מקונטיקט, מצליחה ניו המפשייר לשמר על הפלורליזם האמריקני הקלאסי, על אותה הפתיחות הרעיונית בה התקנאו בעבר אירופאים, ואשר בחברה כה מקוטבת ומפוצלת הופכת למצרך נדיר.

 

אחד מבאי העצרת מפגין את חולצות Sons Of Trump (צילום: יאיר קליינבאום)

המדינה גם ידועה בדעתנות הפוליטית של תושביה, המחולקים כמעט חצי-חצי בין דמוקרטים ורפובליקנים. בין אנשי איגודים, ובין ליברטריאנים, בין היסטוריה עשירה של פעילות פרוגרסיבית ובין קנאות של קהילות כפריות החושדות בכל צורת ממשל באשר היא, והנאחזת בערך החירות הכלכלית והפוליטית של האזרח הקטן.

פנימה 

''התור מתחיל לזוז'', והקריאה לה המתנו במשך 4.5 שעות מקפיאות, נשמעת סוף כל סוף.

בצידי הנחשול האנושי חפצים רבים נותרים מאחורה. אוצר בלום.

מאות כיסאות מתפקלים, ציידניות, חטיפים וקופסאות פלסטיק מוטלים יתומים בצד התור, "אסור להכניס כלום כמעט פנימה" אומרת השמועה, ועד מהרה אנשים מתחילים להעביר מיד ליד חטיפים, פירות, ומתוקים - עם זאת הבזבוז גדול.

 

קראוון של אחד מתומכי הנשיא (צילום : Beba)

המיקום והתאריך של העצרת כמובן אינם במקרה. התקשורת האמריקנית כבר כולה ממוקדת השבוע בניו המפשייר בה ייערכו הפריימריז הדמוקרטים, לכן הנשיא בחר להגיע לכאן יום לפני, ולמלא אולם ב-12,000 תומכים

הדלתות נפתחו מוקדם יחסית, ובשעה 14:00 לאחר בדיקות בטחוניות קפדניות אנו בפנים.

המוסיקה המפומפמת באוזני באי האולם נועדה לשמור על אנרגיה גבוהה למרות שרק בעוד כ-5 שעות יגיע הנשיא.

בינתיים אפשר להבחין באחמ"ים שהגיעו מוקדם. בראד פראסקל, מנהל הקמפיין של הנשיא, מגיע בשעה 16:00, וזוכה לתגובה נלהבת מצד הקהל. פראסקל זורק לתומכי הנשיא כובעים אדומים עם הכיתוב Keep America Great. אחריו קורי לבנדובסקי נכנס, הדובר הבוטה והישיר של הקמפיין שיש הטוענים כי עלול לרוץ בעצמו למושב הסנאט בניו המפשייר.

בשעה 17:00, הדובר הראשון כבר תופס את מקומו מעל דוכן הנאומים.

הכומר האפרו-אמריקני האנונימי מכנסייה מקומית בניו המפשייר זוכה לתשואות רמות. הוא מבקש מהנוכחים באולם להתפלל בשם ישו כנגד ''הכוחות השטניים'' המכוונים נגד נשיא ארה"ב, תוך בקשה שלא לתקוף כוחות שטניים אלה באופן ישיר אלא להתכופף ולהתחמק ממתקפותיהם.

כשהוא יורד מהבמה המוסיקה ממשיכה, והתורים לדוכני המזון היקרים להחריד רק הולכים ומתארכים באולם שנראה מלא כבר שעתיים לפני שמטוס הנשיא בכלל נחת במדינה. 

בינתיים אני תופס שיחה קצרה עם גבר בן 60 בשם מייק היושב לידי, "אם לא היו מפריעים לו, תאר לך איזה עוד דברים מדהימים יכלו לקרות?", אומר הפוליטיקאי הממושקף מהעיירה קונוואי.

כשמייק מגלה כי הוא מדבר עם יהודי, הוא מיד שואל, "מדוע מאה אחוז מהיהודים אינם עומדים מאחורי הנשיא?" התשובה המורכבת (אך הפשוטה יחסית) אותה אני מעניק לו (ליהודים יש היסטוריה ''עשירה'' עם תנועות ימין, וכי היהודים נאמנים היסטורית למפלגה הדמוקרטית) אינה מספקת אותו. 

בשעה 18:00 לאחר סשן מוסיקלי שכולל את ניל יאנג, גאנז אנד רוזס, והאבנים המתגלגלות, עולה לבמה היורש.

דונלאד טראמפ ג'וניור אשר זוכה למחיאות כפיים סוערות.  הבן הבכור והכריזמטי עולה לדוכן, ואהבת הקהל המוגפנת כלפיו מידית.

קריאות, "ארבעים ושש, ארבעים ושש" שנועדו לסמן כי הוא יהיה הנשיא ה-46 של ארה"ב (לאחר אביו) ממלאות את האולם, 'דון ג'וניור', כפי שהוא מכונה, נראה נרגש, צווארון פתוח, שפה פשוטה אך אלגנטית, הרבה 'קומן-סנס' אמריקני, והתבדחות עם הקהל על חשבון הדמוקרטים, מתלווים לחיוך שובב המעניק לו אמינות בעייני נאמני הנשיא.

"הלוואי הייתי נולד לפוליטקיאי דמוקרטי, הייתי יכול לעשות מה שבא לי ככה", הוא אומר ברמיזה להאנטר ביידן, והקהל צוחק.

 

 

דון ג'וניור . אהוב על הקהל (צילום: Newsweek)

לאחר ירידתו מהבמה, ולקול שירת ההמנון והשבועה לדגל, אנו מתבשרים - "הנשיא בבניין", בינתיים מתחילים אנשי הנשיא לחלק שלטים ליושבים באולם.

המופע הגדול מתחיל

כשהנשיא נכנס, חשמל ממלא את האוויר והקהל מצוי באקסטזה מוחלטת. קריאות USA USA ספונטניות ממלאות ומהדהדות את האולם. 

הנשיא סוקר את הקהל, הוא נראה רציני, מחוייך, ומוכן. הוא מתחיל בהודאה לתושבי ניו המשפייר, ועד מהרה המופע מתחיל.

בדיחות על חשבון התקשורת, הזכרת יריבים פוליטיים (כאשר מוזכר השם מיט רומני קריאות הבוז מחרישות אוזניים עוד בטרם מסיים הנשיא לבטא את שמו של הסנאטור הרפובליקני מיוטה שהיה היחיד שהצביע בעד הדחתו).

עד מהרה ננסי פלוסי זוכה למנה. הנשיא מתבדח על חשבון מנהיגת הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים,

"השבוע, במהלך נאום מצב האומה שמעתי כל מיני מלמולים מוזרים באוזן, מאד קשה להתרכז, עם המלמולים המוזרים האלה", הקהל שואג בחזרה "לנעול אותה, לנעול אותה", בדרך כלל קריאות, השמורות להילארי קלינטון. 

"תודה רבה ננסי, מספרי הסקרים שלנו הם הכי גבוהים מאז נכנסתי לבית הלבן".

אך עד מהרה הנשיא פורס רשימה ארוכה של הישגים כלכליים ומדיניים, מחיסול אל-בגדדי, ועד אחוזי האבטלה הנמוכים בתולדות ארה"ב.

ואכן גם מתנגדי ההנשיא חייבים להודות כי בכל קנה מידה הישגיו הם יוצאי דופן בהשוואה לכל נשיא אחר בתולדות הפוליטיקה האמריקנית. 

 

הנשיא עם אנשי ניו המפשייר (צילום: CNN)

בשלב מסוים הנשיא קורא לילדיו לבמה, איוונקה ודון ג'וניור עולים, הנשיא גם מנצל את ההזדמנות להודות לחתנו ג'ארד קושנר, ולמספר חברי קונגרס וסנאט הנמצאים באולם.

"הדמוקרטים מאבדים את דעתם, הם פשוט משוגעים, מדיניות סוציאליסטיות שתגרום לאמריקה לפשוט רגל, לעולם לא ניתן להם להשליט עלינו סוציאליזם". בכל מספר משפטים הקהל שואג בהסכמה ומוחא כפיו.

מפעם לפעם הנאום נקטע על ידי צעקות ספונטניות "אני אוהב אותך" קורא אחד מהאנשים בקהל, ("גם אני אוהב אותך" השיב הנשיא לאחד מהם). ו"גו טראמפ" שהינה גם צעקה פופולרית.

עם זאת, לאורך כל דברי הנשיא, מועמדים דמוקרטים כלל לא הוזכרו בשמם, הסיבה לכך היא שהנשיא ככל הנראה תודרך כי כל פעם שהוא מזכיר מועמד דמוקרטי, המועמד הזה מקבל תשומת לב ארצית הגורמת לו להתחיל לנסוק ולהתחזק בסקרים.

"זה לא אני, זה אנחנו, אנחנו עשינו הכל ביחד", אומר הנשיא כשבמקביל הוא שואל את הקהל, "מישהו כאן יודע מי ניצח באיווה?, עבר שבוע ואף אחד לא יודע, אבל בסוף הם יבחרו את החלש מבין המועמדים. אבל אתם יודעים, קשה לבחור את החלש מביניהם כי הם כולם חלשים" מפטיר הנשיא והקהל צוחק בקול רם.

בקהל לא מעט נשים, אולי כ-45%, ביניהם גם לא מעט נשים אמריקניות לבנות ויפות.

הנשיא מתחיל להגיע לסיום נאומו ומבטיח, "אנחנו נייבש את הביצה של וושינגטון, כשנכנסתי לא חשבתי שיהיה כה קשה לייבש את הביצה הרקובה הזו, יש שם אנשים נוראים רעים ומלוכלכים. אך אנו צריכים את ניו המפשייר כדי לעמוד במשימה הזו".

לקראת סוף הנאום התחושה היא שטראמפ הוא חצי איש עסקים, וחצי מושיע, שהצליח לשחרר את קולה של אמריקה לחופשי ממלתעות הפוליטיקלי קורקט הקומוניסטי שאחזו בה.

בסוף העצרת, מנוגן כבכל סוף של עצרת טראמפ, השיר המפורסם של האבנים המתגלגלות, "You can't Always Get What You Want", בחירה אירונית למדי.

הנשיא עושה סיבוב אחרון באולם, מודה לכולם, ונעלם לתוך המנהרה, אנשי השירות החשאי נותרים לאבטח את הבמה מאחוריו. 

בדרך החוצה מהאולם, אנו רואים רכב עם צמד דגלים. 

 

דגל ישראל על אחד הרכבים שמחוץ לאולם (צילום: Beba)

למחרת ברני סנדרס ינצח בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית בניו המפשייר, ברני נגד דונלד, זה הכיוון אליו אמריקה הולכת, מפוצלת מאי פעם, לפחות ברור באיזה צד של המתרס מונף דגל ישראל.

YOU MIGHT ALSO LIKE