עיריית לוס אנג'לס הודיעה השבוע על מהל שנועד לטפל במצוקת ההומלסים באמצעות זירוז התהליך שבו חסרי הבית זוכים לדיור, וזאת כחלק מהמאמץ לצמצם ככל הניתן את כמות ההומלסים בעיר.
מאהל של חסרי בית בסמוך למרכז העיר לוס אנג'לס (צילום: Getty Images)
כשהם נשענים על הדרך שבה הממשל הפדרלי מגיב לאסונות טבע, אנשי הרשות המקומית החליטו להקים מעין "מטה מרכזי". המטרה, לדברי בכירים בעירייה, היא שרק גוף אחד יהיה אמון על תהליך הדיור, מרגע קבלת הבקשה ועד לרגעים שבהם הדייר החדש מקבל את המפתחות.
עד כה, מגישי הבקשה נאלצו לעבור דרך מספר ארגונים וסוכנויות, ובמקרים מסוימים נדרשו 10 חודשים בין הרגע שבו נמצאה התאמה בין אדם כלשהו לדירה, ועד לרגע שבו חותם על החוזה. וחשוב להסביר - אלה 10 חודשים שבהם מגיש הבקשה נותר ברחובות.
"יותר מדי גורמים מעורבים בזה", הסבירה היידי מרסון, מנהלת רשות השירותים להומלסים בלוס אנג'לס (LAHSA), "לאף אחד לא הייתה תמונת מצב מלאה, ונוצרו פערים גדולים", היא הוסיפה.
ראש העיר גרסטי בחמ"ל החדש שהוקם (צילום: טוויטר)
בשיטה החדשה, אנשי העירייה יתנהלו במעין חמ"ל. כאמור, שיטה זו מחקה את האופן שבו רשויות החירום מגיבות כאשר אלפים נותרים ללא קורת גג בשל אסון טבע כגון הוריקן.
במסגרת השינויים, מידע עדכני יוצג ב"לייב", כך שאמור להיות קל יותר למצוא דירה מתאימה למגיש הבקשה. ב-LAHSA משבחים את השינוי, אך בו בזמן ציינו כי מדובר רק בשינוי אחד מתוך רבים שצריכים לקרות כדי לטפל במשבר שפוקד את העיר.
כזכור, במבצע נרחב שנערך בשנה שעברה נספרו כלל דרי הרחוב במחוז לוס אנג'לס. מהנתונים עולה כי 60 אלף הומלסים גרים בלוס אנג'לס, מתוכם כ-36 אלף בתחום של עיריית לוס אנג'לס. מרביתם (75%) ישנם במקלטים, אך הרבע שנותר שווה ל-15 אלף איש, דבר שמסביר מדוע הוחלט להכריז על מצב חירום.
והנתונים שמתקבלים בחודשים האחרונים מצביעים על כך שהמגמה רק הולכת ומחריפה: אומנם מדי יום כ-130 חסרי בית נכנסים לדירות, אך בממוצע כ-150 איש מדי יום הופכים לחסרי בית. "משבר ההומלסים זקוק לתגובה מיידית, וכדי לעשות זאת עלינו להיות גמישים ויצירתיים עם משאבנו", אמר ראש העיר, אריק גרסטי, ששיבח את ההחלטה להקים חמ"ל למאבק בתופעה.
