מחקר חדש שנערך בסין קובע – אנשים בעלי דם A רגישים יותר לנגיף הקורונה. מהן ההשלכות של ממצא זה עבור פציינטים, רופאים ומדענים, והאם לבעלי דם A יש סיבה לחשוש?

המחקר, שנערך על ידי קבוצת חוקרים סינים, בחן 2,173 מטופלים שנדבקו בנגיף, משלושה בתי חולים בווהאן ושנזן. הצוות ערך השוואה בין נתוני הדם של המטופלים לבין אלה של האוכלוסיות המקומיות. ניתוח העל (מטא-אנליזה) של החוקרים מצביע על "סיכון הידבקות גבוה באופן משמעותי בקרב קבוצת דם A, בהשוואה לקבוצות הדם האחרות (B, AB, O)."

כפי שתואר במחקר, אוכלוסיית ווהאן הכללית נחלקת באופן הבא:

• קבוצת דם A – 31%
• קבוצת דם B – 24%
• קבוצת דם AB – 9%
• קבוצת דם O – 34%

באופן יחסי, תושביי ווהאן שנדבקו בקורונה נחלקו באופן הבא:

• קבוצת דם A – 38%
• קבוצת דם B – 26%
• קבוצת דם AB – 10%
• קבוצת דם O – 25%

ממצאים דומים נמצאו בבחינת נתוני העיר שנזן.

החוקרים מדגישים, מדובר בשלבים ראשוניים, אך הדבר – רגישות לנגיף התלויה בקבוצת הדם – אכן מתקבל על הדעת, לפחות מבחינה ביולוגית.

ועדיין – למה שקבוצת הדם תשפיע על רמת הסיכון והרגישות לזיהום המסוכן? התשובה – מבאר פרופ' וויליאם פטרי, שבחן את הממצאים – נוגעת לאופן בו החלבון (דמוי זיזים) שעל גבי הנגיף, נצמד לסוכרים שעל דפנות התאים, דבר ההולך יד ביד עם קבוצת הדם שלך. "אנו יודעים שעל גבי חלק מנגיפי הקורונה שפוגעים בבהמות למשל, קיים חלבון הנצמד לסוכרים – סוכרים אלה הם שמכתיבים את סוגי האנטיגנים השונים, בהתאם לסוג הדם. אם אתה בקבוצה A, יש לך חלבון נוסף על רקמת התא, קוראים לו גלוקוזמין והוא נעדר מקבוצות הדם האחרות".

ד"ר קריסטן הואקנס (אוני' ברייאנט), המעורה גם היא בממצאים מסבירה: "מערכת קבוצות הדם 'ABO' היא חלק מהמערכת החיסונית."

הווה אומר, תפקודה של המערכת החיסונית – ובפרט על הדרך בה היא נלחמת בפתוגנים (חיידקים וטפילים) וקובעת באיזה אופן זיהומים שונים משפיעים על אנשים שונים – כל אלה מושפעים, בין היתר, על ידי קבוצות הדם".

"מערכת קבוצות הדם 'ABO' היא חלק מהמערכת החיסונית", ד"ר קריסטן הואקנס (אוניברסיטת ברייאנט)

קשר הדוק זה, בין סוג הדם לבין מערכת החיסון, נחקר לזרא על ידי ענף האימונולוגיה, זה יותר ממאה שנה. "הקונספציה – לפיה קבוצות הדם משפיעות על רמות הרגישות, או החסינות, לזיהומים ויראליים ובקטריאליים, וגם למחלות – נחקרה שנים רבות, כבר מתחילת המאה הקודמת." אומרת ד"ר הואקנס. "המחקר ברובו סבב סביב מחלת המלריה, אך נבדקו גם חיידקים וטפילים אחרים דוגמת צהבת ונורו-ווירוס. יחסי הגומלין בין תאי הדם השונים לבין גופים פתוגניים, מצביעים על הקשר בין שתי המערכות (מערכת הדם והחיסון)."

האם אנשים בעלי דם A צריכים אפוא לחשוש יותר מהאחרים?

לא – מסכימים ד"ר פטרי וד"ר הואקנס. "המחקר מצביע על שינויים מינימליים ברמות הרגישות לנגיף הקורונה (קב' דם A). הוא קופץ מ-31% (אנשים שדיווחו שאינם חולים) ל-38% (נדבקים במחלה). המחקר עוד לא שוחזר, וגם לא נבחן על ידי העמיתים למקצוע. אז בזמן שהרעיון עצמו מעניין, וביולוגית אולי מניח את הדעת, הוא עלול להיות כוזב. גם אם אמת בדבר, סביר שאין לו כל השפעה על רגישותו של הגוף לזיהום כזה או אחר."

"לא הייתי מעוניינת שסוג דם מסוים יעורר פחד או תקוות שווא בקרב אנשים."

למול העובדה כי המחקר עוד לא נבחן על ידי קהילת המדע, ומשום מספר נבדקים מצומצם – לבעלי דם A אין כל סיבה לחשש מוגבר. יחד עם זאת, מחקר זה מעלה רעיונות מעניינים בנוגע לדרך בה יש לטפל בזיהום.

"קיימים מיקרואורגניזמים זיהומיים רבים המשפיעים על תאים אנושיים, הם עושים זאת על ידי היצמדות לסוכרים שעל רקמת התאים. הדוגמא הטובה ביותר היא השפעת. נגיף השפעת נצמד למולקולת סוכר מסוג חומצה סיאלית (sialic acid), המצויה על דופן התא האנושי", ד"ר פטרי מסביר.

"'טמיפלו' היא דוגמא לתרופה אשר מנטרלת את יכולת ההצמדות של נגיף השפעת לרקמת התאים."

נגיף הקורונה

מחקר זה, ומחקרים עתידיים דומים לו, יכולים לזהות דרכים שיחסמו את וירוס הקורונה, לפני שהוא משתלט. "הבנה טובה יותר בנוגע לאופן שבו הווירוס חודר לתאי המארח שלו יכולה לסייע במציאת הפתרון," אומרת ד"ר הואקנס. "ואם מחקרים אלה יכולים לשפוך קצת אור על הדרך בה הווירוס מנטרל את קולטני התא המארח, או למצוא אילו נוגדנים יכולים לחסום את האינטראקציה בניהם – אנו נוכל להיעזר בנתונים לצורך יצירת טיפול אפקטיבי ומציל חיים."

אז במקום לעורר חרדה נוספת בקרב האוכלוסייה, המחקר דווקא מבשר על שלביו המוקדמים של חקר המחלה, וגם נוטע תקוה ליום שאחרי.