שריקת סיום: עולם הספורט בעידן הקורונה מתמודד מול משחק חייו

ב-19 בפברואר השנה, קרוב ל-3,000 אוהדי קבוצת הכדורגל הספרדית ולנסיה טסו מספרד למילאנו לצפות בקבוצתם משחקת במסגרת ליגת האלופות כנגד קבוצת אטאלנטה האיטלקית.

כארבעים אלף צופים מקומיים היו במשחק גם כן, רבים מהם מהעיר ברגמו, ומהעיירות שסביבה. האוהדים הספרדים שכאמור, הגיעו באלפים, צפו בקבוצתם מובסת 4:1 וחזרו חפויי ראש, אולם הם לא ידעו באותו רגע, שכעבור שבועיים, ההפסד הספורטיבי הוא הדבר האחרון שצריך להטריד אותם.

כעת כבר ברור לכולם שהמשחק, אותו כינה ראש עיריית ברגמו, "פצצה ביולוגית", היווה גורם להפצה המונית של נגיף הקורונה בקרב עשרות אלפי האוהדים האיטלקים ובהמשך, כך נראה, גם לאלו הספרדים.

טרם המשחק, רבבות התקהלו באזורי הבילוי וכשנפתחו שערי האצטדיון, הצטופפו ביציעים. "הנגיף היה בתוכנו ועזרנו לו להתפשט", מודים שם היום בכאב.

חיטוי היציעים באצטדיון הכדורגל בנאפולי, איטליה

לפחות 15 אנשי צוות ועשרה שחקנים מהמועדון הספרדי נדבקו במגיפה. לגבי הקהל שחזר לוולנסיה, כמובן שקשה יותר לקבוע, אך המספרים במדינה מדברים בעד עצמם: מאות מתים ואלפי נדבקים חדשים מידי יום.

הטרגדיה הספורטיבית בעקבות התבוסה על כר הדשא, הפכה באופן אירוני לאסון לאומי של ממש כאשר שתי המדינות, איטליה וספרד, ספגו את המכה הקשה ביותר מהמגיפה ומציינות עד כה, מספרים בלתי נתפסים של אובדן חיי אדם וחולי, לצד בתי חולים שקורסים תחת העומס. 

המפגש המדובר הוא כנראה הכאוב ביותר בכל הקשור להתנגשות בין עולם הספורט למגיפת הקורונה, אולם אין ספק שזוהי רק דוגמה אחת מני רבות. שבוע מאוחר יותר, בליברפול שבאנגליה, אלפי אוהדי אתלטיקו מדריד הספרדית יצאו לחגוג ברחובות העיר את העפלתה של קבוצת הפאר מבירת ספרד לרבע גמר מפעל ליגת האלופות, גם כאן נראה כי הנגיף הועבר בדרך המונית לעיר הנמל בצפון האי הבריטי.

הסיפור הטרגי של ליגת האלופות, הוא שבדיוק כמו טורנירי ספורט רבים, ובראשם האירוע הגדול מכולם- המשחקים האולימפיים, גם היא הייתה אמורה לכווץ ולאחד את היבשת בעלת ההיסטוריה המדממת. ההיסטוריון משה צימרמן הגדיר זאת בעבר: "אירופה התחילה להילחם על המגרש בשם הסמל, ולא בשדה הקרב בשם הדגל".

כך זה היה נראה באיטליה, מספר שבועות קודם לכן, במשחק שהתברר כאחד הגורמים לאסון בשתי המדינות

למרבה הצער, המגיפה עצרה את הסרת המחיצות התרבותיות והגיאוגרפיות שסימלה את ליגת האלופות. המנון הליגה, סמליה, ההיסטוריה, המיתולוגיה, ומאות מליוני האוהדים מרחבי העולם המאוחדים באהבה למשחק היפה וסביב התשוקה לרגעים בלתי נשכחים, מוצאים עצמם שוב מול מחסום, המוגדר כיום מכורח הנסיבות, כבידוד. 

כאמור, השלכות מגיפת הקורונה על עולם הספורט הם נרחבות יותר מטורניר אחד ופגעו ללא רחם בכל אירוע שתוכנן במהלך השנה הנוכחית. בתחילה, עוד בענפים מסויימים שיחקו ללא קהל, אולם במהלך גם המפגש בין השחקנים היווה סיכון, במיוחד לאור הגבלות הריחוק החברתי שהלכו והחריפו ככל שחלף הזמן. 

המשחקים האולימפיים בטוקיו 2020

אם ליגת האלופות מייצגת סולידריות אירופאית, הרי שהמשחקים האולימפיים מייצגים סולידרית כלל אנושית וגלובלית. האירוע המייצג את כל מה שהספורט אמור להיות, גשר בין תרבותי, מפגש של שפות ועולמות. המקום בו הלאומיות מתפשטת מגבולותיה הצרים, ואחוות העמים משתדלת (לפחות לא במקצועות האקרובטיקה בהם שופטים מעניקים ניקוד לא אחת לפי העדפות פוליטיות...) להתעלה מהמחיצות ההיסטוריות.

טוקיו, בירת יפן והעיר הגדולה בעולם, הייתה אמורה לארח הקיץ בפעם השנייה בתולדותיה (1964), את משחקי הקיץ. ב-17 במרץ, בעוד הבורסה בניו יורק מתרסקת, ועולם התעופה בפאניקה גמורה, נאספו אנשי הוועד האולימפי לישיבה מיוחדת בה הודיעו כי הם מחוייבים לקיים את האירוע כסדרו. את הישיבה נעלו בקריאה למעל 10,000 הספורטים שהיו אמורה להשתתף בחגיגה להמשיך את הכנותיהם כרגיל.

אך ההודעה המרגיעה לא התקבלה בעין יפה בקרב ספורטאים רבים ששיגרת האימון שלהם במדינות האם נפגעה כבר באופן אנוש. הן בתחומי האתלטיקה והן בתחומי השחייה (שני התחומים הנצפים ביותר לצד כדורסל באולימפיאדה), החלו להישמע טרוניות מכיוון הוועדים האולימפיים של מדינות מרכזיות כארה"ב, איטליה, קנדה , אוסטרליה, וספרד.

ואכן, יומיים לאחר ההחלטה הודיעו צמד מעצמות הספורט האולימפי קנדה ובמיוחד אוסטרליה (שבכל זאת בורכה בכמה מגדולי השחיינים בתבל) כי לא יסכנו את משלחותיהן. בשלב זה הבינו בוועד האולימפי, שביטולים נוספים הם רק עניין של זמן, ושהמגיפה ניצחה את הרצון לממש את רוח האחווה העולמית.

אך לא הייתה זו הפעם הראשונה בה בוטלה אולימפיאדה, עד היום האולימפיאדה בוטלה בשלוש הזדמנויות. הסיבה לביטולים הקודמים? שתי מלחמות עולם. בשנת 1916, בשיאה של מלחמת העולם הראשונה, ובפעם השנייה והשלישית בשנים 1940-1944 כשגרמניה הנאצית ויפן הקיסרית ניסו להשתלט על כדור הארץ.

ואכן, טוקיו הייתה אמורה להיות האולימפיאדה של ארה"ב ושל סין שממשיכות בתחרות הצמודה על המקום הראשון בטבלת המדליות העולמית.

וישראלים כידוע גם אוהבים לצפות באירועים גדולים מהחיים, מישל מיכאליאן, ילידת ארה"ב המתגוררת באחד מיישובי הגליל בארץ, לצד חמותה, בעלה ושני בניה הקטנים כבר רכשו כרטיסים לטוקיו, הם חסכו רבות עבור הטיול המיוחד, למזלם רב הם גם בחרו לרכוש על הדרך ביטוח נסיעה, "לכל צרה שלא תבוא", סיפרה מישל בשיחה למערכת היברו ניוז.

"בהתחלה חשבנו שזה בקטנה. הנחנו שמשהו יכול להשתבש כשהגיעו הידיעות על הנגיף בסין. אבל כרגע התמונה ברורה והחלטנו כמובן לבטל את הנסיעה. הילדים מבינים שאין אולימפיאדה, ושאולי נגיע שנה הבאה. בכל מקרה הדברים החשובים באמת לא קשורים לנסיעות לחו"ל. יש גם הקלה בכך שאיני צריכה למצוא סידור לכלב. ואולי בכלל נשתמש בכסף הזה (למעלה מעשרת אלפים דולרים עבור הטיול המשפחתי), למטרות יותר ראויות כגון דברים שיקדמו את הילדים בעתיד, ואת המשפחה בהווה", אומרת מישל שנשמעה מפוייסת. אך לעומתה ישנם רבים אשר לא יראו את הכסף בחזרה.

בהמשך הודיעו ראשי הוועד האולימפי, כי טורניר הענק, כמו אחרים, ידחה לשנה הבאה. התאריך שנקבע הוא ה-23 ביולי 2021. מלבד המכה הקשה בדחייה, קשה להתעלם גם מהנזקים הכלכליים שהסב ביטול האירוע ליפנים. ההערכות מדברות על הפסד כספי של 640 מיליארד יאן (5.807 מיליארד דולר).

הספורט הקבוצתי בבעיה

לצד מעמדה הרם של האולימפיאדה, הרי שמדובר באירוע של פעם בארבע שנים, וזאת לעומת הספורט הקבוצתי שמהווה עסק של 24/7, גם בעונת המשחקים וגם בפגרות הקיץ.

אם בטוקיו יודעים שהאולימפיאדה תתקיים בקיץ 2021 (או לפחות כך מקווים) הבעה האמיתית של הספורט הקבוצתי בארה"ב ובאירופה, היא שאין עדיין שום תאריך חזרה, או בכלל ידיעה כיצד עונת המשחקים הזו תסתיים. בכך ה-NBA לא שונה מליגת האלופות האירופית.

ובכל זאת, אם יש דבר עליו יכולים לפחות לברך בספורט האמריקני היא העובדה שחיי האוהדים אינם מרוכזים לענף ספורט יחיד כבאירופה. מנגד, קשה לומר שבארה"ב עיתוי הקפאת הליגות הגיע בזמן טוב יותר (הישורת האחרונה של עונת הכדורסל וההוקי האמריקנית).

אמנם בשונה מהאולימפיאדה שבה הכסף הגדול מגיע בעיקר מהחסויות, ומהתיירים, הרי שבספורט הקבוצתי מדובר גם בחסויות, וגם בחוזי טלוויזיה אסטרונומיים שעומדים עתה ללא כיסוי עבור בעלי הקבוצות הממשיכים ברוב המקרים לשלם משכורות.

ובשונה מוועד אולימפי מסודר, ומדינה מארחת,  כאן מדובר בעסק למטרות בידור ותענוגות המנוהל בבעלות פרטית, עסק שמאות אלפי משפחות עובדות (ממנקה אולם הכדורסל ועד הזבנים בחנות המרצ'נדייז) תלויות בו.

ואכן, קשה בנקודה זו שלא להזכיר את עניין הקיצוץ בשכר השחקנים.

למרות שמספר שחקנים כפליימייקר של קבוצת יובנטוס האיטלקית פאולו דיבאלה שחלה בקורונה, ומספר שחקני NBA מקבוצת הלוס אנג'לס לייקרס והיוטה ג'אז (שחלקם התעלמו במופגן מהוראות הבידוד) שחלו, הרי שרבים מאד החלו לתהות, האם כוכבי הכדורגל והכדורסל שלא נדבקו יהיו מוכנים להתעלות בשעת המשבר העולמי המחייבת סולידריות, מעל האגו והכיס?

האם הם באמת רק "תינוקות מגודלים שמשלמים להם מיליונים בשביל לרוץ אחרי כדור", או שמא ינהגו כפי שהם באמת, בני אדם בשר ודם.

התשובה מורכבת. פרשן הספורט, עמית לוונטל, ממשיל את הדבר לסיפור של הסופר אלבר קאמי 'הדבר' בו העולם מוכה במגיפה וניתן לראות את הטבע האנושי במלוא שקיפותו.

"רואים את הצדדים הכי יפים של האנושות, רואים את יובנטוס שהשחקנים שלה ויתרו על 4 חודשי משכורות ובכך חוסכים כ-90 מיליון יורו, וזה בא מיוזמה של לא אחר מכריסטיאנו רונאלדו שמקצץ עשרה מיליון יורו משכרו, ומנגד רואים את שחקני ברצלונה וריאל מדריד שבספרד מוכת המגיפה עומדים על רגליהם האחוריות בהתנגדות לפגיעה בשכרם העצום".

"ובעוד חלק מהשחקנים עדיין יושבים על הגדר, נדמה כי קבוצות הפאר עצמן מבקשות להצטרף למאמץ. הסנטיאגו ברנבאו, מקדש הכדורגל של ריאל-מדריד הפך למחסן לציוד רפואי, ארסנל הלונדונית העמידה את מתקניה לרשות הצוותים הרפואיים. ליאונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו תורמים מכספם האישי למטרות רפואיות. וגם כוכב באיירן מינכן רוברט לבנדובסקי תרם סכום נאה".

גם שחקני הכדורסל ב-'ליגה הטובה בעולם', ה-NBA, לא ממש נעמדים מול ברירה, וברגע שבוטלו המשחקים, גם שכרם הוקפא. בכל זאת אין הרבה מה לרחם, מעטים השחקנים בליגה המרוויחים פחות ממיליון דולרים בשנה.

למרות זאת, באקט של סולידריות, ויתכן שגם על מנת להקדים תרופה למכה ולמנוע זעם ציבורי פוטנציאלי, הודיעו מספר שחקנים, כי הם תורמים מאות אלפי דולרים עבור משכורת לעשרות עובדי אולמות הכדורסל, שפרנסם נפגעה מהמשבר.

"חשוב לציין שישנן גם בעיות אדמיניסטרטיביות חמורות. קבוצות ספורט נשענות על דירוג, בין אם בכדורגל האירופאי דרך הליגות היבשתיות, ובין אם בספורט האמריקני דרך הדראפט, ועתה משעה שהעונה עומדת על בלימה, יהיה בלתי אפשרי להתאימה ללוח זמנים של השנה הבאה" אומר לוונטל.

הוא מוסיף כי "מלבד זאת, נותרת שאלת החוזים של שחקנים רבים שמסתיימים בקיץ פתוחה, במקרה שיחדשו לפתע את העונות ביוני". לדברי לוונטל, "כל עולם הספורט תלוי על בלימה. הסיפור האמיתי הוא אי הוודאות הכלכלי והספורטיבי, אף אחד לא יודע מתי יחזרו, איך יחזרו, ואם בכלל העונה תושלם".

תעשיית הספורט שילשה את השווי שלה בעשורים האחרונים.

סכומי העברות שנראו דמיוניים הפכו לעניין של בשיגרה, שחקני בייסבול עם חוזים של 250 מיליון דולרים לעשור, העברות שחקנים בין מועדונים בסכומים של כ-150 מיליון דולרים, הופכים את הלחץ בזווית הכלכלית לגדול, שכן הרווחים ממכירות כרטיסים וזכויות השידור פשוט נעצרו, ולקבוצות יש פחות כסף לממן את האופרציות הרחבות המתחייבות מניהול מועדוני ספורט שחלקם נסחרים בבורסה לניירות ערך.

ובכל זאת ישנם גם את הסיפורים האישיים מאחורי המספרים והסטטיסטיקות היבשות, אלה שהופכים את הספורט ליפה ומהנה כל כך. באיטליה מוכת האסון, משרד הספורט הלאומי הוציא כ-400 מיליון יורו לטובת הקבוצות הקטנות והחובבניות המתקשות לשלם משכורות ולהפעיל את תשתית החינוך של אקדמיות הכדורגל במדינה.

ברמה המקצועית, הטרגדיה הגדולה היא של מועדון הפאר ליברפול שלא ראה אליפות שלושים שנה (מאז ימי רוני רוזנטל), ושהוביל את הליגה בדרך לאליפות בטוחה. כעת כלל לא ברור האם הליגה תבוטל, והמשמעות היא אובדן אליפות למרות פער אסטרונומי בין ליברפול לסגינתה שעמד טרם המשבר על 22 נקודות, או תסתיים לפי הדירוג הנוכחי. אופציה שלישית היא דחייה, כשעדיין לא ברור לאיזה מועד.

באיטליה בה אף אחד לא חושב כרגע על ספורט, קרב האליפות המשולש, בין לאציו, יובנטוס, ואינטר (שהגיע לאחר 8 שנים בהם 'הגברת הזקנה' לוקחת אליפויות) נקטע באיבו. וגם בגרמניה, דורטמונד, באיירן ולייפציג שסיפקו הצגות כדורגל מצאו עצמן בפגרה, וזאת מבלי להזכיר את הקרב הקלאסי בין בארסה וריאל על כתר האליפות הספרדית.

מעבר לרמת הקבוצות, גם אליפות אירופה לנבחרות בכדורגל - יורו 2020 , שהיה אמור להיות משוחק ב-12 מדינות שונות, לא בדיוק הטיימינג המושלם לתנועה של עשרות אלפי אוהדים ברחבי היבשת, כמובן שבוטל ונדחה לשנה הבאה. כנראה על מנת לחסוך בעלויות פרסום ומזכורת, הוא יקרא גם בשנת 2021, כיורו 2020.

גם טורניר המקביל של יבשת דרום אמריקה, הקופה אמריקה שאמור היה להערך בברזיל, נדחה לשנה הבאה.

בחזרה אל מעבר לצד השני של האוקיינוס האטלנטי: ליגת הבייסבול המקצועית שהייתה אמורה להתחיל בסוף חודש מרץ בוטלה.

בליגת ה-NBA, מליוני צופים אמריקאים שחיכו לראות את הרוקי המלהיב, זאיון וויליאמסון, חותם עונה בלתי נשכחת או את קבוצת הלוס אנג'לס לייקרס, מחזירה לאחר עשור עטרה ליושנה עם תואר אליפות, יאלצו כמו כל אוהדי הספורט, להמתין.

לאחרונה, הועלתה הצעה לשחק את הפלייאוף בלאס וגאס, אולם בזמן כתיבת שורות אלו, הנושא לא הוכרע. קשה גם לראות כיצד המהלך מתקבל באהדה בקרב הציבור, שכן עבור כך, כל שחקני הקבוצות יצטרכו לעבור אבחון לזיהוי נגיף הקורונה, לפחות פעמיים, זאת בזמן שהמחסור בערכות בדיקה עבור אלו שבאמת זקוקים לו, זועק לשמיים בארה"ב. 

וכל זאת מבלי להזכיר את עונת מירוצי המכוניות שהייתה אמורה להיפתח הקיץ, את הטור-דה-פראנס, וגם את ה-WWE וה-UFC.

מלבד האפקט הכלכלי המשמעותי על אתרי הימורי הספורט, בתי החולים המיוחדים המשרתים את קבוצות העלית, עשרות אלפי עובדי האצטדיונים והצוותים הטכניים, אפשר רק לתאר כיצד היסטוריונים של ענפי הספורט יביטו בעתיד על שליש העונה המבוזבז, כמה מהם יתהו ויבקשו להזכיר כי ליאו מסי ישב בביתו במקום לרוץ על המגרש בעוד עונה חלומית כשיבקשו להשוותו למראדונה או פלה.

כמו שאר השלכות המגיפה על העולם, שקשות לעיכול ונראות כאילו נלקחו מסרט מדע בדיוני שצפינו בו בעבר, מי האמין שבאביב 2020, הדבר היחיד שקרוב לספורט מקצועני שנוכל לראות על מסך הטלוויזיה, ישוחק על ידינו באמצעות קונסולת הווידאו כמו פלייסטיישן או אקס בוקס, מול חברים המנועים להיפגש עמנו, דרך שרת האינטרנט.

למרות זאת, ההיבט הכי חשוב שנוכל כולנו לשאוב מעולם הספורט אל החיים עצמם בזמנים קשים ומאתגרים אלו, הוא סימון היעד לצד העבודה הקשה על מנת לכבוש מטרה זו. אין חובב ספורט שלא זוכר משחק כלשהו, בו כולם אמרו סביבו שזה אבוד וחסר סיכוי, אולם כנגד כל הציפיות, הגישה הנכונה יצרה את האווירה החיובית המתאימה, והמפגש הספורטיבי הסתיים בתוצאות מדהימות ומרגשות.

כך גם בחיים עצמם, 'תכנית משחק' שתכלול עבודה קשה של הממשל והרשויות המקומיות, אך במקביל, בעיקר שלנו כציבור, באחריות אישית, למרות הקושי והאתגר, בכל הקשור לבידוד ביתי וריחוק חברתי, ומי יודע, אולי גם כאן, בניגוד לתחזיות הקודרות, תרשם סנסצייה שתזכר לדורי דורות.