לפני כשבועיים, אירוע קשה פקד את בני משפחת אילוז מוואלי לוס אנג'לס, לאחר שבת המשפחה, נטלי, נקלעה לתאונת דרכים, במהלכה מכונית פגעה בה בעת שחצתה את מעבר החציה בדרכה לביתה באנסינו.
עם היוודע דבר המקרה המצער, אלפים בקרב הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס וברחבי ארה"ב, התפללו לשלומה של נטלי, ונרתמו לסייע למשפחה בזמן המצוקה.
"כרגע, אנו רק מתמקדים במצבה של נטלי ומידי שעה מתעדכנים בנוגע להליכים שהיא עוברת. נטלי ספגה פגיעה קשה מאוד בראש, רגלה נשברה, כמו גם כף ידה. מן הסתם, הפגיעה בראש היא המדאיגה ביותר מכוון שאובחנו נפיחות ודימום במוחה", סיפר אז אחיה ארז והוסיף כי "עיקר מאמצי הרופאים הם לייצב את תפקוד המוח ובהמשך יתמקדו בגפיים השבורות. זו הסיבה שהיא עדיין לא נכנסה לחדר הניתוח, אלא רק לאחר הורדת הנפיחות".
בהמשך, עדכנו בני המשפחה כי מצבה של נטלי התייצב והיא פקחה את עינייה. למרות היותה בהכרה מעורפלת, הצליחה נטלי להזיז את אצבעות ידיה ורגליה לבקשת האחות בבתי החולים. מספר ימים לאחר מכן, הרופאים הצליחו לעצור את הנפיחות והדימום במוחה, וכך התאפשר הניתוח המיוחל אותו לבסוף עברה.
"אני מאמינה שהיא תצא מזה". אווה אילוז לצד בתה נטלי
אחיה ארז סיפר בסופ"ש האחרון, על האופטימיות הזהירה בעקבות יכולתה של נטלי לאחוז באמצעות ידיה בצינור ההזנה.
היום עדכנה אווה, אמה, כי לראשונה אחרי שבועיים בהם הייתה מונשמת היא נותקה ממכשיר ההנשמה וכעת ממתינה לעירוי דם בעקבות הדם הרב שאיבדה מאז התאונה.
"נטלי מגיבה בלחיצת ידה של האחות שמקריאה לה את שמות בני המשפחה", סיפרה אווה בהתרגשות.
יש לציין כי קושי נוסף ובלתי נתפס הוא עצם העובדה שבני המשפחה עוד לא זכו לפגוש וגם אפילו לא לראות את נטלי והם ניזונים אך ורק מעדכוני הצוות הרפואי, מאחר שעקבות נהלי הקורונה בבתי החולים, כניסתם למחלקה אסורה.
"אנו מנסים לשמור על אופטימיות, אבל יש ימים שבהם אני נשברת. הביטוח הרפואי הממשלתי הלא מלהיב שיש לה, החליט להעביר אותה לבית חולים אחר בוואן נייס. אמנם למרות שהיא לפעמים פוקחת עיניים, ומזיזה יד או רגל, היא לא באמת מגיבה".
השלב הבא אחרי עירוי הדם שאליו מכוונים בני המשפחה, הוא השיקום הארוך שמצפה לנטלי. "בנורת'רידג' היא עברה את הניתוח בראש, הורידה לה את הנקז, ניתחו אותה גם בפגיעה הקשה ברגליים וביד."אני מאמינה באמונה שהיא תצא מזה אבל מצפה לה שיקום ארוך".
אם לא די בהוצאות הרפואיות המצפות למשפחה לטובת מטרת השיקום, הרי שעכשיו מתברר כי הנהג הפוגע, צעיר בתחילת שנות ה-20 לחייו, נסע במכוניתה של אמו וכלל לא הופיע על פוליסת הביטוח, אשר גם ככה הכיסוי שלה הוא על סכומים נמוכים במיוחד, מה שככל הנראה יכביד על המסלול המפרך בדרך המצפה לנטלי עד לשיקומה.
"כרגע, למעט ההתמקדות במצב של נטלי, אני מנסה לא לחשוב על ההמשך, אבל סביבי אנשים מוטרדים לגבי העניין".
אווה מתארת את התחושות הקשות בעקבות אי יכולתה לראות את בתה: "אסור לנו לראות אותה ואני התחננתי בפני האחות שרק תתן לי כמה דקות, ואולי נטלי תשמע את הקול שלי ותגיב אבל היא הסבירה שהם לא יכולים לאפשר לאף אחד להתקרב".
"בגלל העומס הרב, אם אני לא מתקשרת לבית חולים, הם לא מתקשרים לעדכן. אפילו טלפון נייד אי אפשר להכניס למחלקה. כשנטלי אושפזה בנורת'רידג', יצרתי שם קשר עם אחת האחיות שהכרתי אחרי שדאגתי לארוחות עבור הצוות הרפואי, ביקשתי אם תוכל רק לספק לי תמונה של נטלי, אך היא השיבה בצער שגם מהם מונעים להכניס מכשירי טלפון לחדרים".
כשהיא נחושה לקבל או להעביר קול אנושי ומוכר למען בתה, אווה לא ויתרה והציעה יוזמה נוספת: "שאלתי בנוגע לאפשרות להקליט אותי, את אביה ואחיה, לכמה שניות, שרק תשמע אותנו. הם אמרו שיבררו".
כאמור, השלב הבא הוא עירוי הדם אליו צריך מן הסתם להשיג תרומות. ומה הלאה? "נראה מה יהיה, נקווה שאחרי העירוי, היא תהיה יותר חזקה", עונה אווה.
בעקבות ההתעניינות והרצון הרב של הקהילה הישראלית לסייע למשפחת אילוז לקראת התקופה המאתגרת שמצפה להם בשיקומה של נטלי, ניתן לעשות זאת באמצעות הקישור הבא, שכזכור, נפתח יממה לאחר התאונה הקשה.
