לא רק חברות תעופה.
איל ההשקעות וורן באפט, מוכר עתה את אחזקותיו בבנק גולדמן זקס ערב הכינוס השנתי של בעלי המניות של חברת בירקשייר הת'אווי שבבעלותו.
לפי טופס שהגישה החברה, ברבעון הראשון ענקית ההשקעות ספגה מכה בגובה של כ-66.5 מיליארד דולרים כאשר ערך השקעותיה נפל מ-242 מיליארד ב-31 בדצמבר ל-175.5 מיליארד ב-31 למרץ.
עתה מתברר כי באפט גם מכר את רוב אחזקתו בבנק גולדמן סאקס, כ-84% מהם המהוות כ-10 מיליון מניות.
כמו כן קיצץ 'האורקל מאומהה' את אחזקתו בבנק ג'ייפי מורגן בשלושה אחוזים (מ-59.5 מיליון ל-57.7 מליון מניות).
המכירה של באפט את גולדמן, (שבשלב מסוים ברבעון הראשון ירדה ב-33%,) היא בלתי אופיינית למשקיע שידוע כמשקיע גדול בבנקים במיוחד כשמדובר בבנק אותו הציל במהלך המשבר הפיננסי בכך שהעניק לו מלווה של כ-5 מיליארד דולרים בצורת מניות מועדפות עליהן קיבל כ-10% דיבידנדים מובטחים.
אולם הפעם, במקום "לקנות את אמריקה", הצהרה מפורסמת ששחרר בשיא המשבר הפיננסי ב-16 באוקטובר 2008, באפט מוכר אותה בשקט.
בנפרד, באפט מכר מאחזקותיו באמזון וגם בג'נרל מוטורס ובמספר חברות אחרות.
החברה היחידה בה הגדיל את אחזקותיו היא חברת התעופה דלתא, שם הוסיף 1.3% ל-71.9 מליון המניות שבבעלותו רק כדי למכור את כולה מספר שבועות אחר כך.
בינתיים מחפש באפט מקלט בערמת מזומנים הולכת וגדלה העומדת נכון לעתה על כ-128 מיליאד דולרים, שהם אחוז ניכר משווי אחזקותיה של החברה העומד כאמור על 175 מיליארד דולרים.
באפט מקבל מהנשיא אובמה את מדליית החירות הנשיאותית (צילום: AP)
כרגע טוען באפט כי הוא אינו רואה הזדמנויות בשוק, הדבר מצביע על כך שהמשקיע האופטימי נתפס, כהרבה משקיעים אחרים, בלתי מוכן למשבר הנוכחי, וכי הוא למעשה מעריך שהעתיד צופן ירידות נוספות שייצרו את ההזדמנויות שהוא כה מיומן בזיהויין, או לחילופין, שהוא מעריך כי אי הוודאות תמשיך בטווח השנה-שנתיים הקרובות, והוא אינו רוצה להיות חשוף אליה.
את שאריות האמון שלו בכלכלה האמריקאית באפט שם במטבע האמריקאי, שהוא המטבע בו העולם חוסך, קרי מטבע הרזרבה, אותו האחד ממנו הודפסו ע"י הבנק המרכזי כמויות עתק על מנת לחלץ את האמריקנים ממשבר אבטלה כמותו לא נראה מאז שנות השלושים.
באופן שנוגד אולי את השכל הישר, נדמה כי לא נראה בטווח הקרוב ירידה בערך הדולר, ראשית כי הוא נתפס כמפלט מפני סכנה, ושנית כי כל אותם אמריקאים שקיבלו את הדולרים החדשים משתמשים בהם בקמצנות ומשתדלים לחסוך אותם ככל יכולתם, בצפייה לתקופת אבטלה ממושכת עקב הנגיף.
