מחקר מדעי שגילה ש-COVID-19 עשוי להיות מותאמת באופן ייחודי להעברת בני אדם יותר מכל חיה אחרת - (כולל עטלפים), מקבל עתה תשומת לב ציבורית.
המחקר פורסם על ידי ניקולאי פטרובסקי מאוניברסיטת פלינדרס, שבילה למעלה משני עשורים בפיתוח חיסונים נגד שפעת, אבולה, וסרס. לדבריו, מאד ייתכן גם כי COVID-19 דלף ממעבדה.
"שתי האפשרויות שלדעתי הן עדיין פתוחות היא שזה היה נגיף של בעלי חיים שלא היה מזוהה, ועבר לאדם. אפשרות אחרת היא שזה היה שחרור מקרי של הנגיף ממעבדה", אמר פטרובסקי שהוסיף "בהחלט לא נוכל לשלול את האפשרות שמדובר בניסוי במעבדה ולא מחיה. שתיהן אפשרויות פתוחות".
פרופסור פטרובסקי, שהוא יו"ר ומנהל המחקר של חברת Vaxine Pty Ltd האוסטרלית אמר כי הדרך בה הנגיף נכנס לתאים אנושיים היא על ידי קשירה לחלבון הקיים על פני תאי הריאה הנקרא ACE2.
המחקר הראה שהנגיף נקשר בצורה הדוקה יותר ל- ACE2 אנושי מאשר לכל אחת מבעלי החיים האחרים שבדקו - "זה היה כאילו נועד להדביק בני אדם," אמר.
"אם יש לך תאים של חיה בתרבית ויש לך תאים אנושיים בתרבית, והנגיפים מדביקים, אם יש שני וירוסים באותה מנה, הם יכולים להחליף מידע גנטי ואתה יכול ליצור בטעות או במכוון וירוס שלם חדש מתוך המערכת ההיא".
"במילים אחרות, COVID-19 יכול היה להיווצר מאותו אירוע רקומבינציה של בעלי חיים או שזה יכול היה להתרחש בניסוי בתרבית תאים".
בינואר החל פטרובסקי לעמול על חיסון, על פי הדיווח, הוא החל לחקור "איזה מין בעלי חיים היה עשוי להיות מעורב בהעברה לבני אדם", כדי להבין טוב יותר את מקורו של הנגיף, כשגילה עד כמה הוא מדביק בני אדם על פני מינים אחרים.
"מצאנו שנגיף ה- COVID-19 הותאם היטב לקשירה לתאים אנושיים וזה היה עדיף בהרבה על יכולתו להיקשר לתאים של כל מיני בעלי חיים אחרים וזה די יוצא דופן מכיוון שבדרך כלל כאשר הנגיף מותאם היטב לבעלי חיים ואז זה במקרה חוצה לאדם, בדרך כלל הייתם מצפים שיהיה לו קשר נמוך יותר לתאים אנושיים מאשר לחיה המארחת המקורית. מצאנו את ההפך, כך שזה היה הפתעה גדולה", אמר.
כשנשאל מדוע מדעני המיינסטרים עדיין נאחזים בתיאוריה שמקורו בנגיף בשוק רטוב של ווהאן, הוא אמר שמדענים "משתדלים לא להיות פוליטיים", אלא שמדענים התומכים בתורת בריחת המעבדה מסתכנים בהשפעה שלילית על התעשייה שלהם.
"למשל, אם יתברר שייתכן שנגיף זה נוצר בגלל שחרור מקרי במעבדה שיש לו השלכות על האופן בו אנו מבצעים מחקר ויראלי במעבדות בכל רחבי העולם שעלול להפוך את המחקר לקשה בהרבה", אמר.
והוסיף "אז אני חושב שהנטייה של חוקרי הנגיף היא להניח שהיא הגיעה מבעל חיים עד שיוכח אחרת כיוון שיש לכך פחות השלכות על האופן בו אנו מצליחים לבצע מחקר בעתיד. ברור כי האלטרנטיבה היא בעלת השלכות משמעותיות למדי על מדע ועל מדע נגיפים, ולא רק השלכות פוליטיות שכולנו מודעים לה היטב".
פטרובסקי קרא לחקירה מיידית כעת, ולא כאשר נגמרה המגיפה - וקורא לכל עיכוב במציאת מקור הנגיף - "טעות".
"אני בהחלט מאוד בעד חקירה מדעית. המטרה היחידה צריכה להיות לרדת לעומק איך התרחשה מגיפה זו ואיך מונעים מגיפה עתידית ... לא לערוך ציד מכשפות".
