הלוח הגדול
דרושים, דירות להשכרה, למכירה, רכב, יד שנייה
מופתעים? כתב עת רפואי בכיר מצא כי תרופת הידרוכלורוקווין אינה מונעת הידבקות בקורונה
בזמן שמאות קיבלו את התרופה למרליה, מאות נוספים קיבלו תרופת דמה. התוצאה? שיעור כמעט זהה (11.8% ו-14.3%) בכמות חולי הקורונה לאחר חשיפה לנשאים. לעומת זאת, 4 מכל 10 איש שלקחו את התרופה דיווחו על תופעות לוואי קשות, וזאת לעומת כ-16.8% בקרב קבוצת הפלצבו

תרופת הידרוכלורוקווין - בוודאי שמעתם את השם הזה בחודשים האחרונים. אם אינכם סובלים ממלריה או מזאבת, כנראה ששמעתם את שם התרופה בהקשר של הקורונה, וליתר דיוק כאשר הנשיא טראמפ שיבח את התרופה כטיפול יעיל לנגיף הקורונה.

בשלב מסוים הנשיא אף הודה כי הוא בעצמו לוקח את התרופה.

חשוב להבהיר - התרופה עצמה יעילה ביותר כאשר מדובר במחלות כגון מלריה, זאבת ואפילו דלקת מפרקים שיגרונית. עם זאת, רבים שלקחו את התרופה דיווחו על תופעות לוואי חמורות, לרבות חולשה ובעיות בלב. כאשר פרצה מגפת הקורונה, היו כאלה סברו כי התרופה אולי יעילה גם כנגד הנגיף. ישנם מספר ניסויים קליניים שבוחנים את הסוגיה, וזאת למרות שלא קיימת שום הוכחה רופאית/מדעית לכך שהתרופה יכולה לעזור במאבק בקורונה.

 

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים


תרופת הידרוכלורוקווין (צילום: Getty Images)

 

היום (רביעי) פרסם New England Journal of Medicine - כתב העת הרפואי הוותיק - את ממצאי המחקר המקיף שבוצע בתרופה. ממסקנות המחקר עולה כי הידרוכלורוקווין אינה יעילה יותר מתרופת הדמה (פלצבו).

מדובר בניסוי קליני הראשון של התרופה שבו נעשה שימוש בתרופת דמה - בעיני רבים אחד המדדים החשובים ביותר לקביעת יעילותה של תרופה.

כך בוצע המחקר: 821 בני אדם מארצות הברית וקנדה השתתפו - כולם אנשים שלא חוו את תסמיני הנגיף. המשתתפים גוייסו באמצעות הרשתות החברתיות, ו-719 מתוכם (קרוב ל-88%) דיווחו כי באו במגע עם חולה קורונה מאומת. חשוב להסביר כי מגע עם חולה הוגדר ע"י החוקרים כ"אדם ששהה באותו בית עם חולה מאומת, או לחילופין באותו משרד או מקום עבודה אחר עם חולה מאומת" (שהות עם חולה מאומת הוגדרה כשהות של עשר דקות או יותר, ללא מסכה או מגן עיניים, במרחק של עד שישה רגל, או 1.82 מ', מהחולה המאומת. בנוסף, קבלת התרופות החלה עד ארבעה ימים ממועד החשיפה).

 

 

באופן אקראי, 414 משתתפים קיבלו את תרופת הידרוכלורוקווין במשך חמישה ימים, ואילו 407 קיבלו את תרופת הדמה. התוצאות מצביעות על כך שלא נרשמו שינויים משמעותיים בין שתי הקבוצות (אלו שקיבלו את התרופה האמיתית לעומת אלו שקיבלו את הפלצבו).

49 מתוך 414 (11.8%) משתתפים שקיבלו הידרוכלורוקווין אובחנו כנשאי הנגיף, וזאת לעומת 58 מתוך 407 (14.3%) משתתפים שקיבלו את תרופת הדמה ואובחנו כנשאי הנגיף.

מסקנה נוספת שעלתה מן המחקר נוגעת לתופעות הלוואי: 40.1% מהמשתתפים שקיבלו את התרופה דיווחו על תופעות לוואי קשות, וזאת לעומת 16.8% בקבוצת הפלצבו. עם זאת, החדשות הטובות הן שהידרוכלורוקווין לא גרמה לתופעות לוואי מסכנות חיים.

"המסר המרכזי שהייתי מעביר לציבור הרחב זה שאם נחשפתם למישהו שחולה ב-COVID-19, הידרוכלורוקווין אינה יעילה כתרופה", סיכם ד"ר דיוויד בולוור מאוניברסיטת מינסוטה, והחוקר הראשי של המאמר שפורסם היום.

50% לא
50% כן
?האם הכתבה עניינה אותך
YOU MIGHT ALSO LIKE