פרשנות: האפקט ההיסטורי של החלטת ניו יורק ולוס אנג'לס לקצץ בתקציב המשטרה
שוטרים כורעים ברך, וראשי עיר שמקצצים בתקציבי משטרה - משום מה לא בטוח שהרצון של מפגיני BLM להפנות עוד כספים לרווחה יעזור במיגור הפשע
06.07.2020 15:44
יאיר קליינבאום
גם לאור המהומות שהבעירו ערים רבות בארצות הברית בימים האחרונים, ואולי בעיקר לאורן, עולה דרישה חדשה על ידי פעילים חברתיים בערים הגדולות והחשובות במדינה, הן ניו יורק ולוס אנג'לס, לקצץ בתקציבי השיטור שלהן לטובת יותר תוכניות רווחה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בהתאם למחשבה שכבר הספיקה להפוך לקלסית, ועל פיה, מה שמתדלק ויוצר את הפשיעה הן פערים חברתיים ועוני - התזה ממשיכה ואומרת שאם אלה ימוגרו, ממילא ימוגר הפשע.
במקביל אנו רואים לאחרונה מחזות ביזאריים במיוחד של שוטרים הקורעים ברך בפני פעילים שחורים, אחדים אף נראו אוזקים את עצמם , ואחרים מתחננים לסליחה.
אל מול הביזה השוד וההתפרעויות רחבי ההיקף שליוו את ההפגנות סביב מותו של ג'ורג' פלויד, והיותם של מרבית הפושעים עניים על פי רוב, נראה כי תאוריה זו תמשיך לעשות לה נפשות בעיקר בערים הגדולות של אמריקה, שהן בית ל"מיעוטים מדוכאים".
רמז אחד לסדק בתאוריה הזו היא העובדה שנגיף הקורונה גרם להוצאה כספית חסרת תקדים לצרכי רווחה באמריקה, ורבים הם אלה שקיבלו אל חשבון הבנק סכום גדול יותר משקיבלו כאשר היו מועסקים בכמה משרות - ובכל זאת ראינו כי המהומות נמשכו - אבל יש שיאמרו שתיקון קוסמטי זה אינו עוזר - ובכן אם כך המצב מדוע לבזוז חנויות של נעליים ולא חנויות של ספרים או ציוד משרדי?
חשוב לזכור השיטה האמריקנית מטילה אחריות בעיקר על המדינות והמחוזות השונים לספק את אכיפת החוק, בעוד רשויות הרווחה הינן בעיקר פדרליות אך לאחרונה גם ישנה פריחה של רווחה עירונית במדינות דמוקרטיות.
במקביל ישנם מקרים מסויימים בהן רשויות החוק במדינה או מחוז מסויימים סירבו לשתף פעולה באכיפת חוקים מסויימים, כגון חוקי הגירה ב"ערי המקלט" בצד שמאל של המפה, וחוקי בקרת נשק מסויימים בצד ימין. במצב עניינים כזה, יכולותיו העצמאיות של הממשל המדינתי לקצץ בתקציב המשטרה הן עניין חשוב ביותר, שנמצא רובו ככולו מחוץ לתחומי האחריות של הממשל הפדרלי ברשות הנשיא טראמפ.
הדרישה לקיצוץ בכוחות המשטרה לא באה אל המפה הפוליטית מתוך חלל ריק, השיטור ברחבי ארצות הברית מתמקד מאז מגיפות הקוקאין של שנות השמונים והקראק של שנות התשעים רובו ככולו בשיטור הסחר והשימוש בסמים בקהילות העניות והשחורות ברובן.
היה זה המשך ליחסים מתוחים שהיו קיימים ממילא בין הקהילה השחורה והמשטרה מאז שחרורם מהעבדות של השחורים בתום מלחמת האזרחים.
עתה גל התביעות תפס תאוצה על רקע הלגליזציה של הקנביס ברמת המדינות השונות (ב-11 מהן מותר השימוש לצרכי פנאי, ורק שלוש אוסרות גם קנביס רפואי), שהינו גם חלק מחשיבה מחדש על החוק והסדר ותפקידה של המשטרה באכיפתו, ובעיקר בהקשר של המיעוטים בארה"ב.
המלחמה הנחושה בסמים הביאה איתה מיליטריזציה חריפה באופן השיטור, היות שמדובר בפשע ללא קורבן שהולך אל המשטרה להתלונן, נוצר המצב בו הייתה המשטרה צריכה לחפש אקטיבית את הפושעים מבלי מודיעין קודם, ולאור העובדה שחימוש ומימון ארגוני פשיעה וקרטלים עומדים מאחורי סחר הסמים - השוטרים נאלצו להתחיל ולקחת על עצמם עמדות תקיפות מבעבר.
נכון לעתה המלחמה בסמים עומדת מאחורי רוב רובו של הגידול באוכלוסיית האסירים במדינה, שקפצה מחצי מליון בשנת 1980, עד למספר המדהים של 2,300,000, אני מקווה שלא תדהים את קוראינו העובדה כי רובם שחורים.
ואולם מספר זה הגיע לשיא בשנת 2014 ונראה שמגמת הזינוק המטאורי במספר האסירים נבלמה - דווקא במהלך כהונת הנשיא טראמפ.
למרות זאת, ישנם אלו שנדמה להם שהתשובה הפעם צריכה להיות עוד רווחה, על חשבון תקציב המשטרה, כדי לשמור על מסגרות התקציב, בעיר ניו יורק למשל, מדברים על קיצוץ של מיליארד דולרים מתוך תקציב ארבע שנתי של שישה מיליארד בזה של המשטרה.
גם אם אומנם נכונה התזה שחסרים מיליארד דולרים בלבד לתקציב הרווחה על מנת למנוע את הישנות הפשע בכלל בדור הבא, הרי שבדור הנוכחי יאלצו תושבי הערים הגדולות להסתדר עם רמת הפשיעה הנוכחית וכוח משטרתי מקוצץ ב-16% - מה שיביא עמו כנראה פיטורין של שוטרים המאוגדים באיגודים חזקים שלהם כוח פוליטי בלתי מבוטל, ושהיו היסטורית מעוז שמאלי ככל איגודי העובדים. - לא בהכרח מתכון ליציבות פנימית.
צביעתו של מחנה פוליטי בצבעים גזעיים אינו מבשר טובות, אבל זהו מצב העניינים באמריקה של אחרי שנות השישים והתנועה לזכויות אזרח, החל מתקופה זו החלו מצביעים שחורים רובם ככולם למפלגה הדמוקרטית.
באופן מוזר, מוצאים עצמם אנשי "חיי שחורים חשובים" והמשטרה מולה הם מוחים למעשה חברים באותו צד של המתרס הפוליטי, אני מעריך כי מצב עניינים מביך שכזה מביא לבלבול רב בקרב הפוליטיקאים הדמוקרטיים, שאין להם עדיין אמירה נחרצת בנושא, שכן מדובר עדיין בתנועה בוסרית וחדשה למדי, שאיש אינו יודע כיצד תמלא את ימיה.
יחד עם כל זאת, אני נוטה שלא להשתכנע מזעקות השבר של תומכי המשטרה, שעל פיהם יגרום הקיצוץ הנוכחי, אם יעבור, לזינוק חד בפשיעה האלימה ואיתו ירידה משמעותית בביטחונם האישי של התושבים, מי שמביא כדוגמא את אירועי הימים האחרונים לוקה בסוג מסויים של הנחת המבוקש, כאשר יחד עם זאת ישנו גוון פופוליסטי ברור לדרישה לקצץ בכוחות המשטרה כעונש על תפקודם. נדמה שנמצא נשק חדש בפוליטיקה של ארצות הברית.
ובכל זאת המראות המוזרים של שוטרים כורעים ברך בפני מפגינים, מסירים את ציוד המגן וכו' אמורים להדאיג את אזרחי אמריקה שומרי החוק והסדר - בין אם יקוצץ תקציב המשטרה בעוד ערים מלבד ניו יורק ולוס אנג'לס ובין אם לאו
