אם עד לפני עשורים ספורים, שיעור גדול מאוד מצעירים בשנות ה 20 לחייהם כבר היו הורים לילדם הראשון, רבים מהצעירים האמריקאים עדיין לא קיימו יחסי מין.
בבחינת שני עשורי המיליניום החדש עולה שאמריקאים צעירים עושים הרבה פחות סקס וגם פוריים הרבה פחות, כך על פי חוקרים מאוניברסיטת אינדיאנה וממכון קרולינסקה השבדי שחקרו נתוני סקר של מבוגרים מארה"ב.
דחיית בגרות והשפעת צמיחת האינטרנט והמדיה הדיגיטלית עשויים להיות הסיבות המהותיות לכך.
החוקרים בדקו את התגובות שסיפקו יותר מ-4,000 גברים ו 5,000 נשים וניתחו נתונים שבדקו את התדירות המינית ומספר השותפים המיניים שלהם, והבחינו במסקנות ברורות: שיעור האמריקאים בני 18-24 שאינם פעילים מינית עלה בכמחצית מכ 19% בתחילת העשר לכ 31% בין השנים 2016 ל 2018.
גם נשים אמריקאיות בגילאים 25-34 רשמו ירידה בפעילות מינית, כך עולה ממחקר שפורסם בימים האחרונים בכתב העת הרפואי "ג'מה נטוורק אופן". דפוס חוזר שנמצא בקורלציה גדולה עם הממצאים הוא שככל שהצעיר מובטל או משתכר משכורת נמוכה או עובד בעבודה חלקית בלבד, כך תפקודו המיני מועט עד לא קיים.
החוקרים מדגישים שהנסיבות המלאות לצניחה התפקוד המיני מורכבות יותר גם מעבר לדפוס זה. כמובן שעולה ההסבר הנסיבתי האבולוציוני, אנשים מצליחים יותר נחשבים לרוב אטרקטיביים יותר גם מבחינה מינית בידי פרטנרים פוטנציאלים.
החוקרים מדגישים שהנסיבות המלאות לצניחה התפקוד המיני הן בוודאי מורכבות יותר מעבר לדפוס זה.
בנוסף, כמובן שקיים ההסבר הנסיבתי האבולוציוני - אנשים מצליחים יותר נחשבים לרוב אטרקטיביים יותר גם מבחינה מינית בידי פרטנרים פוטנציאלים, אך מחבר הדו"ח פיטר אודה, הוסיף כי "הקשר עשוי להיות גם בגלל גורמים אחרים כמו אישיות, ערכים ובחירות חיים הקשורים הן בהכנסה והן בסבירות להיות פעילים מינית".
פרשנות למחקר הנ"ל מרחיבה את היריעה לכוון רחב יותר - ז'אן מ. טנג ', פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת סן דייגו, טוען כי "מגמה תרבותית רחבה יותר גורמת לעיכוב התפתחותי, יכולה הייתה להשפיע על מגמות מיניות".
"ראשית, למתבגרים ולמבוגרים צעירים לוקח יותר זמן להתבגר. זה כולל דחייה של לא רק פעילות מינית, אלא גם פעילויות אחרות הקשורות להזדווגות ורבייה,כולל הכרויות, חיים עם בן זוג, הריון ולידה. מגמות הרבייה הללו הן חלק ממגמה תרבותית רחבה יותר הגורמת להתפתחות מאוחרת", מסביר טנג'.
עם זאת, אלמנט זה, מבהיר טנג', לא מסביר עדיין למה גברים ונשים נשואים אשר כמובן כן התפתחו חברתית, אף הם מקיימים הרבה פחות יחסי מין בעשורי המיליונים החדש. כאן נראה שש אלמנט גורף והוא השפעת מהפכת המדיה הדיגיטלית בכל הגילאים הרלוונטים ושלבי ההתפתחות.
ובמילים אחרות - יש כיום הרבה יותר אפשרויות לעשות דברים בשעות הערב המאוחרות מכפי שהיו פעם ופחות הזדמנויות ליזום פעילות מינית.
המסקנה ברורה: אם שני בני הזוג בוחרים להצמד למדיה חברתית, גיימינג או מרותקים למסך הטלוויזיה- האינטרקציה הבין-אישית כולל התדירות של אינטרקציה מינית, צונחת.
כמו כן, על אף שלכאורה אפליקציות הכרויות שונות אכן מגדילות את האפשרויות לאינטרקציות של מציאת פרטנרים מיניים, עדיין השימוש הרב בהן לדעת טנג' מוריד את מידת שביעות הרצון לאורך זמן לעומת יחסים שמבוססים על הכרות בלתי אמצעית.
לא מפתיע לגלות שהמגמה איננה יחודית לארה"ב, אלא קיימת במדינות כמו בריטניה - גם שם בשני עשורי המיליניום התגלו ממצאים דומים.
מספר יתרונות בריאותיים נקשרו ליחסי מין, כולל לחץ מופחת, שיפור בריאות הלב ושינה טובה יותר, אבל כל תוצרי לוואי מבורכים אלה עשויים להפגע כאמור עקב הירידה בפעילות המינית, וגם בעקבות הנסיבות האובייקטיביות הנוכחיות של הופעת נגיף הקורונה אשר יש להתייחס אליו כפקטור בפני עצמו, כמפחית סיכוי לאינטרקציות מיניות.
