יזם ומוביל קבוצת טסלה, אילון מאסק, השיב היום ברשת טוויטר לשאלה על דעתו בנוגע חיסון אר.אנ.איי RNA
"בעיקרון אני חושב של-אר.אנ.איי איי (RNA) ו-די. אנ.איי סינטטי יש פוטנציאל מדהים. זה בעצם הופך את הפיתרון למחלות רבות לבעיית תוכנה", כתב מייסד טסלה.
אם נדייק את מאסק, יש לומר שכוונתו ש"הפוטנציאל המדהים" למחלות שונות כדבריו, טמון במחקר ופיתוח ננו-טכנולוגי, ביו-טכנולוגיה (וטכנולוגיות נוספות) שיבנו את האר.אנ.איי והדי אנ איי המלאכותייים, ואובייקטים נוספים באופן ש"יתקן" את הפגמים המצטברים כתוצר אלה הטבעיים.
אילוסטרציה- סליל אר.אנ.איי מלאכותי "חודר" לוירוס הקורונה ומפרקו
הצהרתו המרכזית של מאסק היום: "טסלה, כפרויקט צדדי, בונה בימים אלה מיקרו-מפעלי RNA כפתרון לנגיף הקורונה ואולי גם לאחרים."במקביל להצהרת מאסק, נודע כי מדובר למעשה על שיתוף פעולה בין חברת קיור-ואק (CureVac) בשליטת ביל גייטס לבין חברת חברת בת של טסלה - שתי החברות ממוקמות בגרמניה.
CureVac, מסרה כי היא מפתחת יחידות ייצור אוטומטיות של RNAm ניידות שהיא מכנה "מדפסות" אליהן התייחס מאסק כאמור כ"מיקרו-מפעלי RNA"
כמובן שיש לסייג שמדובר בספקולוציה,והיכולת של חברה זו כמו עוד מאות רבות ברחבי העולם המנסות למצוא חיסון למגפה, עדיין דורש הוכחות. לפי הניו-יורק טיימס' ניתן לייצר חיסוני אר.אנ.אי ו- די.אנ.איי במהירות רבה יותר משיטות חיסון מסורתיות אחרות, עם זאת, אין כרגע חיסוני RNA מאושרים בידי רשויות הבריאות בארה"ב ובעולם המערבי. חיסוני RNA משמשים בניסויים קליניים, לעומת זאת, ל- MERS ומחלות אחרות.
אך לפי "הטיימס" חברות אחרות כגון ניתן לייצר חיסוני RNA ו- DNA במהירות רבה יותר משיטות חיסון מסורתיות אחרות, אך על פי העיתון הנ"ל אין כרגע חיסונים מאושרים RNA. חיסוני RNA משמשים בניסויים קליניים, לעומת זאת, ל- MERS ומחלות אחרות.
סליל אר.אנ.איי
מולקולות אר.אנ.איי הן גרסאות חד-גדולות של הסליל הכפול של ה-די.אנ.איי. הודות לתבנית המולקולרית החוזרת שלהם, ניתן לייצרם בתהליך ביוכימי פשוט יחסית שאינו מצריך תאים חיים מהונדסים גנטית, הנחוצים לייצור מרבית תרופות ביוטכנולוגיות אחרות.
חברת CureVac, הממוקמת בטוויגינגן, בשליטת ביל גייטס, היא חלוצה בגישה שנקראת מסנג'ר אר.אנ.איי, ושותפה בה גם חברת פייזר, כמו גם חברת מודרנה. "המיקרו-מפעלים" צפויים להיבנות בטסלה גרוהמן אוטומציה, גרמניה.
אם כן, גם בלי קשר להצלחה נקודתית (או כשלון) של מאסק וטסלה, נראה שבוודאי בעידן הקורונה, הננו-טכנולוגיה יכולה לעשות קאמבק מעניין לאחר שהיתה להיט שמעט דעך, אם אכן באמצעותה ימצאו מזורים למחלות ואף למגפה הגדולה הנוכחית.
