אחרי שהמחזמר המצליח "המילטון" סוף כל סוף הגיע לטלוויזיה מגיעה ביקורת קשה- האם הוא יבוטל?

במשך תקופה לא מבוטלת היה המחזמר "המילטון" כל כך נחשק, שלהשיג כרטיסים שלו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית. מעריצים רבים וכאלה שלא הצליחו לחזות במופע על הבמה שמחו לשמוע שהגרסה המצולמת שלו מגיעה לדיסני+. עלילת המחזמר פורשת את קורות חייו של המילטון- אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית שהיה מהגר בעצמו. ייחודו של המחזמר הוא המוסיקה העכשווית שבו המבוססת על סגנונות ראפ, פופ והיפ- הופ.

 

לין מנואל- מירנדה בתפקיד המילטון

 

כעת הצופים מבקרים את המחזמר בכך שהאבות המייסדים המוצגים בו, היו למעשה בעלי עבדים. הדמויות המדוברות כתובות כך שאין שום ביקורת או התייחסות לנושא הבעייתי הזה לכל אורך המחזמר. רוקסן גיי, זוכת הפרס- influential scholar הסבירה את הטענה בחשבון הטוויטר שלה: "יש לי הרבה מחשבות בנוגע להמילטון והדרך בה הוא עושה אידיאליזציה למייסדים, ואיך מחזמר כל כך מבריק מתעלם מסכנות העבדות". עוד ביקורת הגיע מצידה של הכותבת ומנחה הפודקאסט- טרייסי קלייטון: "אני קצת באיחור עם כל הביקורת על המילטון, מן הסתם אני משוחדת בדעתי אבל...אני ממש שמחה שהשיח הזה מתקיים".

 

 

יוצר הלהיט- לין מנואל מירנדה, הגיב לביקורות בעמוד הטוויטר שלו: "כל הביקורות קבילות...זה לקח לי 6 שנים והכנסתי כל מה שיכולתי בשעתיים וחצי של הצגה. עשיתי את הכי טוב שיכולתי". התגובה נעשתה ישירות על ציוץ שכתבה קלייטון, לשניים יש קשר ארוך שנים של הערכה מקצועית וקלייטון אף סיפרה שהיא מעריצה של המחזמר.

 

 

השיח אודות ההתעלמות הבעייתית בכתיבה של מירנדה מנושא העבדות היה קיים עוד לפני שהגרסה המצולמת הגיע לציבור. היום הנושא רגיש עוד יותר, כחלק מהמחאות על מותו של ג'ורג' פלויד, אזרחים לקחו על עצמם להפיל פסלים בדמותם של נציגי מדינה שהיו בצד הקונפדרציה שדגלה בקניית עבדים. טכנית המילטון לא החזיק בעצמו עבדים אך הוא היה מעורב בקשרים קרובים מאוד עם אנשים שכן עשו זאת. ג'ורג' וושינגטון לדוגמא החזיק יותר ממאה וחמישים עבדים שעבדו באחוזתו. גם פיליפ סקיילר, אביה של אשתו של המילטון- אלייזה, החזיק גם הוא עבדים. ישנה התייחסות לעבדות במחזמר אך אין כל ייצוג לכך הן ברמת הדמויות והן ברמת הסיפור.

 

 

הרבה מהדמויות המבוססות על אנשים שהיו לבנים, מגולמים במחזמר על ידי שחקנים שחורים. על אף שלכאורה זה יכול להיתפס כתיקון צודק, אך ישנן ביקורות שגורסת כי מדובר בגזענות הפוכה. ההיסטוריונית ליירה מונטיירו הסבירה בראיון: "בעצם מה שכביכול אמור להיות ליהוק שלא קשור בצבע העור, הוא מה שנותן להפקה את הזכות להגיד 'אנחנו לא מספרים רק היסטוריה ישנה ולבנה'". מירנדה הציג זווית ראייה שונה לטענה הזו- המילטון אפשר לשחקנים לא לבנים שהרבה פעמים יותר קשה להם למצוא הזדמנויות שוות בברודווי, להגיע לכוכבות". רבים מהשחקנים שלקחו חלק בהפקה קיבלו מועמדויות לפרסי טוני לדוגמא.

 

האם יבטלו את המחזמר?

 

השאלה המרכזית שעולה בעקבות גל הביקורת היא האם יש לבטל את הסרט? יש שני צדדים לדיון הזה, האחד טוען שתמיכה במחזמר היא תמיכה בהיסטוריה החשוכה ובבעלי העבדים של ארצות הברית. לעומת זאת, יש את אלה הבוחנים את המחזמר רק מכיוון האמנות וההערכה שלה.

מירנדה לקח על עצמו אחריות בנושא ואף התנצל על שלא התייחס לדיכוי של האדם השחור בידי המייסדים הלבנים- "ככותב הסדרה, אני לוקח אחריות ואני מתנצל על חלקי בכישלון המוסרי הזה, המילטון לא היה קיים בלי האמנים השחורים שיצרו ושינו את העולם דרך התרבות, המוסיקה והשפה של ההיפ-הופ, פשוטו כמשמעו, הרעיון של המופע לא קיים בלי אמנים שחורים מבריקים שהם חלק מהקאסט שלנו, הצוות וההפקה שנותנים חיים לסיפור הזה בכל פעם שהוא עולה לבמה".