בימים האחרונים אנו שומעים בשורות מעודדות על התקדמות במציאת תרופה שתתמודד באופן משמעותי עם נגיף הקורונה ותהפוך אותה כך מקווה החוקר לקלה כמו נזלת, וכן
שלב ראשון מתוך שלוש אצל מפתחים שונים לחיסון. אבל בכל המקרים תשובה מוכחת וחד-משמעית להצלחה במחקרים על בני אדם תיקח כמה חודשים.
ומה בינתיים?
"אם אדבק עכשיו, לפחות אחסן את גופי מפני הדבקות בשיא הסיכון בחורף?"
ההתמודות עם מגפת הקורונה העולמית שיצאה מסין, שמשתלטת על סדר היום הציבורי במערב כבר יותר מ-7 חודשים, מובילה גם אנשים רציניים ברמה הפרטית לתהות בינם לבינם לגבי תיאוריית "חיסון העדר" בבריטניה ושוודיה שבינתיים נזנחה באופן רשמי באותן מדינות, אבל עולה בעקיפין אצל מדינות מוכות נדבקים בימים אלה.
עדיין בימים אלה נשמעים מומחי רפואה מסוימים, שמדברים על אחוז מסוים של האוכלוסיה שאם ידבק "יצבור חסינות" שתגן על השאר. כל זאת מנקודת הנחה שהדבקה מחסנת מהדבקה עתידית.
גם ברמה הפרטית לאור היקף ההדבקה האקספוזיציוני שחוות חלק ממדינות ארה"ב או למשל ישראל בגל השני, היו אנשים רציניים שהעלו תהיה קבוצתית וגם אישית: "אם כבר כמעט כולם בדרך להדבק, אז אולי עדיף לי עכשיו להדבק בקיץ, כשהנגיף ברוב המקרים כנראה פחות אלים בגלל החום והלחות וכך לחסן את גופי בחורף שם גם הסבירות לחטוף אותו קשה ואף קטלני גבוה בהרבה".
נניח בצד לרגע את תסמונת "פוסט הקורונה"
וכל זאת מבלי להזכיר במאמר מוסגר, אם נניח בצד, תופעות מטרידות מוכחות נוספות של תסמונת "פוסט קורונה", שהוכחו בתוצאות ראשוניות אצל 50% מהמחלימים, רבים מהם צעירים שהחלימו ממחלה קלה מאוד ואף "א-סימפוטמטים".
אדם יכול להדבק בקורונה בקיץ ולחלות, ואז להדבק שוב בחורף בצורה קשה
אמנם מצד אחד, כנראה שהוירוס בקיץ למרות היותו מדבק לא פחות, הסתברותית פחות קטלני מאשר בחורף, בגלל משתנים כמו חום ולחות שמקשים עליו להתרבות לרמות קריטיות בגוף. מצד שני, המחקר הטרי, מנתק את המשמעות של זה
נראה שאם יאומת מחקר טרי שנערך על ידי קינג'ס קולג לונדון היוקרתי, מחקר שעדיין זקוק לבדיקה ואישור בידי עמיתים ניתנת כאן מכת מוות לתיאוריית "חיסון העדר" , גם ברמה הפרטית. כל זאת, היות והמחקר מצביע על כך שהחיסון הטבעי שנוצר בגוף כחלק מהתמודדות ל- COVID-19 בחולים שהחלימו מחזיק רק חודשים ספורים.
על פי המחקר, שטרם נבדק על ידי עמיתים, נוגדני החסינות פוחתים באופן משמעותי בשלושת החודשים שלאחר ההדבקה, ומשאירים חולים רגישים לזיהום בעונה הבאה או לפחות לזו שלאחריה.
כלומר המשמעות המעשית, היא אם למשל, אדם נדבק בימים אלה - חודש יולי, ויחלים כעבור מספר שבועות או חודשים, סביר מאוד שאחרי החלמתו כשהוא יתקל שוב במקור הדבקה נוסף למשל בחודש נובמבר/ דצמבר הוא איננו חסין ועלול לחלות שוב בצורה קלה או קשה יותר, תלוי בהיקף הנגיף.
אצל 5 מכל 6 אנשים נוגדני החסינות יעלמו תוך 3 חודשים מההחלמה והגוף יהיה חשוף להדבקות וחולי נוסף.
זהו מחקר האורך הראשון מסוגו, החוקרים בדקו את התגובה החיסונית של 90 חולים ועובדי שירותי בריאות ב- אנ, הייץ, אס טראסט של גאי וסנט תומאס. בעוד שהניתוח גילה כי ניתן למצוא רמה "עוצמתית" של נוגדנים אצל 60 אחוז מהמשתתפים, כאשר בשיא הקרב של גופם עם נגיף הקורונה, בדיקות דם רציפות הראו שרק 17 אחוז קיימו אותה רמה של עוצמה כעבור שלושה חודשים .במקרים מסוימים, נוגדנים פחתו פי 23 והתרוקנו לחלוטין אצל אחרים.
בדו"ח נאמר כי לממצאיו יש "השלכות חשובות כאשר שוקלים בדיקות (נוגדן) נרחבות, הגנה מפני נוגדנים מפני זיהום חוזר ב- (COVID-19) ועל עמידות הגוף. מוביל המחקר הוסיף: "דרושים מחקרים נוספים המשתמשים בדגימות רציפיות של לוקים בקורונה, כדי לקבוע באופן מלא את אורך חיי התגובה (הנוגדן) ונדרשים מחקרים שקובעים את סף (הנוגדנים) להגנה מפני זיהום מחדש."
