מכתב "נגד התקינות הפוליטית" לכאורה, שמקפל בתוכו משהו אחר

מכתב שפורסם ב"הארפר" לפני זמן מה ב-7 ביולי, בו 150 חתומים "אנשי רוח" כותבים, עורכים ואנשי אקדמיה "יוצאים נגד התקינות הפוליטית", לא תפס מספיק נפח הראוי לו מכל הכוונים, אולי בגלל שהוא מהווה גם סוג של תפוח אדמה לוהט וגם סוג של מפתח לפתיחת תיבת פנדורה שרבים מאוד מכל הכוונים חוששים לפתוח אותה. עוד נשוב אליו.

לא רק השמרנים. גם כל "ליברל" מבוגר, חשוף ל"חיסול" בשם ה"רוח הפרוגרסיבית" - זכרון ממהאה ה18 בצרפת וימי הטיהורים של בחברות סובייטיות של המאה ה 20




המהפכה הצרפתית - עולים על הבסטיליה והגיליוטינה הנוצצת
 
רבים מאוד מהגורמים הפרוגרסיביים - סטודנטים, בוגרים וחברי סגל צעיר מתחת לגיל 45  בשיעור גבוה מהם בחוגי "מדעי החברה והרוח" באוניברסיטאות הפרוגרסיביות שמובילים את הרדיקליזציה בשיח הנפיץ והאלים העכשווי בארה"ב, מצאו את "הבסטיליה" של המהפכה הצרפתית כמקור השראה. גם בגל המהומות מאז סוף חודש מאי, ובכלל בשנים האחרונות כשהדמות של  דונאלד טראמפ, רק מהווה תירוץ עבורם. נראה שכבר ברור ליותר ויותר אנשים שהביטוי הפיזי שראינו בחודשים החודשים של הרס האנדרטאות, הפסלים, והסמלים בידי "אנטיפה"  BLM ודומיהם של מה שבנה את התרבות והחברה האמריקאית במאות האחרונות, לצד השיח הדכאני ברשתות החברתיות, בכלי התקשורת, באקדמיה  ודימויים של טיהור שמזכירים תוצרי מתקדמים של מהפכה אחרת במאה ה-20 צבועה באדום של דם, לצד שחור.

תזכורת היסטורית- במהפכה הצרפתית לכאורה ה"פרולטריון" העני יצא נגד הבורגנות והאצולה ועמד על זכויותיו בדם ואש, וגם אז מי שהניע את ה"המון העני"  היו סטודנטים משכילים מהמעמד הבינוני. עד כאן הכל טוב יפה ורומנטי עם תמרות עשן וגרדום כמו שהפנאטים אוהבים. רק רבים טורחים לשכוח היבטים אחרים.  למען הדיוק ההיסטורי לאחריה לא ממש הגיעה עדיין ה"גאולת החירות והשוויון" ובמקום זה קמה דיקטטורה קיסרית תחת איש קטן קומה, די מוכר נפוליאון שהוביל למלחמות רבות ושפך דמים של אותם צרפתים. אבל עוד לפני כן, זוכרים לשכוח , הביט אחר של למהפיכה הגורמים שבחשו והובילו אותה הוצאו בעצמם להורג באותה גיליוטינה שהם עצמו דחפו לעשות בה שימוש. הרבה יותר מאירוני. 


אנדרטה לכריסופר קולומבוס בשיקגו, הפרוגרסיביים מתכננים להורידה.


"הנשיא הרפובליקני טראמפ הוא איום ממשי על הדמוקרטיה, אבל..." - "נגד התקינות הפוליטית" מזכר פנימי ליברלי-פרוגרסיבי

במכתב שכאמור פורסם ב"הארפר" לפני יותר משבוע חתומים בעיקר אנשים בני 40 ומעלה, בהם גורמים שונים בעיקר בשמאל היותר מבוגר החל מבארי וייס המתפטרת מהניו יורק טיימס ועד למי שנחשב לאחד "האבות המייסדים" של הפנאטיות שהולידה את כת הפרוגרסיביות העכשווית, מיודענו נועם חומסקי בן ה -92 (הבחור שהספיק לנסוע לפני מספר שנים לביירות כדי להפגש עם במיוחד ראש החיזבאללה ולברך אותו על תוקפנותו נגד ישראל ותמיכתו באיראן  נגד ארה"ב עוד כשביל קלינטון היה נשיא). חומסקי במהותו כמובן, לא פחות  קיצוני מצאצאיו הרוחניים, חושש ממשהו אחר.  המכתב ששכרוך בו משפט המציג את הנשיא הנבחר ע"י עשרות מיליוני רפובליקנים דונאלד טראמפ, כ"איום ממשי על הדמוקרטיה" בא להבהיר שלא מדובר פה על התעוררות חוצת-מחנות, אלא ניכר  בו שמיועד לשיח פנים מחנאי בתוך השמאל שנמצא בעצמו בסוג של מאבק בין-דורי שכולל שליפת סכינים ומצ'טות לעריפת ראשים וירטאולים.



נועם חומסקי, אחד מאבות האבולוציה הפרוגרסיבית העיקריים, גם הוא חושש מצאציו הרוחניים. מפגש עם חסן נסראללה


אבולוציית מ"ליברליות מתנשאת, למשטר פוליטקלי-קורקט  בשם הכת.

אז מה הוביל את ילדי שנות ה70 ועד ה-20 (חומסקי)מהשמאל, לכתוב את המכתב שניכרת בו בהלה בין השורות מסוימת? הרי חלק מאותם אנשים בדיוק הם כמו אותם צעירי פרוגרסיביות קהל היעד של הניאו-מרקסיזם עם שופכת בנאליות שתמך בברני סנדרס. ובכן,  נראה שאותו דור בוגר יותר כרונולוגית, אלה שהכתיבו את השפה וקידמו את השיח בעצמם את שליטה על מגדירי השיח וסווגם ל"הם הפשיסטים" , "אנחנו ליברים נאורים"- מתחילים להבין מה נוצר מיציר כפיהם.
הרשתות החברתיות  לצד שטיפת המוח הדדית באוניברסיטאות של דור ה -Y ונערי המיליוניום, הוליד דור שמצד אחד גודל על פינוק ובעיקר רמת כישורים נמוכה של התנהלות מקצועית בשדה היומיומי, שלא מסוגל להתמודד עם עמדות אחרות, למשל, זכורים עשרות מקרים בהם נואמים שמרניים דוגמת בן שפירו ובמקום לנוהג האמריקאי מזה עשרות ומאות שנים לתת לכל הדוברים לדבר, ולנימוס מינמלי פשוט פוצצו עצרות כאלה בטענה שהם צריכים Safe Zone.

הרדיקליות הליברלית החלה לטרוף את חבריה - תקופת טיהורים בדרך והראשונים הצפויים לעלות על המוקד, מלבד "הדמון טראמפ", שמאלנים שלא נולדו בזמן

מי שטעה לחשוב שהדור המפונק והמעט נכה חברתית של צעירים פרוגרסיביים באוניברסיטאות שחלקם בינתיים התברג בכלי תקשורת ליברלים דומיננטיים כמו למשל הניו-יורק טיימס עד שלמעשה כבשו אותו, יסתפק רק בחלוקה מחנאית שבטית טעה. כמעט במקביל לשיח ה -ME2 שבו ב-5 השנים האחרונות כמעט כל גבר שחקן הוליוודי שני הוצא מהארון כ"תוקפן אלים". החל מדסטין הופמן ועד קווין ספייסי האולטרא-ליברלים - חלקם שבצדק וחלקם פחות, כך גם החל שיח  ברשתות החברתיות של עריפת ראשים גם "ליברלים".

כמו שהפורעים המוסתים בידי מנועי הפרוגרסיביות לא רק הסתפקו בכוונות להרס חלקים מהיסטוריית המורשת האומה האמריקיאית, ממורשתו של הגנרל לי הנערץ מצבא הדרום במלחמת האזרחים, אלא גם עברו אל גנרל גראנט הנערץ שנלחם בשם הצפון (ומשחרר העבדים) וגם את דמותו עברו לנתץ ומחשבות על הרס דמויות בהר ראשמור על הפרק אצל חלק מצעירי הפרוגרסיה. כך בהקבלה, החלו להופיע ציטוטים מהארכיון גם של הותיקים בליברלים שהחלו לספוג שיימינג.



שרה סילברמן כוהנת בכירה בכת הפרוגרסיביות "מושחרת" בידי חבריה לכת- ומועלת על המוקד
דוגמה מאלפת למהפכה הטורפת את בניה, היא הקומיקאית שרה סילברמן כיום בת 50  גורלה לא היה שונה בהרבה מזה של הקאמבקיסטית לרגע, רוזאן בר למרות השוני ביניהם. לא עזרו לה שנים של הסת השיטתית ושטחית ברשת טוויטר נגד כל רציונל קונסרבטיבי, לא עזרו לה התמיכות של באירגונים שמאל הכי קיצונים שיש נגד אמריקה ונגד ישראל.  יום אחד מישהו מהכת הפרוגרסיבית נזכר במערכון ישן שלה שבו היא עושה "בלאק פייס" (במערכון המשעשע חלקית בו נעשתה תחרות ההתקרבנות על בסיס זהות יהודית מול שחורה) והדרך היתה קצרה לסימונה ב"רשימה השחורה" כמו בימי הטיהורים האדומים מהבסטיליה ועד המהפכה הרוסית במאה שעברה,  שבהם גם האדוקים ביותר יום אחד טוהרו בידי חברי התנועה והודרו החוצה. 
 
אנשי שמאל שבצוק השעה חלקם עברו להגדיר עצמם "מרכז" (למרות שהם נטועים ועודם עמוק בשמאל ורואים כאמור למשל בטראמפ "פשיסט") וחלקם הרבה יותר שמאלה, פשוט חוששים שמחר בבוקר להם יקראו "הנאצי", "הפשיסט", "הגזען" הבא כמו שקוראים "להם מהצד הרפובליקני" בגלל שהם יאמרו משפט כלשהו שלא עונה להגדרות של הכת הפרוגרסיבית בגילגולה הנוכחי או שמחר יצטטו מה שאמרו או עשו לפני  20 שנה.  הם מבוהלים ממש. כאמור חלק בלחץ כבר התפטר מהמקומות הנוחים שהיו להם, כמו בארי וויס, בניסיון גם להפיק מזה דיבינד לגיטימי של מזהיר בשער אחרי שקראו לה "נאצית" לא פעם למרות שהיא כאמור גם עכשיו חותמת בידיה על מכתב שטוען "טראמפ הוא סכנה לדמוקרטיה וגם חלק מידידיו מעבר לים".



דוגמה אירונית של פרוגרסיביות בפעולה


מה זה אומר לשאר הציבור שלא רואה עצמו בהכרח חלק לא מאלה ולא מאלה?
מלבד לקנות פופקורן ולהנות מההצגה, בנמה רצינית יותר - להבין קצת יותר לעומק שכל עוד מאשררי השיח של השפה, נמצאים בארה"ב כמו גם מדינות מערב אחרות בהן אנו חיים, לא באמת נשתחרר מהטירלול הזה. מי שרואה עצמו במקום אחר כדאי שיפעל גם ברמה האישית, וגם ברמה הקבוצתית להפקיע מידם של מי שחטפו את השפה המדוברת מושגים נייטרלים מזה עשרות שנים ולהשיב אותם אל התחום המאוזן והיציב. על כך הרבה במאמר עתידי.