מדענים אומרים שהם סוף סוף איתרו את מקורם של אבני אנדרטת סטונהנג' בת ה-5,000 שנים.
חמישים מתוך 52 אבני החול המאסיביות ששימשו באנדרטה, נחצבו במרחק של כ-15 מיילים מהווסט-וודס בווילטשייר, כך הודיעו החוקרים ביום רביעי לאחר שהשתמשו בבדיקות גיאוכימיות כדי לאתר את מקורם.
אבני הסרסנים המיוחדות לדרום אנגליה, הוקמו בסטונהנג' בשנת 2500 לפני הספירה, כשהגבוהים מבין האבנים הגיעו לגובה 30 מטר והכבד ביותר למשקל 30 טון.
לאבני הבלוסטון הקטנות יותר בסטונהנג' יש סיפור אחר. אבנים אלה מקושרים לאזור פמברוקשייר שבוויילס - הנמצא במרחק של כ-150 מיילים משם.
אך מקור אבני הסרסנים הענקיות חמק עד כה מדענים.
אבני סרסן מהווים את המעגל החיצוני וחלק מהמבנה הפנימי של האנדרטה, "הם אדירים", אמר דייויד נאש, גיאומורפולוג מאוניברסיטת ברייטון שהוביל את המחקר.
אבני סרסן מהווים את המעגל החיצוני וחלק מהמבנה הפנימי של האנדרטה, "הם אדירים", אמר דייויד נאש, גיאומורפולוג מאוניברסיטת ברייטון שהוביל את המחקר.
כעת ינסו החוקרים להבין כיצד הועברו סרסנים מווילטשייר לסטונהנג'.החוקרים מאמינים כי האבנים הגיעו הם נמשכים למערכת דמוית מזחלת.
"איך הועברו לאתר זה, הוא עדיין נושא להשערות", המשיך נאש. "בהתחשב בגודל האבנים, כנראה שנגררו או הועברו על גלילים לסטונהנג'. אנחנו לא יודעים את המסלול המדויק אבל לפחות יש לנו כעת נקודת התחלה ונקודת קצה".
תגליתו של נאש וצוותו מבוססת על ניתוח שבר אבן סרסן שהוצא מסטונהנג' בסוף שנות החמישים במהלך מאמץ שימור. היצירה חולצה כאשר המשמרים התקינו מוטות מתכת לייצוב אבן סדוקה.
שבר זה היה במקור מזכרת לרוברט פיליפס, אדם שעבד בחברה שביצעה את מאמץ הייצוב.
פיליפס נשא עימו את הסלע כשעלה לארצות הברית. לאחר מכן הוא החזיר את האבן לבריטניה למחקר בשנת 2018, לפני שהלך לעולמו מוקדם יותר השנה.
המזכרת הישנה הייתה מדגם מכריע עבור החוקרים, והעניקה להם הזדמנות לעצב את טביעת האצבע הגיאוכימית של סרסן.
"אני מקווה שמה שגילינו," אמר נאש, "יאפשר לאנשים להבין יותר על המאמץ העצום הכרוך בבניית סטונהנג'".
המזכרת הישנה הייתה מדגם מכריע עבור החוקרים, והעניקה להם הזדמנות לעצב את טביעת האצבע הגיאוכימית של סרסן.
"אני מקווה שמה שגילינו," אמר נאש, "יאפשר לאנשים להבין יותר על המאמץ העצום הכרוך בבניית סטונהנג'".
