16% מהציבור הבגיר הכללי סובל ממיגרנה, מה שלצורך הדוגמה אומר משהו כמו 40 מיליון איש בארה"ב "זכו" להנות ממנה. האבחון לגבי תופעה זו לא פעם לא פשוט, רבים מבקשים מרצונם או הרופא לעיתים מפנה אותם לצילומי הדמיה.
כאן יש לזכרו שהדמיות, בוודאי מוחיות, גם אם הן יחסית בטוחות מאוד יחסית לעומת הכלים והעוצמות שבהן השתמשו בעבר הן לא בהכרח עניין בריא , וצריכות להשקל תמיד גם בהקשר בריאותי של עלות-תועלת.
איגוד כאבי הראש האמריקאי המרכז את המומחים המובילים בתחום בארצות הברית ביצע מחקר מיוחד בתחום.
במחקר על שלמעשה היווה גם מטה-אנליזת מחקרים בהנהגת רדנולף אוונס מהמרכז הרפואי ביוסטון, לצד רבקה בורץ' מהמרכז הרפואי בריהאם לצד 5 רופאים מומחים בכירים מרחבי ארה"ב, הסוגיה נבחנה לעומק.
מטרת החוקרים היתה לספק המלצות עדכניות מבוססות ראיות, בנוגע לתזמון בו יש לבצע הדמיה מוחית, בחולים עם מיגרנה. החוקרים ביצעו סקירה שיטתית בה הכלילו מחקרים שבדקו חולים מעל גיל 18, שנזקקו לטיפול מרפאתי לכל סוג של מיגרנה, וביצעו הדמיה מוחית כלשהי אם.אר.איי או סי. טי
החוקרים חיפשו במאגרי המידע בווב אוף סיינס וב-Cochrane Clinical Trials, בין 1973 ל-שנת 2018. הם זיהו מחקרים מתוכם נשלפו נתונים והעריכו את איכות הראיות בעותק נוסף. את איכות המחקרים העריכו באמצעות סולם ניו-קאסל-אוטווה.
החוקרים מצאו בחיפוש הראשוני 2,269 עבודות. מתוכן, 23 מאמרים עמדו בקריטריונים להכללה ומצאו את מקומם בסקירה הסופית. מרבית המחקרים היו מחקרים רטרוספקטיביים (כלומר בניתוח בדיעבד) או מחקרי חתך, ורק ארבעה היו פרוספקטיביים. מתוך כלל המחקרים, עשרה מחקרים העריכו רק את התועלת של סי.טי, תשעה רק את התועלת של אם.ארי.איי וארבעה העריכו את התועלת של שתי שיטות ההדמיה.
הם דיווחו כי מומים שכיחים כללו איסכמיה כרונית (זרימה לא מספקת של דם אל חלק בגוף עקב הפרת האיזון בין הדרישה והאספקה) או אטרופיה ( דלדול של איבר או רקמה עקב התנוונות של תאים) במהלך בסריקת CT ו-MRI, וכן נגעים לא ספציפיים בחומר הלבן ב-אם.אר.איי. עוד מצאו כי מומים משמעותיים מבחינה קלינית הדורשים התערבות היו יחסית נדירים. לבסוף, התברר כי מומים בעלי משמעות קלינית בחולים עם כאבי ראש המתאימים למיגרנה, ללא מאפיינים אטיפים או דגלים אדומים, לא היו שכיחים יותר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.
הדמיה מוחית לא נחוצה כאשר הבדיקה הנוירולוגית תקינה ובנוסף אין לה מאפיינים אטיפים או "דגלים אדומים". (דגל אדום: סימן או תסמין המעיד על מחלה חמורה).
החוקרים הגיעו למסקנה כי אין הכרח לבצע הדמיה מוחית לחולים עם כאבי ראש המתאימים להגדרה של מיגרנה, כאשר הבדיקה הנוירולוגית שלהם תקינה ואין להם מאפיינים אטיפים או דגלים אדומים.
מתי כן?
לדעת מובילי המחקר באיגוד כאבי הראש האמריקאי, ניתן לשקול הדמיה בדרגה A כאשר יש חשש למיגרנה, במקרים הבאים: אאורה לא אופיינית, ממושכת או מתמשכת; עלייה בתדירות, בחומרה או שינוי במאפיינים הקליניים, מיגרנה לראשונה או המיגרנה הגרועה ביותר לדברי המטופל, מיגרנה עם אאורה שמקורה בגזע המוח, מיגרנה המלווה בבלבול, מיגרנה עם ביטויים מוטוריים (מלווה בשיתוק צד אחד של הגוף), תוספות למיגרנה בשלב מאוחר בחיים, אאורה ללא כאב ראש, כאב ראש חד צידי וכאב ראש פוסט-טראומתי.
*הנתונים המתפרסמים כאן הם לידע כללי בלבד, ואינם מהווים תחליף להתייעצות עם רופא מומחה
