נבו שנער, מפיק עצמאי של סרטים דוקומנטריים ועלילתיים ואמן מולטימדיה. בנוסף עובד כמפיק ב-Free Spirit Media, עמותה שעובדת על מנת להעצים ולחזק נוער דרך עשיה במדיה בשכונות המערב והדרום של שיקגו.
בוגר תואר שני במדיה דוקומנטרית מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ותואר ראשון בתסריטאות מבית הספר לקולנוע ע״ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב. בשנים האחרונות, הסרטים שהפקתי השתתפו בפסטיבלים מובילים כמו סאנדנס, פאלם ספרינגס, AFI DOCS ודוק אביב, והוצגו בפלטפורמות נחשבות וביניהן הניו יורק טיימס, PBS/POV Shorts והאטלנטיק. מוקדם יותר השנה (2020), הסרט הקצר Stay Close בהפקתי הגיע לשורטליסט של פרסי האוסקר. נשוי באושר, ללא ילדים (עדיין).
כחמש שנים, בשיקגו. מוקדם יותר בחיי ביליתי שנה במנהטן. עברתי לארה״ב קודם כל בגלל הזוגיות. בן זוגי ואני הכרנו בישראל לפני שנים רבות, וכשהוא החליט לעבור לשיקגו לטובת לימודי דוקטורט, אני קיבלתי הצעה לנסוע לנפאל ולהתנדב שם עבור עמותה ישראלית, ״תבל בצדק״, שעסקה בבינוי קהילתי וחיבור בין ישראלים ויהודים מרחבי העולם. אחרי כמה שנים מלמדות ומעניינות שם, הבנו שאנחנו רוצים לחזור ולחיות יחד, ועברתי לשיקגו. כחלק מהתהליך שלי בנפאל, עבדתי עם קהילות מקומיות על תיעוד וידאו, והתחלתי להתעניין בקולנוע דוקומנטרי. משם הדרך הייתה קצרה לתוכנית לתואר שני למדיה דוקומנטרית בשיקגו בה ביליתי את השנתיים הראשונות שלי כאן.
מה אתה הכי אוהב בארה"ב?
המרחב הגיאוגרפי והאנושי, האפשרות להיות מי ומה שאנחנו באמת רוצים. אני גם למדתי מאוד להעריך את מוסר העבודה והמקצועיות שיש בארה״ב, ואת הסקרנות הבסיסית והחביבות שפגשתי אצל רוב האנשים כאן. היכולת לחלום וליצור מעוררת השראה, ואני לומד לראות ולזהות את ההזדמנויות הרבות שישנן.
מה הדבר שהכי חסר לך בחיים כאן?
המשפחה והחברים, וגם האוכל! מבחינתי כל הדברים האלה קשורים זה בזה, אין כמו החום שיש בבית של ההורים, או קבלת הפנים של חברים שגדלת איתם מאז בית ספר יסודי. למזלי האנשים האהובים שבחיי מאוד מפרגנים ותומכים בי.
למה אתה הכי פחות מתגעגע אליו בארץ?
שתמיד צריך להחליט אצל איזה צד של המשפחה עושים חגים כאלה או אחרים - כשגרים רחוק ההתלבטויות האלה נעלמות, לטוב ולרע.
לאילו אטרקציות אתה אוהב ללכת במקום מגוריך או במדינה כולה?
שיקגו היא עיר מדהימה ומלאה בתרבות וגם בפוליטיקה שמאוד משקפת את המצב המורכב שקיים בארה״ב. אגם מישיגן שלגדותיו היא שוכנת הוא אחד הדברים הכי מטורפים שראיתי בחיי; ימה בגודל של שתי מדינות ישראל, שמתנהגת ונראית כמו ים לכל דבר.
מה יעד הנופש המומלץ עליך בארה"ב?
אני תמיד מתרגש בכל פעם שיש לי הזדמנות לנסוע לניו יורק - אין עוד מקום כמוה בעולם.
איך אתה חוגג את החגים כאן?
למזלי יש לנו כמה חברים ישראלים קרובים שהם באמת כמו משפחה. אנחנו מקפידים לאכול ביחד בימי שישי בערב (או בזום - בתקופת הקורונה), וחוגגים את החגים יחד. בנוסף, בזכות פער השעות מישראל, תמיד אפשר להצטרף למשפחה בוידאו ולחגוג פעמיים.
במה לדעתך מקום מגורייך עדיף על פני ערים אחרות?
לא ידעתי הרבה על שיקגו לפני שעברתי לכאן. מאוד הופתעתי לגלות עיר מגוונת ויפיפיה, שיש בה המון אמנות, והמון נכונות לעבוד על דברים יחד. לעונות הקרות צריך להתרגל, אבל הקיץ מושלם ומפצה עליהן.
מה המקום באזור מגוריך שאליו שאתה הולך כדי לספוג "אווירה ישראלית"?
יש לנו חבר קרוב שמקפיד להשאיר אותנו מחוברים לישראל - כל ביקור אצלו כולל צפיה בתוכניות מהארץ, אוכל של הבית ויכוחים על פוליטיקה.
היכן אתה רואה עצמך עוד 10 שנים?
עומד בראש חברת הפקה עצמאית או משתלב בחברה/אולפן קיימים; אני גם מקווה מאוד שהחיבור המתמשך שלי לטכנולוגיה אינטרקטיבית ימשיך ויתפתח ויהפוך לחלק יותר ויותר משמעותי מהעשיה המקצועית שלי. אני גם מאחל לעצמי שעד אז נרחיב את התא המשפחתי ונהפוך להורים.
על מה בתקופה הזאת של מגפת הקורונה אתה הכי אסיר תודה?
אני אסיר תודה על טכנולוגיית התקשורת המתקדמת - היכולת לעבוד מרחוק ולדבר עם משפחה ואהובים בצד השני של העולם היתה עבורי חבל הצלה בימי הסגר הקשים. גם למדתי להיות הרבה יותר בהודיה על הבריאות, הזוגיות וההזדמנויות המקצועיות שלי.
האם אתה עובד בתקופת הקורונה ואיך התאמת את עבודתך לתקופה הזו?
כל התעשיה עברה טלטלה רצינית, שעדיין נמשכת. בתחום ההפקה, במסגרת הפרויקטים שאני מפיק, נרשמה ירידה חדה באפשרות לצלם עם מרואיינים, או לנסוע בין מדינות וארצות, מה שמעכב את היכולת להשלים סרטים. בנוסף, יש גם הצטמצמות במשאבים והכספים שמופנים לתמיכה ועידוד של יצירת קולנוע עצמאי, פה ובעולם בכלל. למרות זאת, אני מאוד מודה על כך שיכולתי להמשיך לעבוד ולהתפרנס בתקופה הזאת, על אף הקשיים שבה, ולמצוא פתרונות יצירתיים למכשולים שהופיעו. התברכתי בשפע רב של אנשים טובים בחיי, ואנחנו מנסים לתמוך זה בזו כדי להמשיך ולהתקדם יחד.
טיפ לישראלי המתחיל בארה"ב?
קודם כל, להיות סבלניים. לדברים כאן יש מקצבים משלהם, שמאוד שונים לפעמים ממה שאנחנו רגילים אליו מהבית. בנוסף, להיות מוכנים לעבודה קשה וממושכת - ההתמדה והחזון יכולים לפתוח כאן דלתות שלא העלתם על דעתכם.
