בלארוס, כל מה שצריכים לדעת - סיכום הדברים עד עכשיו
אלה הולכים להיות ימים גורלים עבור הדיקטטורה האחרונה באירופה. בין נאט"ו ובין הקרמלין ניצבת אומה התובעת לעצמה חירות, אז למה העולם מתעלם מהקריאה?
08.25.2020 09:15
מערכת היברו ניוז
בתוך גל המחאות השוטף את העולם, הכי פחות מסוקרת מביניהן היא זו המתרחשת בבלארוס. 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
הסיקור הנרחב למדי של המחאות בהונג קונג נגד חוק ההסגרה לסין הקומוניסטית, ואפילו המחאות בונצואלה זכו לא אחת ליחס מעמיק יותר. סברה מרכזית לגורם לחוסר הסיקור היא המבוכה למול הזרות שחשים אנשי התקשורת במערב בכלל אל מול המתרחש בדיקטטורה האחרונה באירופה, זאת, אם לא סופרים את זו של וולדימיר פוטין.
סברה נוספת היא שהקשב העיתונאי מופנה כולו אל המחאות במערב עצמו על נושא יחסי הגזעים (ולאחרונה גם היחסים בין המינים) והבחירות האמריקאיות.
תהיה הסיבה אשר תהיה, אפשר שהמחאה בבלארוס היא האירוע החשוב ביותר של שנה גדושת האירועים זו.
בנפול ברית המועצות, נצמדה בלארוס אל מורשתה הסובייטית ככל שיכלה, בהשוואה למדינות פוסט סובייטיות אחרות, היקף ההפרטות היה מהמצומצמים ביותר, ובניגוד לאחרות, לא הוסרו סמלי הפטיש והמגל ממבני ציבור. דגלה הנוכחי של בלארוס מבוסס, בשינויים קלים, על הדגל מתקופת היותה רפובליקה בתוך ברית המועצות, ואף ארגון הביון הלאומי שמר על השם קג"ב.
מבלארוס נחסך המעבר הטראומטי מדיקטטורה קומוניסטית למשטר קפיטליסטי ליברלי יותר כפי שקרה בשאר המרחב הפוסט-סובייטי שהיה גדוש בבעיות. זאת במחיר של המשך הסטגנציה הכלכלית וברמת חיים נמוכה לאזרח הפשוט. מפעלי תעשייה רבים מהתקופה הסובייטית מוקמו בבלארוס, ומפעלים אלה המשיכו לעבוד בייצור מכוניות, טרקטורים ושאר מיכון חקלאי, כך גם בחקלאות עצמה, ובמגזר הכרייה.
הפועלים במפעלים אלה, המהווים שליש מאוכלוסיית העובדים, נחשבו עד פרוץ המחאות בסיס תמיכה רחב במשטר, זאת הודות לקרדיט שצבר כשהגן עליהם מטראומה זו.
הגורם המידי לפרוץ המחאה היה ככל הנראה הזיוף הסיטונאי של תוצאות הבחירות לנשיאות במדינה, שבפני עצמן הן פארסה, אך במהלך פוליטי מבריק מצד האופוזיציה, אומצו וקיבלו יחס רציני, האירוע שאמור היה להיות מעין הצגת תיאטרון קיבל פתאום נופח נוסף כאשר האופוזיציה קראה לציבור הרחב להצביע בהמוניו, וגרם למשטר מבוכה רבתי.
המועמדת סבטלנה טיחנובסקאיה נאלצה לברוח לליטא השכנה, לאחר שבעלה, המועמד הקודם מטעם האופוזיציה, נכלא. ממקום גלותה פרסמה טיחנובסקאיה מספר סרטונים בהם היא קוראת לעם הבלארוסי לציית לחוק ולשמור על חיהם וחיי ילדהם, ועוררו ספקולציות שמא היא נסחטת על ידי משטר לוקשנקו. השערה נוספת היא שהלחץ הציבורי על לוקשנקו עלה עקב טיפולו הכושל בנגיף הקורונה.
אתמול, התרחשה בבלארוס,מדינה של כתשעה וחצי מליון תושבים, הפגנה של מאתיים אלף איש שקראו לאוטוקרט אלכסנדר לוקשנקו "לך מפה!", ונופפו בדגלי לבן-אדום-לבן, דגלה של בלארוס לפני 1995, ואשר הוצא מחוץ לחוק.
בסירטונים של האופוזיציה נראו מספר אנשי צבא משליכים את מדיהם לפח, איגודים מקצועיים פרסמו הצהרות תמיכה באופוזיציה, ובקוריוז משעשע הצטלמו צוותי הרפואה באחד מבתי החולים הפיסכיאטריים במדינה עם השלט "לוקשנקו מקומך כאן"' , ובאחד ממקדיו האסטרטגיים של המשטר, תחנות הטלוויזיה, נראו תמונות של אולפנים נטושים, והמסר היה ברור,אנחנו עם המפגינים.
מאז הספיק לוקשנקו להחזיר לעצמו את השליטה בתחנות הטלוויזיה, והן מופעלות ע"י צוותים מרוסיה.
הפגנה זו מהווה אירוע שיא של מחאות עממיות אמיצות אל מול ברוטאליות משטרתית, התמונות המגיעות אל העולם הגדול מקבוצות הטלגרם של המוחים הבלארוסיים, מתעדים עשרות מקרים שבהם חוליה של אנשי פיזור הפגנות מכים באלות מפגינים, ואף עוברי אורח שהיו מחוץ לביתם בניגוד לצו העוצר.תועד מקרה דריסה של מפגין ע"י משאית משטרתית.
בתי הכלא בבלארוס עמוסים מלהכיל את כמות העצורים, והדיווחים מספרים על מאה איש שנדחסו כולם לתא המיועד לחמישה, שגרה של השפלות, עינוי, והרעבה (דיאטה של כיכר לחם אחת ליום לאדם) גופתו של אדם שנעלם בהפגנות נמצאה, וגורלם של כמה עשרות אחרים עדיין אינו ידוע.
החוק במדינה מאפשר לעצור אדם למשך 72 שעות, ובמהלך זמן זה שם לעצמו המשטר למטרה "לשבור" את המפגין על מנת שלא יחזור לסורו, ומשחררים אותו הן על מנת להרתיע מפגינים פוטנציאליים אחרים, והן כדי לשחרר את הלחץ במקומות המאסר המתפקעים מלהכיל.
בנוסף לאמצעים אלה, מספרים באופוזיציה על שיבושים מכוונים ברשת האינטרנט על מנת למנוע מהחדשות להגיע אל מחוץ לארץ.
כוחות משטרה נראו זורמים למינסק הבירה על מנת לחסום את מרכזה, והשליט לוקשנקו ריחף במסוק מעל אזור ארמון הנשיאות, תוך שהוא מסופק שהאזור ריק ממפגינים, והאופטימיים טעוני תקווה שהוא מכין את מילוטו החוצה.
בזווית הגיאופוליטית, המקנה חשיבות גלובאלית לאירועים בבלארוס, הרי שהיא גובלת במדינות הפרו-מערביות והאנטי-רוסיות ליטא, לטביה, ופולין, המדינה שלוקשנקו מאשים אותה בלבוי המחאות במדינתו.
בגבול הדרומי באוקראינה, בה מתרחשת מ-2014 ועד עצם היום הזה מלחמה על אש קטנה בין הצבא האוקראיני לכוחות בדלניים ומיליציות פרטיות רוסיים במחוזות המערביים של המדינה.
פניה פוטנציאלית של בלארוס לכיוון פרו מערבי הוא תרחיש סיוט עבור פוטין, שעלול למצוא את עצמו עם עוד מוצב של נאט"ו על גבולו. תחת משטר הסנקציות בו הוא נתון מאז האירועים באוקראינה וסיפוח קרים, מצוי פוטין בלחץ מערבי רב שעשוי להגבילו מלהתערב צבאית בבלארוס אם יגיעו האירועים לידי כך.
בדצמבר 1999 התקבלה בבלארוס וברוסיה הצהרת כוונות עתידית משותפת לכונן איחוד פדרטיבי ביניהן, שיכלול מטבע, דגל, המנון, חוקה, צבא ואזרחות משותפים.
בד בבד התרחש אירוע חריג ברוסיה עצמה, מנהיג האופוזיציה הרוסית, אלכסיי נבלני, חש ברע במהלך ביקור בסביר, ומיד עלה החשד כי הורעל על ידי פוטין.
נבלני אושפז בבית חולים מקומי ובמשך מספר ימים נמנעה מאשתו והרופא האישי שלו גישה אליו על מנת לוודא את מצבו, מאוחר יותר ובעקבות לחצים מערביים, הוטס נבלני לבית חולים בגרמניה לקבלת טיפול. אפיזודה היא מראה נוספת לעניינים המתחממים במהירות.
