מלאניה טראמפ היממה את אמריקה וגנבה את ההצגה: "אני מעריצה אותו"

דמויות חצי-ידועות למכביר עבור הצופה הלא-אמריקני הגיעו היום לדבר על אמריקה של דונאלד טראמפ במהלך הערב השני של הוועידה הרפובליקנית. ביניהן כיכבה בתו הקטנה של הנשיא, טיפאני טראמפ שהדגישה כיצד אביה הוא המועמד של חופש הביטוי והפתיחות המחשבתית בעוד יריביו והתקשורת הממוסדת הם אויבי החירות והרוח האמריקנית המשתיקים קולות שונים בשיח הציבורי במטרה לייצר קונפליקטים ולעשות כסף מחוסר ההסכמה.

עוד נואם בולט היה הסנטור שוחר החירות ראנד פול שדיבר על נדיבותו של טרמאפ כאיש עסקים שסייע לעזור לרפא את מאור עיניהם של בני אדם בגואטמלה ובהאיטי ותיאר אותו כ"אדם עם הרגליים על הקרקע, ו'איש של העם'". כמו כן התובע הכללי האפרו-אמריקני של מדינת קנטאקי נאם באופן נחרץ ותקיף כנגד הדרך בה המפלגה הדמוקרטית לוקחת כמובן מאליו את האזרחים השחורים תוך שהוא תוקף את השקפתו הגזענית של ג'ו ביידן אשר אמר כי "שחור שאינו מצביע לי הוא אינו שחור אמיתי".

אך מעל כולם גנבה את ההצגה הגברת הראשונה מלאניה טראמפ.

מלאניה, הדוברת לפחות חמש שפות, הקדישה במהלך היותה הגברת הראשונה של ארה"ב את עיקר זמנה בבית הלבן לפיתוח פרויקטים חינוכיים.

היא העניקה נאום שכיסה את כל הסוגיות החברתיות הבוערות בארה"ב תוך שניכר כי היא נרגשת מאד מעצם המעמד וכי למרות העוצמתיות העזה שהיא משדרת ניתן היה לראות כי היא פונה ומדברת לעם האמריקני מדם ליבה.

 

פשיעה, ביריונות רשת בקרב בני נוער, קריאה נרגשת למתמודדים עם התמכרויות ושימוש בסמים, ובעיקר קריאה מפורשת להחלים מהעבר הקשה אל עבר עתיד משותף ואף קריאה לתקשורת להפסיק ולחדול משיסוע הציבור האמריקני זה בזה.

היא תיארה את ילדותה במזרח אירופה הקומוניסטית וכיצד "תמיד חלמתי לחיות באמריקה שהייתה עבורי שם שסימן חופש וחירות", וסיפרה על היכרותה עם הנשיא עצמו ש"משנה לשנה ראה כיצד ארה"ב מתדרדרת וחש צורך לבוא ולעזור מתוך אהבת ארצו ועמו".

בשלב מסוים היא שיתפה את הקהל בביקורה הממלכתי ביבשת האפריקנית, ועל רגע אחד במדינת גאנה שם "ראיתי דברים מזעזעים על ידי המדריך שלי בכל הנוגע לסחר העבדים שהתקיים במקום, דברים שאסור שיחזרו שוב ושעלינו כולם לדאוג שלעולם לא יקרו עוד", היא קראה להחלים מהפצעים הללו ביחד ולא מתוך איבה, וקראה לאחדות בקרב העם האמריקני "הבנוי מגזעים, דתות, ורקעים שונים, אך שכולו אחד".

על תפקודו של בעלה כנשיא אמרה, "הוא אוהב את אמריקה, אמריקה בלבו, הוא בא לתפקיד מתוך אהבתה, ואולי הוא אינו תמיד מחביא את מה שהוא חושב, אבל אני גאה בו, ואני מעריצה אותו על כך שהוא אינו מפסיק לעבוד קשה בשביל האומה הזו, בשביל המשפחות והילדים שלכם". וגם מילה על בנה היתה "אני פונה לכל האמהות היודעות כמה קשה זה כיום לחנך ילדים בעידן האינטרנט, וגם לי כאישה בעלת פריוויליגיה שיש לי יותר זמן, אף אני מתמודדת עם קשיים אלה".

נאומה נקטע מספר פעמים בשביל מחיאות כפיים, ואף בסיומו, המשיכו היושבים בגן הורדים למחוא כפיים מספר בלתי מבוטל של פעמים.

נדמה כי בהשוואה לנאום של הגברת הראשונה הקודמת בוועידה הדמוקרטית הלאומית, מישל אובמה, נאום שכולו היה מלא נזיפות נגד יריבים ושחרור מילים אופטימיות לחלל האוויר בלי שום מילה על מדיניות כלכלית, פוליטית או חברתית הרי שמלאניה טראמפ הצליחה להפגין קור-רוח ותחושה היסטורית מחושבת וצלול אך באותה מידה להפגין חמלה, חום ואנושיות.

הייתה שם אותנטיות רבה שבאה לידי ביטוי.