הכירו את הנשים המדהימות שזכו בפרס נובל השנה

פרס הנובל מוכר כאחד הפרסים הבינלאומיים הכי נחשקים. השנה זכו בו ארבע נשים מדהימות, שתיים מהן בכימיה, אחת בפיזיקה והאחרונה בספרות. פרס הנובל בכימיה הוענק לראשונה לפני 119 שנים, והשנה הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה שתי נשים זכו בו מבלי שנאלצו להתחלק בו עם גבר. ההישגים יוצאי הדופן שלהן יכולים לשנות את הדרך שבה נשים נתפסות בעולם המדע ולחזק את ההבנה שנשים לא צריכות להיות שניות לגברים בין אם בתחום הקדמה או בכל תחום אחר.

 

 

עמנואל שרפנטייה

ד"ר עמנואל שרפנטייה הצרפתייה היא מיקרוביולוגית, גנטיקאית, וביוכימאית. היא זכתה בפרס הנובל בכימיה יחד עם ג'ניפר א. דאודנה על עבודתן משנת 2012 על שיטת עריכה גנטית חדשה שנקראת- Crispr-Cas9. השיטה נועדה לסייע בטיפולים ניסויים במחלת האנמיה החרמשית ובמחלת הסרטן. לפני שרפנטייה ודאודנה זכו בפרס חמש נשים בלבד מאז היווסדו.

"יש כוח עצום בכלי הגנטי הזה, שמשפיע על כולנו. יש לו לא רק בסיס מדעי מהפכני, אלא הוא גם הביא לתוצאות חדשניות שיביאו לטיפולי רפואיים יוצאי דופן", כך אמר קלאס גוטפסון, אחד מחברי הוועדה לכימיה.

כלי העריכה הגנטי הזה שיכול לשנות את ה- DNA של אורגניזמים חיים ברמת דיוק מפעימה, התגלה על ידי שרפנטייה בעת שלמדה על סטרפטוקוקוס פיוגנס, סוג של בקטריה שביכולתה לגרום לזיהומים מסוכנים לבני אדם. אז גילתה מולקולה בשם- tracrRNA, שהייתה לא ידועה בזמנו. כך הגיעה למעשה לעבודה עם דאודנה שהינה מומחית ל- RNA.

 

 

ג'ניפר א. דאודנה

ד"ר ג'ניפר דאודנה האמריקאית, קיבלה כאמור את פרס הנובל בכימיה עם שרפנטייה על עבודתן פורצת הדרך. עבודתה המשותפת עם שרפנטייה הביאה לגילוי מולקולות קריספר, שפתחו עבורן את הדרך לניתוחים גנטיים מדויקים. לאחר פחות מעשור אחרי הגילוי, הטכניקה שלהן הפכה לנפוצה במעבדות גנטיות בכל העולם.

"אנחנו כקהילה צריכים לוודא שאנו מכירים בכך שאנו לוקחים אחריות על טכנולוגיה מאוד עוצמתית", אמרה דאודנה בראיון לניו-יורק טיימס. "אני מקווה שההכרזה הזו מעודדת את הכוונה הזו".

 

 

אנדריאה מ. גז

יחד עם ד"ר רוג'ר פנרוז וד"ר ריינהרד גנזל, זכתה ד"ר אנדריאה גז בפרס הנובל בפיזיקה. גז היא האישה הרביעית בהיסטוריה שזוכה בפרס הנובל בפיזיקה. פרט לעבודתה כחוקרת היא גם פרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת קליפורניה.

פנרוז, מתמטיקאי שפועל באנגליה, קיבל את הפרס על עבודתו בהוכחת קיומם של חורים שחורים כתוצאה ישירה מתיאוריית היחסות הכללית של אלברט איינשטיין.

גז וגנזל זכו בפרס על עבודתם המחקרית רבת השנים באיסוף של הוכחות חד משמעיות על קיומו של חור שחור על-מסיבי בגלקסייה שלנו. מאז שנות ה- 90' כל אחד מהם הוביל צוות של אסטרונומים שגילו "אובייקט מאוד כבד ובלתי נראה שמושך בערבוביית הכוכבים, ובכך גורם להם לנוע במהירויות אדירות". באמצעות שימוש בטלסקופים הגדולים בעולם ועל ידי פיתוח של שיטות טלסקופיות חדישות, הצליחו השניים לספק את ההוכחה הכי משכנעת עד כה לקיומו של חור שחור על-מסיבי במרכז שביל החלב.

 

 

לואיז גלוק

הסופרת האמריקאית זכתה בפרס הנובל לספרות על "קולה הפואטי הייחודי אשר באמצעות היופי הפשוט שלו גורם לקיום האינדיבידואלי לאוניברסלי". היא האישה הראשונה בפרס מאז 1996, אז זכתה הסופרת הפולנייה, ויסלבה שימבורסקה.

הסופרת שגדלה בניו-יורק היא פרופסור לאנגלית באוניברסיטה הנחשבת "ייל", והיא אינה זרה לפרסים יוקרתיים. ב- 1993 היא זכתה בפרס פוליצר על ספרה "The Wild Iris", וב- 2014 בפרס הספר הלאומי על ספרה "Faithful and Virtuous Night".

על הזכייה בפרס הנובל אמרה גלוק לעיתון הניו-יורק טיימס: "ממש נדהמתי מהאפשרות שהם יבחרו משוררת לירית אמריקאית לבנה...חשבתי, אני באה ממדינה שלא רואים אותה באור חיובי כרגע, ואני לבנה, וקיבלנו את כל הפרסים. אז זה נראה מאוד לא סביר שאני אי פעם אעמוד בפני האירוע הספציפי הזה בחיי".