חשיפה: משפחת ביידן החזיקה בעשרות עבדים שחורים שהועברו מדור לדור - "תום ב-600$, ננסי ב-450$, מארי ב-250$"

המחנה הליברלי נהנה לפשפש בהיסטוריה המשפחתית של מועמדים רפובליקנים בחיפוש אחר פגמים וחטאי-אבות בלתי-נסלחים הפוסלים רטרואקטיבית משימוש במשרה ציבורית על פי הסטנדרטים הקשיחים של תקינות פוליטית.

עד לא מזמן נהג המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב ג'ו ביידן להתפאר פעם אחר פעם במוצאו האירי-קתולי כאשר הוא ממעט לדבר על המורשת ההיסטורית של משפחת רובינט מצד אביו.

Lunch Box Joe המייצג את בני הצווארון הכחול האמריקני אכן נהנה להתפאר בצד האירי, ובשכל רב. שכן כפי שהמסמכים מסמרי-השיער מוכיחים נראה כי היה לא מעט מה להסתיר בצד השני.

ובזמן שהמפלגה הדמוקרטית והתקשורת האמריקנית שידרה ספיישלים על העץ המשפחתי של הנשיא טראמפ בחיפוש אחר חטאי-האבות, נראה כי ייתכן והיתה סיבה טובה מאוד לטיפול העדין לו זכתה עד עתה משפחת ביידן-רובינט אשר עיון בעץ המשפחתי שלה היה חושף אמת קשה אפילו בקרב משפחות של בעלי עבדים לשעבר.

בדו"ח גניאולוגי חדש, נראים עשרות מסמכים המעידים כי המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב ג'ו רובינט ביידן, (בשמו המלא) אינו אלא צאצאו של ג'סי רובינט אשר נולד במדינת מרילנד ערב הכרזת העצמאות האמריקנית בשנת 1776.

אך עיון במסמכי מפקד האוכלוסין הפדרלי של שנת 1820 מגלים כי רובינט היה 'ראש בית' שמלבד בני משפחתו החזיק במספר בלתי מבוטל של עבדים.

כ-12 ליתר דיוק (בשיא "הצלחתו" היו ברשותו כ-16 עבדים).

מתוך ה-12 כחמישה זכרים היו בגילאי 14-25, ושני זכרים אחרים היו בגילאי 26-44.

מבחינת נשים היו ברשות רובינט האב כשלוש ילדות בגילאי 0-13, נערה/אישה בגילאי 14-25, ועוד אישה מבוגרת בת 45 ומעלה.

אך כפי שיתברר לכם עתה, מה שהופך את רובינט לשונה מהרבה בעלי עבדים בתקופתו, היא העובדה שג'סי רובינט לא היה סתם בעל עבדים.

שכן בעודו על ערש דווי, בשנת 1832, הוא בוחר לנהוג באופן שונה מאוד מג'ורג' וושינגטון ומרבים אחרים ששיחררו את עבדיהם ביום מותם.

לא ולא, ג'סי רובינט בוחר להעביר את ''רכושו'' בטרם ימות ליתר בני המשפחה. כזכור, מדובר בשנת 1832, קצת אחרי שוושינגטון שחרר את עבדיו כבר בסוף המאה ה-18. 

'בנג'מין' היה שווה 450$ והוא הועבר לדודנו דורקיס, אחותו קיבלה ילדה בשם 'ננסי' בשווי 450$, כמו גם את 'מארי' השווה 235$,  ואת 'נתן' בערך של 600$.

קרובי משפחה אחרים העונים לשם 'דייויס ואליס' זכו ב'בוב' השווה כ-600$. 

לצדם הועברו תום בשווי $600, צ'ארלס בשווי $350 וסולומון (ילד) בשווי $250. הרשימה נמשכת אך אין טעם להלאות את קוראינו בזוועות.

בתוך כך, ברור שאין סוברים אנו שיש להעניש או לשפוט בנים על חטאי אבותיהם.

אך מכיוון שהשמאל בן-זמננו איננו פועל עוד לפי עיקרון שפיטת אדם לגופו, ולפי כללי ההגינות המתבקשים מכך, ומכיוון שהוא מבקש לנתץ ולנפץ פסלים של תומאס ג'פרסון וג'ורג' וושינגטון בשל חטאים עליהם ביקשו (עוד בחייהם לכפר), ואשר לדעתם נמשכים עד היום ומאפיינים את אמריקה, אז אם אכן אמריקה היא אומה כה אכזרית וכה נוראית על בסיס העבר המתמשך עד ימינו אנו - מתבקשת השאלה, למה בדיוק זה הופך את המועמד הדמוקרטי לנשיאות - או בשמו המלא 'ג'ו רובינט ביידן?'.

שכן על פי הכללים שהם קבעו, ביידן הנושא שם בעלי עבדים מוכרח להיות מבוטל (Cancel Culture) שכן אם אבותיו סחרו ובעלו בעבדים, יתכן ורק זה יכול להסביר

1. את השותפות ארוכת השנים עם תומכי הפרדה גזעית כסנאטור רוברט בירד שהיה 'מכשף-גדול' ב-KKK, ושביידן הספידו בהלוויתו?

2. את האמירה כי אינו רוצה שילדיו יגדלו ב'ג'ונגל גזעי?'

3. את אמירתו כי צעירים אפרו-אמריקנים הם טורפים? (מעל בימת הסנאט למען השם!)

4. אולי את אמירתו כי שחורים שאינם מצביעים עבורו אינם שחורים אמיתיים? (אך לפני חודשיים)

5. או את אמירתו לקהל-אפרו אמריקני בשנת 2012 כי ''הרפובליקנים רוצים לשים אותכם בכבלים ושלשלאות''?

מה שבטוח, גם אם לא נלך לפי ההיגיון הליברלי הקיצוני, ברור שהאמירות הללו מקבלות עתה היקשר מבחיל ומחליא לאור ההיסטוריה המשפחתית.

ולבסוף נשאלת השאלה, האם עתה כל הליברלים-הרדיקלים הקוראים ותומכים בהסרת והרס פסלים ואנדרטאות של מייסדי הרפובליקה עדיין יהיו מסוגלים להצביע לג'ו ביידן?.

או שלפתע חטאי האבות אינם אשמת הבנים? עד נובמבר 2020.