החדשות הרעות עבור ציפורי הלילה הן, שהנטייה להישאר ערים בשעות מאוחרות, על מנת לעבוד, לצפות בטלוויזיה או להסתבך בנבכי המדיה החברתית, עלולה להעלות את הסיכון לפתח בעיות מטבוליות, כגון השמנת יתר או סוכרת.

אנשים רבים מאמינים שניתן לפצות אל חוסר בשעות שינה ולאזן את ההשפעות השליליות שלה באמצעות שינה מרובה ונמנום במהלך סוף השבוע. האם זה נכון? התשובה הקצרה, על פי ממצאים חדשים שעולים ממחקר חדש היא, לא.

לדברי החוקרים, הניסיון לפצות את הגוף על חוסר שינה במהלך השבוע, באמצעות שינה מרובה בסוף השבוע, הוא כנראה לא יעיל. לפי החוקרים אין לכך השפעה על הסיכונים שעלולים להיגרם לתפקוד המטבולי.

במחקר מהשנים האחרונות בחנו החוקרים משתתפים צעירים ובריאים. כל אחד מהם סווג לאחת משלוש קבוצות: קבוצה אחת אשר משתתפיה ישנו זמן רב, של תשע שעות מדי לילה, במשך תשעה לילות. קבוצה שניה אשר משתתפיה ישנו חמש שעות מדי לילה במשך תשעה לילות וקבוצה שלישית אשר משתתפיה ישנו חמש שעות מדי לילה במהלך חמישה ימים וכמה שעות שרצו במהלך סוף השבוע, לפני שחזרו ליומיים נוספים של שינה מוגבלת בת חמש שעות.

בשתי הקבוצות בהן הוגבלה השינה לחמש שעות מדי לילה, נרשמה עליה בכמות המזון ובהמשך לכך גם עליה במשקל. בקבוצה השלישית, אשר משתתפיה זכו להשלים שעות שינה במהלך סוף השבוע, המשתתפים ישנו שעה אחת בממוצע יותר מאשר הם ישנו בשאר ימות השבוע. הם צרכו פחות קלוריות בהשוואה למשתתפי הקבוצה השניה, שלא ישנו מספיק.



עם זאת, השעון הביולוגי של משתתפי הקבוצה השלישית תוזמן לשעה מאוחר יותר, ביומיים שלאחר סוף השבוע. הם גם אכלו יותר בארוחת הערב כשהמשקל שלהם המשיך לעלות. הגבלת השינה בקבוצת המשתתפים הראשונה לתשע שעות גררה ירידה של כ-13 אחוז ברגישות לאינסולין. גם הקבוצה שזכתה לישון יותר בסוף השבוע הציגה ירידה ברגישות לאינסולין. אך הרגישות הזו ירדה ב-9 אחוז ל-27 אחוז לאחר סוף השבוע, בו זכו חברי הקבוצה השלישית להשלים שעות שינה. עליה נרשמה לאחר שחברי הקבוצה השלישית שבו לחוות מחסור בשינה, לאחר סוף השבוע.

ממצאי המחקר מראים, כי מידת הרגישות לאינסולין היתה פחות טובה בקרב משתתפים שהשלימו שעות שינה במהלך סוף השבוע. הסטיות בתפקוד המטבולי לא נרשמו בקרב המשתתפים שישנו פחות לאורך המחקר כולו.