ארה"ב משנה את כללי המשחק והזכאות לוויזה: איך זה משפיע עלינו?
זה לא סוד שכאשר טראמפ נכנס לתפקיד הוא שם לנגד עיניו מטרה למנוע הגירה על כל סוגיה כדי לשמר את התרבות והדמוגרפיה האמריקאית ולהגן על אמריקה, באמצעות שלל סיסמאות כגון 'תחזירו את אמריקה לגדולתה'. אבל ויזת העבודה שהוא הגביל לאחרונה נתקלה במחאה גדולה מענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות.
10.28.2020 18:54
גלעד צור
הודק לאחרונה המהלך שהתחיל עוד באפריל 2020 להגביל ויזות עבודה ע"י ממשל טראמפ, אשר מעורר גלים במשק האמריקאי, ובעיקר דאגה מצד בכירים בחברות הגדולות.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
אם כי אנחנו סמוכים ובטוחים כי האזרח האמריקאי נהנה מהמגמה שחלה בחצי שנה האחרונה ולמה לא בעצם?
תעשיית ההייטק בישראל לא מכירה את הנושא של הגירת כח אדם זול כי בכנות, המוח היהודי שופע במדינת הסטארט אפ, ובאמת שאין מחסור במהנדסים מוכשרים שיוצרים תמידית חדשנות ועליונות טכנולוגית. זהו המצב ההפוך מתחום ההנדסה בארה"ב. הכי רחוק שחברת הייטק בישראל תיקח את זה לשימוש בכוח עבודה זר וזול יהיה עבודה מרחוק.
חברות הענק של האומה הבינו את הפוטנציאל והחלו לתעדף בעשור בעשור האחרון עובדים מחו"ל על חשבון מהנדס אמריקאי עם דרישות שכר גבוהות בהתאם למשכורות השוק, כי יש הבדל מהותי בין תלוש שכר שנתי של 200-400 אלף דולר לתלוש משכורת בשכר מינימום.
תעשו את החשבון לבד לגבי רווחיות וכדאיות, ובכנות? מי יכול להאשים אותם, לרוב זו בחירה זולה יותר שמניבה עובדים בעלי מוטיבציה גבוהה יותר השכלה טובה יותר וסט כישורים שקשה למצוא פה.
בתמונה: ענקיות הטכנלוגיה שמתרעמות על שינוי נהלי ויזת עבודה
אך אליה וקוץ בה- ממשלת ארה"ב הודיעה כי תהדק (שוב) את הדרישות לאשרת H-1B הפופולרית.
אשרות אלה נמצאות בשימוש נרחב על ידי חברות טכנולוגיה ומקבלי ויזה הם בעיקר הודיים וסינים.
האשרות הזמניות נועדו לאפשר לחברות אמריקאיות להשתמש עובדים זרים כדי למלא פערי כישורים.
אבל ממשל טראמפ אומר שהוויזה נוצלה לרעה, לעתים קרובות על חשבון עובדים אמריקאים.
עד 85,000 אנשים מקבלים אשרת H-1B בכל שנה, וכ-500,000 איש חיים כיום בארה"ב במסגרת תוכנית הוויזה.
על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי, יותר משני שלישים מבעלי אשרת H-1B מגיעים מהודו, ויותר מ-10% מגיעים מסין.
ממשל טראמפ מתנגד לשימוש בעובדים זרים על פני אמריקאים
כח עבודה זר וזול יותר
החוקים החדשים, שהוכרזו במשותף על ידי משרד העבודה והמחלקה לביטחון המולדת, יצמצמו את ההגדרה של "מקצועות מיוחדים" הזכאים לוויזה.
זה גם יגדיל את שכר המינימום שחברות חייבות לשלם עבור עובדים הרשומים בתוכנית ה- H-1B.
המנהל בפועל של המשרד לביטחון המולדת קנת קוצ'ינלי הסביר שחברות אמריקאיות ניצלו פרצות במערכת כדי להוריד את השכר שמשולם לעובדים, כאשר הפער הוא גבוה בצורה ניכרת לעומת המשכורות שמתגלגלות לרוב בתעשיית ההייטק.
"לחברות ההייטק יש תמריץ גדול מאוד להימנע מהעסקת אמריקאים או אפילו לפטר עובדים אמריקאים מוסמכים עם שכר טוב יותר ולהחליף אותם עם כח עבודה זר זול יותר," אמר והבהיר נקודה שקופה מאוד.
החוקים החדשים יחייבו גם חברות להגיע להצעות "אמיתיות" לתושבי ארה"ב לפני שיבקשו להביא זרים. התוכנית תיושם לאחר תקופת תגובה להצעת החוק של 60 יום.
המשרד לביטחון המולדת גם התחייב "להגביר את התאימות באמצעות בדיקות באתר העבודה".
ריבוי דמוגרפי של הגירת עבודה טכנולוגית מהודו בעיקר
משבר כלכלי
המהלך צפוי לעמוד בפני ביקורת מצד קבוצות עסקיות, שטענו זה זמן רב כי האשרות נחוצות כדי לסייע לטפל במחסור בעובדים מיומנים בארה"ב.
הנשיא דונלד טראמפ הכריז לראשונה על סקירה של תוכנית הוויזה באפריל, שהובילה לתגובה מצד ענקיות הטכנולוגיה.
בחודש יוני אסר הממשל על עובדי H-1B ומחזיקי אשרות כניסה אחרים להיכנס לארה"ב עד סוף השנה, בנימוק של המשבר הכלכלי שנגרם על ידי מגפת הקורונה.
אמזון, אפל, פייסבוק, מיקרוסופט, נטפליקס וטוויטר היו בין חברות רבות שטענו כי איסורי ויזה זמניים יפגעו בחברות אמריקאיות.
לשכת המסחר של ארה"ב וקבוצות עסקיות אחרות תבעו את הממשלה על האיסור.
ואילו בשבוע שעבר, בית משפט מחוזי בקליפורניה העניק להם צו מניעה מקדים האוסר על הממשלה לסיים את תוכנית ה- H-1B.
מה שמסקרן כמובן, כמו בכל תחום כיום, האם השפעות ממשל טראמפ והחקיקות האחרונות ישתנו במידה והמפלגה הליברלית תעלה לשלטון, או לחילופין נצפה לראות החרפה והידוק הגישה לגבי נושא הויזה, ו H-1B בפרט, במידה וטראמפ ימשיך לקדנציה שניה.
