לראשונה בהיסטוריה האמריקנית מפלגה גדולה גונבת מערכת בחירות לנשיאות.
הסקרים לא משנים, הפרשנויות מיותרות, הניחושים מטופשים, והצעקות אף הן - העם האמריקני הוא לא זה שהולך לקבוע את תוצאות בחירות 2020.
הבנתם?
האמת הגדולה למולה יתר הספקולציות של פרשני האולפנים המקצועים מיותרות היא שחרב השקר הוצמדה לצווארה של הדמוקרטיה באמריקה.
אני צועד בכבדות מיואשת למול מסעדות המזון-המהיר הריקות, הרכבים הנוצצים, והקור המקפיא של הלילה - זה השקט שלפני הסערה שתיווצר בשל זיופי הקולות שתועדו כבר בהרחבה במדינות אוהיו; פנסילבניה; טקסס; קליפורניה; פלורידה; וויסקונסין; ואי סדרים במדינות אחרות כניו-יורק אשר אינם מותירים ספק כי האמריקנים הנמנעים לשוחח על פוליטיקה בציבור, מאבדים את הדמוקרטיה שלהם.
בתחנת הדלק שבעיירה דאנמור הזבנית שומעת באמפתיה רבה את סיפוריי, ומספרת כיצד 'הכל בפנסילבניה מושחת', "מה אתה בכלל עושה כאן? זו עיירה מושחתת".
מוקדם יותר אדם מבוגר וחכם מהקהילה היהודית סיפר כי צפון-מזרח פנסילבניה כה מושחתת עד שראש העיר הסמוכה, סקרנטון, יושב בכלא כשבמקביל ארבע משפחות שונות מממשיכות לחלק את השליטה בעיר הדמוקרטית.
הזיופים כמובן מתרחשים במחוזות דמוקרטים הנצבעים באדום, ובמחוזות כחולים אחרים המבקשים להרים את כמות הקולות הכחולים, אכן - לא לחינם הזהיר אמש הנשיא מההמתרחש בקלפיות של פילדפליה.
קשה לדעת אם פירוק אמריקה, הנעשה באמצעות פירוק התשתית הדמוקרטית מתבצע למען השגת שליטה על המדינה או למען אידאולוגיה מסוימת.
האמת היא, שניסיונות הרמייה אינם בשל להט אידאולוגי או צורך בשליטה, אלא שהאידאולוגיה עצמה היא שליטה (סוציאליזם), והשליטה היא אידאולוגיה (מקיוואליזם), וכך ה'מתונים' המקיוואליסטים והרדיקליים הסוציאליסטים מוצאים קרקע ואינטרס משותפים בדרכם לרצוח את הדמוקרטיה האמריקנית.
הגווארדיה הותיקה מכשירה מגבוה את השוד בעבור שליטה, והכוחות ש'מלמטה' מבצעים את המחטף בשטח בשם אידאולוגיה - החלוקה ברורה.
הזיוף כאן קל שכן בכל מדינה, חוקי ההצבעה, כה שונים, וכל מחוז קובע את נהליו שלו.
אחידות-הצבעה ויכולת הפיקוח נמוכים בהרבה מבדמוקרטיות מערביות אחרות - ולכן הזיופים וההטיות קלים משניתן לדמיין.
בתוך כך, מרגע שהקלינטונים החלו לפרק את הדמוקרטיה במפלגה הדמוקרטית (ב-2016 הילרי חיברה את מחשבי המפלגה הדמוקרטית למחשביה בעזרת דבי ווסרמן-שולץ וגנבה את הבחירות מסנדרס) מה עוצר מהתחלואה הקלינטונית הידועה להיות משוכפלת במישור הבחירות הארציות?.
במילים אחרות: אם הבית כבר גנוב, מה עם השכונה כולה?
שורף הלב לראות נשיא בגיל 74 חורש את ארצות-הברית לאורכה ולרוחבה בקור מקפיא במטרה לנצח כשהמשחק מכור בידי מפלגה שתעשה הכל (מעל ונגד החוק) כדי להדיחו.
וברחוב? דממה.
לאף אחד לא אכפת מספיק לצעוק ולזעוק שהבחירות גנובות, והדמוקרטים ההגונים המעטים שיצאו ויזעקו כי מתרחשת לעינינו פגיעה אנושה במסודות הדמוקרטים של אמריקה - אינם.
אם הנשיא אובמה וראשי ה-FBI וה-CIA השחיתו הליך דמוקרטי (עיין ערך חקירות מולר, פרשת מייקל פלין, והריגול של ממשל אובמה אחר קמפיין טראמפ) מדוע שלבוחריהם יהיה אסור?.
ואם התקשורת יושבת בשקט גמור כאן ושם - אולי זה לא כה נורא.
טרם ראינו גינוי מהדמוקרטים לגילויים מצמררים של מאות-אלפי ואולי אף מיליוני פתקים קרועים, זרוקים, מושחתים, בלתי שלוחים שנמצאו במדינות רבות בארה"ב - חלקם אפילו קולות של אנשי צבא.
הסוציאליזם הניאו-מרקסיסטי מבקש לפגוע בבחירות הדמוקרטיות שהינן רק הצגה מיותרת המשרתת את הקפיטליזם ושרק טיפשים תופסים ברצינות.
המקיוואליזם הוושינגטוני הותיק רואה בבחירות כעוד הזדמנות לבירור מחדש של מערך הכוח והזדמנות להשבת טובות ההנאה של לוביסטים כאלה ואחרים.
ג'ון לוק מלמד כי ברגע שעיקרון הייצוגיות מופר, אין ברירה אלא להתכונן למרי אזרחי המכוון כנגד אי-היושר האלקטורלי.
ג'ון לוק הוא הפילוסוף של אמריקה