לאחר שראיתי את המתרחש במד האחוזים בג'ורג'יה ובפנסילבניה שבאופן מדהים נוטה מאז ה-3 בנובמבר כולו לכיוון מסוים, איני יודע מה איתכם, אני עצמי כבר פסקתי להביט בו.
כברפובליקת בננות ערבית, דרום אמריקנית, או כבמשטר מזרח אירופאי - איני מאמין לדבר ממה שהוא מראה - ככה זה, תקראו לי הילבלי מיושן - אבל אני מאמין בעיקר לסטטיסטיקות הנתונות לדדוקציה אמפירית.
לפי מכון פיו: "כמות מכרעת של קולות התומכים בביידן או בטראמפ הולכים לאותו מועמד מפלגתי בכל הנוגע לבחירת מועמדים לסנאט ולקונגרס".
במילים אחרות: מספר הקולות למועמד הנשיאותי, ולמועמד המדינה אל הסנאט מהמפלגה של הנשיא יהיו דומים.
ואכן, במישיגן ההבדל בין כמות הקולות למועמד הרפובליקני ג'ון ג'יימס ולנשיא דונאלד טראמפ היה כ-7,131 לעומת זאת, בדרך בלתי מוסברת, נראה כי החוק הסטטיסטי נשבר כאשר מדובר בהבדל בין כמות הקולות שקיבל ג'ו ביידן ובין כמות הקולות שקיבל הדמוקרט גארי פיטרס שקפץ לכ-69,093 קולות, קרי הבדל מעט מוזר של פי 10 מזה שבין טראמפ והמועמד הרפובליקני (גם בהתחשב בפער 3-4 האחוזים כביכול בין המועמדים ) של 62,000 קולות.
(סליחה אני שוב בטח מצטייר כהילבילי מיושן שלא מבין מספרים)
הלאה, במדינת ג'ורג'יה (משם אני בא כשהתחלתי לאכול בשר שועלים בבקתת עץ עם יתר הרפובליקנים), נרשם הבדל של כ-818 קולות בין כמות הקולות שקיבל הנשיא ובין כמות הקולות שקיבל הסנאטור הרפובליקני המקומי.
לעומת זאת, תחזיקו חזק - נרשם הבדל של כ-95,000 קולות! בין ביידן ובין המועמד הדמוקרטי לסנאט (כן אני אוהב לפתוח פחיות בירה עם השיניים הלא מצוחצחות שלי) בקיצור הבנתם מה קורה כאן?.
אך יש דבר אחד שאני כן מאמין לו - והוא אחד ממנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה שבראיון שהעניק ל'אקסיוס' לפני חודש, ושעליו דיווחנו כאן, הצליח לראות בכדור הבדולח שלו כי יקח 'זמן מה לאחר הבחירות להכיר בתוצאות האמיתיות', ו''שייתכן שהתוצאות של ליל הבחירות לא יהיו התוצאות שלאחר מכן".
מדהים ומעניין מאיפה וכיצד ידע זאת?.
מסקרן במיוחד האם ידע גם על היעדר המתאם הסטטיסטי בין מצביעים דמוקרטים ורפובליקנים לסנאט ולנשיאות במדינות מפתח שבאופן פלא מתהפכות לאחר השלישי בנובמבר לכיוון מסוים?.
(כן, תודה ששאלתם - אני גר בקאנטקי, ניזון מבשר סנאים מטוגן, ומאמין לקונספירציות רוסיות)
בשנת 1995 הדמוקרטיה הישראלית נחטפה בידי בית המשפט העליון, ובשנת 2020 האמריקנית נחטפה בידי ענקיות המידע, המיעוטים החיים באזורים אורבניים, וכמובן הטרנדיז הלבנים הצעירים החוסים בצל המנגנון המפלגתי המשומן של הדמוקרטים - זו עובדה.
ברמה הסוציולוגית, כמתבוננים בחוטפי המודקרטיה - מבינים בדיוק באיזו מדינה חיים האמריקנים, שכן בעוד בישראל הגנבים לפחות טענו למישור מוסרי גבוה יותר ברצונם לתפוס את הכוח מהעם - כאן זו פשוט קואליציית מטורפים.
לא מזמן אמרה לי מישהי כי המצב הנורא של אמריקה טמון בשליליות שאחזה בה, וכי אלה שקמו עליה מונעים משנאה, בעוד מצביעי הנשיא טראמפ מונעים ברובם מאהבה לטראמפ ולמולדת האמריקנית.
נכון לעתה, השנאה והבוז לתהליך הדמוקרטי, ולעם האמריקני, הם אכן אלה המתדלקים את העמדת הפנים של הצד הדמוקרטי ואת ההכתרה של ביידן כנשיא.
נשיא אשר בינו ובין הנשיאות אין קשר אמיתי.
בובת ראווה מושחתת של סבא טוב וחובב ליטוף ילדות המוצגת בחלון סוף-העונה בו מתחסלת הדמוקרטיה האמריקנית.
כפי שהזהרתי אתכם לפני כמה חודשים - ג'ו ביידן הוא הפאול-פון הינדנבורג של אמריקה - אתם יודעים כבר מה זה אומר על קמלה האריס.