אירוע הקניות המסורתי שיתרחש עוד כשבוע, יום שישי השחור (Black Friday), תפס בכל רחבי העולם המערבי על אף שמקורו בארצות הברית. זהו יום קניות עם הנחות ענק בחנויות שמתרחש תמיד בסוף נובמבר, מיד לאחר חג ההודיה ולפני מה שנקרא תקופת החגים בארצות הברית – כלומר חג המולד וערב השנה האזרחית החדשה. אם כי השנה רוב הקמעונאים פרסו את זה על כל מהלך חודש נובמבר בעקבות השפעת המגיפה. גם בישראל אירוע המכירות הזה תופס תאוצה משנה לשנה, אולי פחות בגובה ההנחות אבל בהיקף הגופים המשתתפים.
הרבה אנשים בארה"ב מאמינים שקוראים ליום שאחרי חג ההודיה "יום שישי השחור" כי חנויות רבות הופכות לרווחיות ביום הקניות הענק ו"נכנסות לשחור"(ביטוי לכך שאתה ריווחי או מייצר או בעל כסף). זו נשמע מאוד חיובי, קליל ומסורת משמחת עבור רוב האנשים, אך השורשים האמיתיים של המונח הם קצת יותר קודרים.
למה זה נקרא "יום שישי השחור"? כאמור, רוב האנשים מכירים את יום שישי השחור כיום שאחרי חג ההודיה, כאשר החנויות נפתחות מוקדם ומציעות מכירות שונות. חנויות אלה הן לעתים קרובות "בשחור" (רווחי) באותו יום.
אבל הסיפור האמיתי של יום שישי השחור אפל יותר. תמציתו של סיפור הרקע של המונח "יום שישי השחור" שימש לראשונה ב-24 בספטמבר 1869, כאשר שני משקיעים, ג'יי גולד וג'ים פיסק, העלו את מחיר הזהב וגרמו להתרסקות באותו יום. שוק המניות ירד ב-20% וסחר החוץ נעצר. אפילו החקלאים נחלו מכה קשה וסבלו מירידה של 50% בערך חיטה וקציר תירס.
בחישוב מהיר עוד יומיים ימלאו 151 שנה ליום שישי השחור המקורי ב- 24 בספטמבר 1869. מאז שהמילה 'שחור' שימשה לתיאור כל יום בו שוק המניות, המטבעות או השווקים הפיננסיים התרסקו. היו הרבה מאוד קריסות כאלה, אך זו שהולידה את המונח אירעה ביום זה לפני 140 שנה.
המשבר הפיננסי הזה הוא אחד מיני רבים שקראו תיגר על האנושות לאורך ההיסטוריה. משבר זה הגיע כאשר ממשלת האיחוד החלה להדפיס דולר שאינו מגובה זהב- גרינבאקס "greenbacks" כדי לממן את המאמץ המלחמתי וניסיון לאחר מכן לדחוק לפינה את שוק הזהב. הדבר הוביל לבהלה בבנקים, שבה החוסכים ניסו למשוך את חסכונותיהם (במטבעות זהב) מהבנקים, מה שייצר אפקט דומינו שגרם לכולם לרוץ לבנק למשוך את הזהב.
האיור שמסביר את מקורות המונח בלאק פריידי- "ילד התקופה"
האיור המפורסם, "ילד התקופה" מעורר את בעלי החיים, 1869. ההדפסה מראה קריקטורה של בעל ההון ג'יי גולד, (בצד שמאל), שמנסה לדחוק לפינה את שוק הזהב, שמיוצג על ידי שוורים ודובים בכלוב. ביום שישי השחור, ספטמבר 1869, בעיצומה של שערורייה, הנשיא יוליסס ס. גרנט, מרכז, החזיר חזרה את מחירי הזהב השוררים בכך שמשרד האוצר האמריקאי מכר חמישה מיליון דולר בזהב, אשר רואים באיור שהוא מביא קדימה בשק.
מלחמת האזרחים של ארה"ב הייתה גורם חשוב ביצירת המשבר. ואכן, מחירי הזהב השתנו תכופות במונחים ערך של שטר דולר כאשר קרבות שונים נוצחו או נחלו הפסד במלחמת האזרחים. מאמצי האיחוד להילחם בכוחות הקונפדרציה מומן על ידי הצפה של "גרינבקס" על ידי אברהם לינקולן.
הזהב החל לעלות במחיר בגלל השערות וספקולציות כי שטרות הכסף גרינבק שהונפקו בסופו של דבר יאבדו ערך בשל הדפסת הכסף על ידי ממשלת האיחוד. ספקנים בעלי ממון ומשקיעים צברו זהב בציפייה למחירים גבוהים יותר.
יום שישי השחור הביא לחוסר אמון הולך וגובר בפוליטיקאים ובממשלות שהיו מעורבים בשערוריית שחיתות ונפוטיזם.
איש הפיננסים וברוקר הבורסה, ג'יי גולד, וטייקון הרכבות ג'יימס "דיימונד ג'ים" פיסק, חברו יחד לקנוניה והובילו שווקים פיננסיים לקיצון. מזימתם כללה שוחד סיטונאי של מחוקקים, קניית שופטים ואף ביקשו להשפיע על הנשיא. הם 'גייסו' את גיסו של הנשיא גרנט לשכנע את הנשיא לשלם מחיר גבוה יותר עבור זהב לאחר שצברו אחזקה גדולה מאוד. הם הודיעו סביב וול סטריט כי הנשיא גרנט נמצא בפינתם וכי הוא לא ישתמש במאגרי הזהב של האיחוד כדי להציף את השוק ולהוריד את המחיר.
בתמונה משמאל ג'יי גולד, מימין טייקון הרכבות ג'יימס "דיימונד ג'ים" פיסק, 2 האנשים שבמו ידם גרמו לשפל העמוק של ארה"ב וגרמו לבורסה לקרוס במזימה מתוכננת היטב
מזימתם הצליחה, הזהב כצפוי זינק בין 144 $ ל -164 $ תוך מספר שעות. הביקוש הלך וגבר כל כך, עד שהמיליציות של הצבא נויידו להפחתת האלימות שהתרחשה בבנקים, כאשר המפקידים דרשו את הזהב שלהם. חלקם איימו לתלות בנקאים שלא ישלמו. הנשיא הבין את מהות החומרה של מה שמתרחש והורה לשר האוצר שלו להודיע כי זהב מהרזרבות יימכר לשוק. לממשלת האיחוד לא היה את הזהב של 4 מיליון דולר שהיה ברשותה, לטענתה. בהמשך אמר שר האוצר כי עשה "טעות" והתכוון לומר 400,000 דולר, אך הוסיף אפס. האיום של שוק מוצף סיים את הבהלה לזהב סוף כל סוף. בתוך שעה בלבד, הזהב צנח מ -162 דולר ל -135 דולר (גרינבקס) , באחוזים זו הייתה ירידה של כ -20%.
ההשפעות של יום שישי השחור המקורי גרמו לצניחות בשווקים הפיננסיים שנמשכו עד 1870. המונח "יום שישי השחור" נוצר כאשר המפקידים הלחוצים משכו את כל חסכונות מטבע הזהב שלהם מהבנקים. אספסוף זועם גרר בנקאים ממשרדיהם אם לא החזירו את המתכת היקרה להמון הזועם ויש גם דיווחים לינץ ברחובות, כאשר בנקאים נתלו על חבל ברחובות ניו יורק. ממשלת גרנט נאלצה לשלוח כוחות כדי לעצור את המהומות. בעלי הון ומשקיעים רבים התמוטטו כלכלית.
א.ק סטדמן, משורר וגם ברוקר, סיכם את המצב בפסוק:
מאה שישים! לא יכול להיות נכון!
מה יעשו הדובים בגיל ארבעים?
כיצד ישלמו הסוחרים את דמיהם?
איך המדינה תעמוד בחדשות?
מה הבנקים - אבל יקשיבו! לְהַחזִיק!
בדילוג מחיר הזהב
לאותה יתד מסוכן, אחרון,
הם הרגו את האווז שלהם עם ביצת הזהב!
הנפילה במחיר הזהב הובילה לצניחת של שוק המניות ולדפלציה שיצרה גלים שהשפיעו על הכלכלה הרחבה יותר. התרסקות שוק המניות של 1873 (כמו המקבילה שלה בשנת 1929) הייתה מזיקה יותר והובילה לשפל ארוך בארצות הברית ובחלק גדול מאירופה.
איורים שמראים את הבהלה לזהב, משמאל אנשים רצים בבהלה לבנקים למשוך את חסכונותיהם המוזהבים, מימין המהומה בוול סטריט באותו יום שישי השחור 1869
לאחר 80 שנה, בשנות ה-50 של אמצע המאה ה19, משטרת פילדלפיה השתמשה שוב במונח "יום שישי השחור" כדי להתייחס ליום שבין חג ההודיה למשחק של חיל הים, אירוע שיצר הגעה של המוני קונים ותיירים שנהרו לעיר באותו יום שישי, ושוטרי פילדלפיה נאלצו לעבוד שעות ארוכות כדי לכסות את כל ההמונים שנהרו לעיר והתנועה האינטנסיבית.
סוחרים באזור ניסו לשנות את השם ל"יום שישי הגדול", אבל השם החלופי מעולם לא הכה שורשים.
בסוף שנות ה-80, קמעונאיים יזמו מהלך והצליחו להשריש את הכינוי "יום שישי השחור" שהתפשט ברחבי המדינה עם רקע חיובי יותר באמצעות הביטוי "אדום לשחור". אשר מסמל מעבר מחובות(אדום) ליצור רווחים(שחור).
והנה, למרות ההיסטוריה העגומה של היום הזה, אנחנו כנראה נמשיך לראות כל שנה בנובמבר את חגיגת הכלכלה במיטבה, קניות קמעונאיות נרחבות, בדיוק מה שעמוד התווך של הכלכלה האמריקאית מתבססת עליו.
