פעם שלישית גלידה

שלוש פעמים הגיע טל שחר, סולן להקת The Secret Saints, לביקור בלוס אנג׳לס עם תכניות להישאר. כשהוא חיי על קו תל אביב עיר המלאכים - יצר לעצמו רזומה מרשים של הופעות במועדון ה-״וויסקי גוגו״ האגדי בהוליווד, ״לאקי סטרייק״ ובהופעת חימום ללהקת"Guns N Roses” האדירה בפארק הירקון מול 60 אלף איש.

טל שחר בסניף דאונטאון לוס אנג'לס. צילום: Drew Jone

 

שחר, (38) נולד בשכונת נחלת יצחק בתל אביב, הנחשבת לחממה מוגנת בפאתי כביש איילון רגע לפני הכניסה לבלאגן של העיר הגדולה. בן לאבא עמי שחר ז״ל לשעבר סמנכ״ל שיווק של אפסון ישראל, אמא אורנה ואחותו מיכל.
את דרכו המוסיקאלית החל כסולן להקת ״גרייס מלודי״ לשעבר; מי שנחשבה לאחת מהבטחות הרוק הישראלי בתחילת העשור השני של שנות ה-2000. שחר הוא גם דמות מוכרת בחיי הלילה של תל אביב, בעלים של ברים ומסעדות, ואושיית פייסבוק ואינסטגרם עם עשרות אלפי עוקבים.

צילום: Drew Jones

 

עכשיו הוא שוב אצלנו. הפעם חמוש בטייטל של בעל עסק מצליח בדמות Little Damage - מותג גלידה שיקי במיוחד עם סניפים בסינגפור ובדאון טאון לוס אנג׳לס, וכרבע מיליון עוקבים באינסטגרם. טל חובש את כובע איש העסקים במהלך היום ובלילה מבלה בחדרי חזרות בהקלטת האלבום החדש של הסיינטס. שותפו לפרויקט המוסיקאלי הוא חן בלבוס, גיטריסט להקת המטאל הבין לאומיתOrphaned Land (ארץ יתומה), שמתחזקת כבר שנים קריירה סופר מצליחה בכל רחבי העולם.
ביחד הם מכוונים, בתוך התחלה, לחמם את להקות הרוק הכי גדולות בארצות הברית ובהתחשב ברקורד שלהם הדבר בהחלט אפשרי.

תקופת הקורונה מאתגרת ביותר. כידוע להקות אינן יכולות להופיע ופסטיבלי הרוק השונים אינם נראים באופק. ישבתי עם שחר לשיחה על ההתחלה בארצות הברית, עסק הגלידה המשגשג בו הוא שותף, הפרידה מאביו שנפטר בטרם עת, הופעת החימום לגאנז אנד רוזס בתל אביב והאלבום החדש של ״הסיקרט סיינטס״.

אנחנו נפגשים בבר מקומי על החוף של וניס ביץ', לוקיישן בול בסטייל של שחר שהגיע לבוש מכנסי ג׳ינס שחורים קרועים, טי שרט שחורה, מגפי עור ומשקפי שמש כהות. זרועותיו מכוסות קעקועים, ביניהם בלטה המילה - DREAM, דמותו של קורט קוביין ועטיפת האלבום ״השתמש באשליה שלך״ של גאנז אנד רוזס. שחר מציג גוף רזה ואתלטי המתנשא לגובה של מטר ותשעים, כזה שיכול היה בקלות לאחוז בקריירה על מגרש הכדורסל. בכלל, עולם הספורט אינו זר לו, הוא מקפיד על אימוני כושר יומיים ובעברו עבד כמנהל ומאמן כושר ברשת חדרי הכושר הולמס פלייס והיה בעלים של מכון הכושר One On One בצפון תל אביב. אולי היינו צריכים לקיים את הריאיון הזה במגרש הכדורסל ״במאסלס ביץ״ חשבתי לעצמי.

 

צילום: שיר חסין

טל היכן אתה פוגש את המוזיקה לראשונה?

״אני זוכר את היום הזה שגיליתי את אוסף התקליטים של אבא שלי; הוא היה מלא ב- ״דיפ פרפל״, לד זפלין, אלביס פרסלי והמון מוזיקה טובה. יש מצב שמה ששמעתי שם חלחל בי ומכאן הכל התחיל. כילד תמיד שיחקתי עם שירים. הייתה לי מחברת והייתי כותב שם מילים לשירים שעברו לי בראש. בגיל 13 התחלתי ללמוד גיטרה אצל אבי סמרה (אחד ממורי הגיטרה המפורסמים בישראל). בהתחלה גיטרה קלאסית ואז עברתי לחשמלית.

יום אחד, כשהגעתי לשיעור בבית הספר ראיתי איזה דיסק מונח על השולחן שמישהו כנראה שכח או לא לקח. זה היה האלבום "TEN" של פרל ג׳ם. לקחתי אותו הביתה, הקשבתי לו והדיסק הזה פשוט שינה לי את החיים. הוא גרם לי להתאהב סופית במוזיקת רוק. הפכתי מילד ששומע בעיקר גאנז אנד רוזס ומטאליקה, למוסיקאי שחוקר ומגלה עוד המון סגנונות. הדיסק הזה של פרל ג׳ם הכניס אותי למוד של כתיבה. הייתי יושב בבית כותב וכותב וראיתי שיוצאים לי שירים מלאים.

השיר הראשון שכתבתי והקלטתי בצורה רצינית היה בתקופת הצבא. שירתתי בחיל הרפואה בקצין העיר אז היה לי הרבה זמן פנוי. כתבתי שיר אהבה כזה לבחורה שהייתי דלוק עליה. הקלטתי אותו על דיסק ושמתי לה בתיבת דואר. זה לא ממש עזר, היא עדיין לא רצתה אותי. אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שאני יכול להקליט שירים.״

 

אל איי לא זרה לך, הגעת לכאן בפעם הראשונה לפני שמונה שנים

"נכון, הגעתי לפה בקיץ של גיל 30 עם כמה חברים. אני זוכר ששכרנו רכב בשדה התעופה והתחלנו לנסוע לכל מיני מקומות. הבטתי מהחלון בשכונה של פיירפקס, בוורלי הילס, ווסט הוליווד וישר הרגשתי שמשהו עובד לי פה, הייתה לי תחושה שאני רוצה לנסות לגור כאן.
פתאום הבנתי שבארץ לא מחנכים אותך לחלום בגדול; אם יש איזה הופעה בהיכל נוקיה זה נחשב ענק. מה עם החלומות הגדולים באמת? רק כשהגעתי לאל איי הבנתי שיש עולם ענק מחוץ לישראל ושמותר לי לחלום בגדול.
וכן, בהתחלה הייתי ממש כמו תייר. אתה יודע, הסתובבתי ביוניברסל סטודיוס, הלכתי לראות את השלט של הוליווד והסיבוב המתויר הזה. אבל אז הייתי צריך לחזור לישראל כדי לסיים את ההקלטות של האי פי הראשון של ״גרייס מלודי״. שמתי שם המון כסף ותקוות כי הבנתי שמאז ״היהודים״ לא הייתה בארץ להקת רוק גדולה. הרגשתי שאלו צריכים להיות אנחנו.״

 

ובאמת הצעדים הראשונים בקריירה המוסיקאלית בארץ דווקא נראו מבטיחים

״ההתחלה הייתה ממש טובה. כולם פרגנו לנו והופענו המון. חייתי את חיי כרווק, סולן להקת רוק בתל אביב. הפקנו אלבום ראשון עם גל פדה שהפיק את הראל סקעת ועוד אמנים גדולים. היה הייפ מצוין. את הופעת ההשקה של האלבום עשינו בבארבי (מועדון הופעות תל אביבי נחשב) ביום ההולדת שלי. אירחנו את עוז זהבי ודיאנה גולבי מול 750 איש.
כחלק מקמפיין של בושמילס (מותג וויסקי) הוציאו אותנו לטור של 10 הופעות בכל רחבי הארץ. אבל מכאן משהו לא הצליח להתרומם. אני חושב שזה הרבה בגלל הגילאים שלנו; לא היינו ילדים שמתאמנים במרתף ועושים מוזיקה אלא אנשים מבוגרים ולכל אחד היה את העולם שלו. הייתי צריך לשלם לכל חזרה מאות שקלים. כן, כל הנגנים שם היו מקצועיים אבל לא הייתה את הנשמה שחיפשתי. הייתי צריך הרבה כסף רק כדי להחזיק את הלהקה ביחד.״

 

אבל גם בהרכב הנוכחי חברי להקת ״הסיקרט סיינטס״ הם לא בדיוק ילדים. מה עושה את ההבדל?

ההבדל הוא חן בלבוס. הוא בדיוק מה שהיה חסר לי! חן הוא הגיטריסט של ״אורפנדלנד״, הוא מגיע מלהקה גדולה ומצליחה ומביא איתו עבודה ברמה הכי גבוהה. הוא מגיש לי את המוזיקה על מגש ואני כותב את המילים בכל מיני מקומות בעולם. כשהתחלנו לעבוד חן שלח לי מוזיקה לשישה שירים ראשונים וכל שיר היה יותר טוב מהשני. בהופעות החיות יש לו מן הסתם ניסיון על הבמות הכי גדולות. הוא חימם אוזי אוסבורן והופיע בפסטיבלים הכי גדולים בעולם, ולמרות שהוא כוכב עדיין יש בינינו חיבור מצוין ובלי אגו״.

 

הופעת החימום של גאנז אנד רוזס. צילום: גלב סמירנוב

למעשה הייתם להקה אלמונית שקיבלה הזדמנות ענקית לפתוח לגאנז אנד רוזס בפארק הירקון מול 60 אלף איש. מה היה מדד ההתרגשות באותו הערב?

״ידעתי שהסיכוי שלנו לקבל לחמם את גאנז הוא ממש נמוך, אבל הגשנו מועמדות כי כל כך רציתי את זה. גאנז אנד רוזס היא הלהקה שאני הכי אוהב בעולם; כשהייתי ילד רציתי להיות אקסל רוז!
הניסיון הראשון היה לחמם את בון ג׳ובי. באודישנים השתתפו המון להקות ו״בלו סטון״ (חברת ההפקה שהביאו אותם לישראל) הודיעו שאנחנו וגיא ויהל הגענו לשלבים האחרונים. גיא ויהל קיבלו את בון ג׳ובי בסוף, אבל זה פתח הדלת בהמשך כי בהפקה הכירו בפעם הראשונה את השם שלי.

בקיץ 2017 גל דה פז קיבלה לחמם את ארוסמית, ואני ידעתי שאני חייב לקבל את גאנז אנד רוזס. קיבלנו את ההודעה שבחרו בנו ממש ברגע האחרון, שבוע לפני ההופעה. אני זוכר שהיו לי דמעות בעיניים מרוב התרגשות. עברנו לגור בחדר החזרות והתאמנו כל היום למופע הזה. אף פעם לא אשכח את היום שאני עומד על במה מול 60 אלף איש ובכל מקום כתוב בענק GUNS N ROSES . היינו בסאונד צ׳ק שלהם והחלפנו שלום עם סלאש ודאף.

האמת שהייתי מופתע מהאהבה הגדולה שקיבלנו מהקהל. ההופעה הזו מינפה אותנו חזק. פתאום היו עלינו מלא כתבות בעיתוני רוק חשובים בעולם מה- Classic Rock, הטלגרף היהודי במנצ׳סטר, עיתונים בברזיל וגם בבלייזר פה בישראל. מה שהיה מרשים זה שחברות התחילו לסגור אתנו חסויות- דבר שמאוד קשה לקבל בישראל.״

 

הופעת החימום של גאנז אנד רוזס. צילום: גלב סמירנוב

בעודו הופך למוזיקאי מוכר ונהנה ממעמד של רווק תל אביבי מבוקש שמפלרטט עם ההצלחה, נראה שתעשיית המוזיקה הישראלית באותה תקופה עברה תהפוכות לא פשוטות. גל המוזיקה המזרחית תופס תאוצה אדירה ומביא עמו מוטיב עסקי ברור. להקות הרוק כבר לא היו הדבר הכי ׳מגניב׳ בשטח. (ממש כמו המילה מגניב). נראה כי הרוק הישראלי מאבד מתהילתו וחברות התקליטים לא מיהרו להחתים להקות רוק ישראליות חדשות.

 

צילום: Lori Hutchison

אך בנוסף לכל האתגרים הללו שחר התמודד עם אחת התקופות הקשות בחייו: הפרידה מאביו בטרם עת, שגם הובילה בהמשך למסכת מאבקים משפטיים הממשיכים עד היום.

שחר: ״זה היה בערב מוצאי שבת, הייתי עם החברה בארוחת ערב אצל חברים בפלורנטין והייתה אווירה טובה. פתאום אני מקבל טלפון. על הצג ראיתי את השם של דוד שלי; ידעתי שקרה משהו כי אין מצב שהוא יתקשר אלי ככה סתם בלילה. הוא שאל אותי: ״טל איפה אתה? יש בעיה, קרה משהו לאבא, תבוא לבית חולים. אמרתי לו: ״לסבא אתה מתכוון?״ כי סבא שלי מבוגר והיו לו בעיות בלב. אבל הוא אמר: ״לא, לאבא שלך. תאסוף את מיכל ותבואו לבית חולים. לקחתי את אחותי מרחוב הירקון ותפסנו מונית לפתח תקווה. דודה שלי כבר חיכתה לי בחוץ ואז הבנתי שמשהו נורא קרה. היא סיפרה לי שאבא קיבל דום לב ושהוא נפטר.״

 

מה עובר לך בראש ברגעים האלו?

״זאת הייתה הזיה. רק ביום שלפני עוד דיברנו. הוא היה בצפון ועשינו תכניות לתחילת השבוע. ואז בשנייה אחת הכל נגמר. הוא לא היה חולה או משהו, פשוט רגע אחד של דום לב והוא איננו, לתמיד. הוא היה בסך הכל בן 60 אז באמת שהייתי בהלם, לא הצלחתי לעכל שאין יותר והוא לא יחזור. זה לא היה מוות שאתה יכול להתכונן אליו. סבא שלי נפטר כמה שנים לאחר מכן, וכמובן שזה היה עצוב אבל הוא היה ממש מבוגר וידענו שיש לו בעיות בלב אז המוות זה משהו שחושבים עליו.
אני זוכר שבלוויה אני מביט בסבא וסבתא שלי קוברים את אבא שלי. אתה מרגיש שזה מוזר ולא טבעי שאני יושב שבעה על אבא שלי עם סבא וסבתא.״

 

לאילו תובנות מגיעים אחרי אירוע מטלטל שכזה?

״לוקח זמן עד שהדברים מסתדרים לך בראש. תראה, עד גיל 30 הייתי מאוד מוגן, מוקף בכל המשפחה שלי: סבא וסבתא שלי משני הצדדים היו בחיים וגם ההורים שלי. ואז הכל השתנה בבת אחת. המוות המוקדם של אבא שלי ובכלל כל השנה הזו הייתה הזויה. ההורים שלי גרושים הרבה שנים ולאבא שלי הייתה בת זוג ידועה בציבור. המוות הוביל לסדרה של מאבקים משפטיים על כסף, ואני הייתי צריך להיות שם עבור המשפחה שלי ולהתמודד עם זה. זה הזוי, רגע אחד אתה מופיע מול טרנטינו במועדון הכי שווה בהוליווד ורגע אחרי מסתובב בבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה.
אבא שלי תמך מאוד במוזיקה שלי וברצון שלי לעשות מה שאני אוהב. הסיוט הזה של לאבד אותו גרם לי להחליט באופן סופי שפאק איט! אני הולך להגשים את כל החלומות שלי, כי החיים שבריריים ואף אחד לא יודע כמה זמן יש לנו בכלל לחיות בעולם הזה.״

בעקבות השנה הקשה של חייו שחר מחליט לעזוב הכל ולנסות לגור בארצות הברית כדי להגשים את החלומות המוזיקאליים שלו. הוא מופיע עם ההרכב ניסיוני שנקרא ״סיקרט בלאק״ בלוקיישנים שונים בהוליווד ומגשש בין האפשרויות הרבות בעיר המלאכים. סכסוכים פנימיים בין חברי הלהקה הובילו לפירוקה די מהר, ושחר מצדו שב לישראל לבלות קצת זמן המשפחה ולסדר את העניינים המשפטיים שנוצרו בעקבות מות אביו שהיה בעל קריירה ענפה ונכסים רבים.

למרות שהופיע בכל מיני פרויקטים מוזיקאליים בישראל וגם פתח בר מצליח בתל אביב, שחר לא היה מוכן לוותר על החלום. בהודעות וואטסאפ עדכן וסיפר לי מדי פעם שהוא מתכוון לחזור לעיר המלאכים. בסוף 2019 זה קרה ונדמה שהפעם שחר ולהקתו החדשה כאן כדי להישאר. לוס אנג׳לס, כך הבטיח לי, היא הבית החדש שלו.

בינואר 2020 השיקו The Secret Saint” " את אלבומם הראשון: ״ Can you keep a secret״, במופע חגיגי מצוין למוזמנים בלבד ב-״גיבסון שואו רום״ בסאנסט. מתוכו הוציאו את הסינגלSay goodbye עם קליפ יפיפה שהתקבל היטב ביו טיוב. בנוסף, התחברו למנהלת אמנים אמריקאית מקומית שבעולם הטרום קורונה ארגנה להם שלל הופעות בעיר. כרגע שחר מנצל את התקופה בה איש אינו מופיע כדי לסיים את האלבום השני של הלהקה ובנוסף מתחזק את מותג הגלידות המצליח שלו יחד עם שותפיו.

 

 

Little Damage היא יותר מגלידריה מצליחה בעיר התחתית של לוס אנג׳לס. הגלידה בעלת מראה ייחודי: גביע צ׳ארקל שחור כפחם, טעמים מקוריים ומראה חללי-עתידני וסקסי בשילוב קריצה לעולם הרוק אנד רול. במידה מסוימת מייצג יפה את הסטייל של שחר.
הסניף בלוס אנג׳לס שנפתח ב-2017 נראה ומרגיש כמו מקום אייקוני. אולי זה התור הארוך המשתרך ורבע מיליון העוקבים באינסטגרם, כמו גם קירות הגלידריה שמכוסים בכתבות וביקורות מהללות על ידי פלטפורמות המדיה והעיתונים החשובים: דיילי מייל, סי אן אן,LA times ,LA weekly, ״באז פיד״, ערוץMTV ועוד רבים וטובים. כולם החמיאו לסטייל ולטעמים: קיקי אנד קרים- גלידת קרם עוגיות עם מתכון מיוחד שנעשה עבור הגלידריה על ידי חברת אוריאו מפורסמת. טוויסטד בלאק - אורצ׳טה עם תות, או אוראנג׳ עם וונילה. בכל זמן נתון ליטל דאמג׳ מציגה ארבעה טעמים שמתחלפים כל כמה שבועות כשאחד מהם יהיה תמיד טבעוני. הכי קליפורניה.

 

טל איך הגעת להיות שותף במותג גלידה?

״קיבלתי הצעה לשותפות ב- Little Damage אחרי שהמנהלת הקודמת והשותפה התחתנה ועברה להתגורר בסן דייגו. כמובן שיש לי את הניסיון של ניהול ברים ומסעדות בתל אביב, אבל החלטתי ללכת על זה כי כמו שאתה רואה הסטייל של המותג מאוד מתאים לי. הוא מעוצב באווירה של רוק, ואנחנו עושים המון שיתופי פעולה עם חברות מוזיקה. היינו בקואצ׳לה, עשינו המון אירועי מוזיקה פרטיים ופסטיבלים שאנחנו מקימים בהם עמדות גלידה גדולות. ליטל דאמג׳ היא יותר מגלידריה- מדובר בחברה שעושה שיתופי פעולה עם תאגידי ענק כמו דיסני, אורו, גוגל ו GMC.

 

 

בנות ישראל החיות בגולה רוצות לדעת איך זה שאתה רווק?

״לא מצאתי מישהי שתפרגן לכל מה שאני עושה. הכל היום מאוד פלסטיק, כל הפייסבוק והאינסטגרם, לא שאני מלאך אבל הבנות שיצאתי איתן באו עם המון קנאה, גם מהצד שלי לפעמים.

 

אולי הלוק של הפלייר?

״לא נראה לי. כי כן היו לי מערכות יחסים ארוכות. אם חושבים על זה הקשרים שלי תמיד הסתיימו מאותה סיבה: הם נכנסו למין מערבולות. אפילו לכתוב על זה שירים סיימתי כבר לפני כמה שנים.
עד עכשיו מצאתי את עצמי במערכות יחסים עם אווירה של הרגשה שכל רגע זה יכול להיגמר, גם אם זה נמשך שנה. כבר מזמן לא הייתי במערכת יחסים שלא חשבתי שהיא עומדת להיגמר בכל רגע וזה מה שגרם לי אולי לא לתת את כל כולי.״

ובכל זאת בנימה אופטימית, החלומות לעתיד?

״מבחינת העסק המטרה היא לפתוח עוד 2 סניפים של הגלידה. אנחנו מכוונים לאזור של בוורלי הילס, ווסט הוליווד ואולי בגרוב. מבחינת המוזיקה יש לנו מנהלת אמריקאית מצוינת והמטרה היא לעשות סיבוב הופעות שבו אנחנו פותחים ללהקת רוק גדולה כאן. אנחנו מכוונים הכי גבוה כשהמטרה הייתה ונשארה להופיע במדיסון סקוור גארדן בניו יורק ובסטייפל סנטר באל איי. כל מה שנעשה מעכשיו והלאה הולך להיות בגדול.״

 ,700S Spring St
Los Angeles, CA 90014
(213) 628- 3443