כמו ילד המשתוקק לסנטה קלאוס, או אישה בגיל העמידה השמה תמונת פרופיל מחמיאה מלפני כמה עשורים טובים בפייסבוק, אין קץ לדמיון ולמשאלות.
וככה גם במקרה של התקשורת הישראלית, שלמרות ההרשאה הפורמלית להעברת חומרים משרדיים לביידן שהוכרזה הערב על ידי ממשל טראמפ, עדיין מוכרחה להפנים שמדובר בצעד פורמלי וריק מתוכן, ושג'ו ביידן עדיין לא ניצח את הבחירות לנשיאות ארה"ב.
העובדה, שכלי התקשורת האמריקנים שהפכו לתמהיל ביזארי של יוצאי CIA ואוניבריטאות סוציאליסטית הפועלים בתקשורת המיינסטרים התאגידית הינם טיפשים מספיק כדי לא את העובדה הזו, לא אומר שבוגרי מדעי המגדר בתקשורת הישראלית צריכים לרוץ כמו חבורת חקיינים לקקנית אחרי כל טעות של הגויים.
ואם אתם לא מאמינים לי אולי כדאי שתתחילו להקשיב למשפטן אלן דרשוביץ שאף הוא מסרב לקרוא לביידן 'הנשיא הנבחר' בשלב זה.
בתוך כך קשה 'לא להתייחס לקבינט המדומיין של ביידן.
כמות אדירה של גלובליסטים, לוביסטים מוול סטריט, עמק הסיליקון, חברות התעשייה הביטחונית, וסתם יצורי ביצה וושינגטונים שחזרו מאולפני CNN ובדרך לעשות בבית הלבן כבשלהם שכן לא ברור כיצד, ומי בכלל אמור יהיה לנהל אותם.
ואם אינכם מבינים מדוע אז אולי פשוט שכחתם שג'ו ביידן אינו אדם רגיל.
זהו אינו אדם הנמצא במצב מנטלי תקין שבו הוא מסוגל לנהל בית קפה, או חנות רהיטים, או אפילו להעביר מישהו ראיון עבודה מתוקן.
ואכן, מלבד הזיוף כאילו ביידן הוא הנשיא הנבחר, נראה כי הזיוף מחריף כשמדובר על ביידן כמי שיכול באמת לפקח, להריץ, ולנהל מדיניות.
אין ספק שגופי החדשות שלנו בישראל הם פשוט גופי תעמולה של ממש שכל מה שהם מתארים לכם הוא הפוך לחלוטין כמעט מן המציאות או פשוט שקר.
וזו הקוניספירציה האמיתית. לא רק שכלי התקשורת בחרו נשיא בלי שהוא בכלל נבחר, אלא שהם גם מדמיינים שאותו נשיא מדומיין מבצע או מחליט על המינויים הללו וזאת גם כשברור שהוא לא זוכר אם אכל אמש סלט או מרק או כמה אלקטורים התקשורת בכלל אומרת שיש לו.
