ריצ'רד הופקינס הוא דוור ממושקף בן 32 מהעיר 'אירי', שבפנסילבניה.
כובע בייסבול/ציידים לראשו, הליכה גמלונית, ומבע תמים בעיניו מסגירים כי מדובר בצעיר כל-אמריקני בן מעמד הפועלים הבינוני העובד למחייתו בשירות הדואר האמריקני, ה-US Postal Service (או בקיצור ה-USPS).
שלושה ימים לאחר הבחירות, בעוד העיתונות הישראלית ממהרת להכתיר את ג'ו ביידן כמנצח המסתמן, הרחק מעיניו של הקורא הישראלי מצא עצמו הופקינס בלב סערה ציבורית העתידה להוציאו מאנונימיות מוחלטת למעמד של גיבור אמריקני בעיני רבים מאזרחי ארה"ב ולשנות את חייו ללא היכר.
"ב-USPS הורו לי לזייף באופן שיטתי תאריכים הרשומים על מעטפות דואר שהתקבלו לאחר ה-3 בנובמבר בעיר החמישית בגודלה במדינת פנסילבניה כדי לגרום למעטפות להיראות כאילו התקבלו לפני ה-3 בנובמבר", חשף הופקינס את המהלך שיטתי המנוגד באופן מפורש לחוקי הבחירות במדינת המפתח החשובה.
הופקינס חשף זאת בפני אנשי פרויקט העיתונות העצמאי 'פרוג'קט וראטס' ב-7 בנובמבר, במסגרת עדות מצמררת שנעשתה תחת שבועה ולמול נוטריון (חמש שנות מאסר בפועל לשבועה שווא הוא העונש בארה"ב). עדותו הגיעה תוך שעות ספורות לשולחן יו"ר ועדת החוקה בסנאט, לינדסי גראהם (רפ', צפון קרוליינה), אל חדר העורכים של הוושינגטון פוסט, וכמובן אל הסוכנים הפדרליים ב-FBI.
שירות הדואר, הדמוקרטים, והנשיא
אירי המנומנמת (יחסית לגודל אוכלוסייתה), שוכנת על גדות האגם בעל אותו השם (Lake Erie) אשר מלבד היותו גבול טבעי בין ארה"ב וקנדה, ידוע גם בשל רוחות מערב-התיכון העזות המנשבות בו.
מספר חודשים לפני הבחירות, מתחת לרדאר הקורא הישראלי הממוצע, חמקו צמד מאבקים מתוקשרים אשר ה-USPS ניהל צמד כנגד הממשל הנוכחי.
עתה, בלב הסתיו האמריקני, כמו בסרטו האלמותי של הבמאי (והפטריוט) הדגול פראנץ קאפרה (Meet John Doe, 1941), נדמה כי אחד מהבנים שלגדות האדם הופך בעל כורחו לסמל של יושרה וכנות ב'שירות הדואר' הידוע לשמצה על רקע מאבקים אלה.
מאבקו של ה-USPS היה כפול. כלכלי ופוליטי אם תרצו. ובשניהם התקשורת האמריקנית שיחקה תפקיד מרכזי.
נתחיל במאבק הכלכלי:
במידה וחשבתם שעובד מדינה בישראל זה עסק כדאי, אין לכם מושג מה זה להיות עובד מן המניין ב-USPS - נמל אשדוד של אמריקה.
המשכורות הגבוהות של הפקידות הגבוהה, השכר השעתי המופלג, ההטבות הבלתי-נגמרות, והתחרותיות הגוברת מצד שירות המשלוחים של אמזון, והמתחרות הותיקות, Fedex ו-UPS יצרו מצב בו ה-USPS (שממילא ביקורת על יעילותו נשמעה לא אחת) שנה אחר שנה, מצא עצמו לווה כספי עתק ממשלם המיסים האמריקני, תוך סירוב לבצע שידוד מערכות או בקרה עצמית, הכל במטרה לשמור על מעמדו המועדף בוושינגטון ולהמשיך לשלם את הפנסיות והמשכורות הבלתי הגיוניות של עובדיו.
באביב שנת 2020, החליט הנשיא דונלד טראמפ לשים גבול לחגיגה.
'משלם המיסים האמריקני לא יכול לחלץ את USPS הכושל' כלשונו של הנשיא, מהבור הכלכלי שלו פעם אחר פעם.
אמן הקאמבק הציע תוכנית הבראה תקציבית ורפורמה מערכתית יוצאת מגדר הרגיל, הבעיה היחידה - הוא נכנס לשטח אש בשעת אימון.
העובדים המאוגדים, הממסד הדמוקרטי, העיתונים הגדולים, מיהרו לצייר את הנשיא (שפעם אחר פעם הדגיש את מחוייבותו העמוקה לשרידות ושגשוג ה-USPS) כמי שמסכן את פרנסתם של מיליוני אמריקנים, כרומס סמל פטריוטי, וכמובן כפוגע בכל העובדים המאוגדים באשר הם בארה"ב.
בפועל, הנשיא ביקש ייעול, לא פיטורין, לא קיצוצי תקציב אפילו - רק תהליך ייעול, הבראה, ובקרה במטרה להפוך את שירות הדואר לרווחי.
הניסיון להרתיע את הנשיא מלבצע רפורמה ב'ענק החולה' החל במקביל למאבק השני - שסימל את יריית פתיחה למאבק הפוליטי של USPS לא רק בנשיא, אלא במפלגה הרפובליקנית, ובדמוקרטיה האמריקנית כולה.
כידוע לכל, כשהגיע נגיף הקורונה לאמריקה, והדמוקרטים החלו להזיז את מכונת מעטפות הדואר, נעשה הדבר במסגרת קמפיין ההתנגדות לרפורמה שלפתע הפך לקמפיין פוליטי אם התפרצות הקורונה. היה זה קמפיין מתוזמר בו נטענו 2 טענות.
- הנשיא מנסה לפגוע ב-USPS כדי למנוע ממעטפות הדואר לצאת בצורה תקינה.
- הנשיא מנסה לדכא קולות של בני מיעוטים שלא יצאו לקלפיות באמצעות מאבקו זה.
לא הייתה מהדורת CNN , MSNBC, ABC או CBS שפזמון זה לא נשמע מתנגן בו במהלך החודשים מאי-יולי.
בפועל, הסנאטורים והמחוקקים הדמוקרטים יצאו בשצף קצף ''להגנת'' ה-USPS מהנשיא הרשע, והתקשורת ייצרה נרטיב קוטבי וברור.
בינתיים עבור הדמוקרטים שדחפו את הקמפיין, הקורונה שבישרה על שלטון מעטפות הדואר שישלחו בידי עובדי ה-USPS נראתה כמי שהגיעה כמן מן השמיים (או מוואהן).
בינתיים אצל הופקינס...
עכשיו מעט קל להבין את ההלם בחוגים רפובליקנים משעה שהתגלה שהופקינס הקטן מאירי הדמוקרטית שבפנסילבניה בחר 'לירות בתוך הנגמ"ש'.
הרי ידוע, המורים, ועובדי הדואר הם דמוקרטים - זו בכלל לא שאלה, ייתכן.
אך הופקינס לא היה מוכן לקחת צד, הוא לא היה מוכן לתארך מעטפות בצורה לא הוגנת ולעבור על חוקי מדינת פנסילבניה.
יומיים לאחר עדותו המרעישה על התארוך הסיטונאי הפסול של מעטפות הדואר, פרסם הוושינגטון פוסט מאמר שהצהיר כי 'הופקינס התחרט וחזר בו מהודאתו'.
"הנני כאן בכדי להודיע שלא חזרתי בי מהצהרותיי. אתם תגלו מחר מה באמת קרה. והייתי מעוניין שהוושינגטון פוסט יחזור בו מהדברים שנכתבו במאמר הקטן והמקסים שלו", מיהר להגיב המובטל הטרי.
כשהופקינס דיבר על "מה באמת קרה", הוא דיבר על דבר מצמרר ביותר - גיבורנו 'ג'ון דו' זכה לביקור בית מפתיע למחרת פרסום הדברים.
ניחשתם נכון.
סוכנים פדרליים.
ליתר דיוק הסוכן ראסל שטראסר, שהגיע לביתו של הופקינס, והתיישב בסלון ביתו במשך שעתיים, תוך הפעלת לחץ פסיכולוגי מחריד במטרה לשכנעו לחזור בו מהודאתו.
וזה תרגום מהקלטת.
"אז תן לי להבהיר היטב ולהבטיח לך עכשיו אוקיי?. הסופה מתחילה להשתולל כן?. וזה מחוץ לשליטתם של הרבה אנשים.
והסיבה שקראו לי אליך היא לנסות להכיל את הסופה. להשיב את הדברים למסלול לפני שהדברים יהפכו למשוגעים. כי יש פה סנאטורים מעורבים. משרד המשפטים מעורב. הצוות המשפטי של הנשיא.
אני לא - בעצם אני כן, אני כן מנסה לכופף אותך קצת, בגלל שתאמין לי או לא, והמוח שלך יתחיל לקלוט את זה. כי אנו אוהבים לשלוט במוח של עצמנו, ואנו עושים מה שאפשר כדי לשכנע את עצמנו בזיכרון, אך כשאתה תחת לחץ - וזה מה שאני עושה לך כרגע בכוונה - המוח שלך יכול להתבהר קצת, ואנו נעשה גם תרגיל אחר, במטרה לגרום למוח שלך להתבהר קצת יותר - אך זה הכל בכוונה".
ההקלטה המצמררת והאורווליאנית העלתה שאלות קשות בנוגע לתפקידם של מוסד בירוקרטי אחר (מלבד ה-USPS) החולש על תקציב משלם המיסים האמריקני - ה-FBI כידוע שפגישה שכזו לא יכלה להיעשות בלא ידיעת דרגיו הבכירים.
בנוסף לכך, שאלה מרתקת (אליה התשובה ברורה), כיצד ידע ה-וושינגטון פוסט על כך שהופקינס לפתע חזר בו כביכול מדבריו מבלי שהדבר נודע לאף אדם מלבד לסוכן ראסל ולהופקינס עצמו?
אולי האנשים שנותרו במערכת הפוסט מימי מבצע Mockingbird או מכהונת קומי, דאגו לעדכן את העורכים על ביקור הנימוסין.
המשותף לשירות הדואר ול-FBI הוא שהם יהיו שם אחרי כל נשיא.
והם לא רוצים שיפריעו להם באמצע העבודה, ובשביל זה הם מוכנים לכופף את החוק, והחוקה.
העם האמריקני? אולי אחלה טרמפ לרכב עליו בדרך לפנסיה, והדמוקרטיה האמריקנית? - המלצה חמה ומרגשת - לא מעבר.
אז יש לנו עדויות של ה-FBI מאיים על מדליפים, ועיתונאים שיודעים על כך מראש ועוד ממהרים למסור את גרסת נאמניהם בארגוני הביון לאחר הפגישה המתואמת. אוקיי.
חזרה לחדשות הבוקר,
אתמול נראה שהמחזה כבר החל להתבהר.
בטח שמעתם על הגנרל תומאס מ'קינרי, אדם שבמקרה נתנו לו לפקד על בסיסים אטומים של ארה"ב בשטחי גרמניה בשיא המלחמה הקרה.
בקיצר סרדין עם 3 כוכבים (תת אלוף) שטען אמש כי ה-CIA וה-FBI שיתפו פעולה עם מעללי חברת 'מערכות הצבעה דומיניון' במשך שנים. אוקיי.
בטח גם שמעתם אמש על השופט הפדרלי בנט, ממדינת ג'ורג'יה, שלאחר שהורה על פתיחת מכונות ההצבעה של דומיניון לבקרת הצוות הטכני של הנשיא בחר לפתע לאחר חצי שעה לחזור בו ולהפוך את מחיקת החומרים לחוקית תוך הרשאה להרסם.
אבל רגע ה-FBI התערב, כן בהחלט.
עד עתה, ההתערבות היחידה המתועדת שנרשמה מצד ארגון הביון שראשו לשעבר ג'יימס קומי שיתף פעולה עם הקמפיין הדמוקרטי, ועם ראש ה-CIA ג'וש ברנן בחקירת 'קרוספייר הוריקן' כנגד הנשיא טראמפ רפובליקני הייתה... זימון להשגת חומרים של מדען ה-DATA של נשיא ארה"ב, שעה קלה לפני שנמסר פסק הדין החדש בג'ורג'יה.
אתם יודעים, הזימון נעשה רק כדי לוודא שאין משהו כנגד ראש ה-FBI המכהן כריסטופר ריי, שבפועל מנע במשך חצי שנה תמימה מהנשיא חומרים (שמאז יצאו בהוראת הסנאט) שהיו מזכים אותו מיידית במשפט ההדחה.
או אולי זימון החומרים נועד רק כדי למנוע שאין שם חומרים כנגד ראשת ה-CIA ג'ינה האספל, שלפי העיתונאי-החוקר הנפלא שון דייויס חסמה בגופה את המסמכים המפלילים את קודמה בפקיד ג'וש ברנן, ואשר לפי גורמי מודיעין אמריקנים בדימוס פיקדה על מאמצי הריגול (פרשת פאפדופולוס, מסמך סטיל) כנגד הנשיא בשנת 2016-2017 אשר התרחשו על אדמת בריטניה בעודה נציבת ה-CIA בלונדון.
אז מה יש לנו?
את מחדל הבחירות הגדול בתולדות אמריקה, צמד סוכנויות ביון שלראשיהם היוצאים רקורד מוכח של ריגול מתוזמר כנגד נשיא בהוראת נשיא אחר, ושלראשיו הנוכחיים רקורד ממוסמך של מניעת מידע מהנשיא, לצד טענות מצד בכירי הצבא האמריקני לשעבר על שיתוף פעולה יזום עם חברות זרות המעורבות בתהליך הונאת הבחירות הגדול בתולדות ארה"ב - ולקינוח משרד משפטים שעדיין ממתין למסקנות החוקר המיוחד דוראהם שאמור לחקור את ראשי סוכנויות הביון שהוזכרו לעיל.
תגידו לי הדברים שאני כותב כאן אמיתיים בכלל?
גם אתם מרגישים שאתם חיים בסרט של תום קלנסי?.
או שבעצם אני האדם הרציונלי היחיד שמתחיל להרגיש שהוא נמצא בתוך סימולציה של קונספירציית הרשת של Qanon?.
והנשיא עצמו? הוא אינו יודע איפה ראשי הסוכנויות.
"זה הדבר הכי גדול. איפה הם? לא ראיתי דבר. הם פשוט ממשיכים הלאה והולכים לנשיא הבא, הם שם המון זמן, חלקם שירתו הרבה נשיאים אחרים, ויש להם דעות משלהם, מכל ההונאה הזו לא בא אליי אף אדם והודיע שה-FBI תופס או מחפש את דומיניון. אף אחד לא יודע איפה הם יושבים, ואיפה סופרים את הקולות".
ככה זה שה-FBI יותר מתעניין לדעת מה יש לחוקרי טראמפ בידיים מלחקור בעצמו את החשדות הקשות.
וכל זה התחיל מסיפור על דוור אחד מאירי מפנסילבניה, תחשבו בעצמכם כמה ריצ'ארד הופקינסים מסתובבים ברחובות אמריקה.
