יתכן שנגיף הקורונה הגיע לארצות הברית והועבר מאדם לאדם בתוך המדינה שבועות ארוכים לפני המקרה המאומת הראשון, כך עולה ממחקר של רשויות הבריאות.
אילוסטרציה (צילום: Getty Images)
מחברי המחקר - אנשי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) - הגיעו למסקנה לאחר שהם מצאו נוגדנים לקורונה בדגימות דם שנלקחו בדצמבר 2019, יותר מחודש לפני המקרה הראשון המאומת (של תושב מדינת וושינגטון ב-20 בינואר).
לפי המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Clinical Infectious Diseases, בדיקות סרולוגיות בוצעו ב-7,389 דגימות דם שנתרמו לארגון הצלב האדום האמריקאי מתושבים בתשע מדינות, בין ה-13 ל-17 בדצמבר. מתוכם ב-106 נמצאו נוגדנים לקורונה.
אם לא די בכך, בדיקות סרולוגיות בוצעו גם בדגימות דם שנתרמו כעבור חודש, בינואר, ומהן עולה כי נוגדני הקורונה נמצאו בדם של 67 תושבים המתגוררים במדינות שבהן לא דווח על מקרים מאומתים רבים, לרבות קונטיקט, איווה, מסצ'וסטס, מישיגן, רוד איילנד ו-וויסקונסין.
אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
אז איך יכול לקרות מצב שבו המקרה הראשון המאומת של קורונה נרשם ב-20 בינואר, אך למאות תושבים היו נוגדנים בדם כבר באמצע חודש דצמבר? לדעת ג'יג'י גרונוול, חוקרת בכירה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס במרילנד, יש הסבר פשוט: "התרחיש הסביר ביותר הוא שהקורונה התפשטה בארצות הברית הרבה יותר מוקדם, אך ברמות קלות בלבד. זה לא ממצא מפתיע במיוחד", היא טוענת.
לדעתה של גרונוול, יש הסבר אפשרי נוסף: יתכן שהבדיקות הסרולוגיות מצביעות על נוגדנים בדם לזן אחר של הקורונה (ולא הנגיף SARS-CoV-2), או לחילופין מדובר בנוגדנים לנגיף אחר לגמרי. גרונוול מסבירה שהנוגדנים לנגיף הנוכחי דומים מאוד לזנים אחרים של הקורונה, ויתכן שהבדיקות מספקות תוצאה חיובית שגויה.
"חשוב לזכור שאנחנו מדברים על רמת הנוגדנים בדם, כך שטעות קלה, אפילו של כמה אחוזים, עלולה להיות משמעותית ביותר", מסבירה החוקרת הבכירה.
ג'יג'י גרונוול, חוקרת בכירה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס
גרונוול אף הוסיפה כי יש לחקור את העניין לעומק כדי להבין אם אכן מדובר בתוצאה חיובית שגויה, או שמא נשאי הנגיף הסתובבו ברחובות ארצות הברית שבועות ספורים לפני שהחלו המגבלות והסגרים.
