המאבק בנגיף הקורונה נכנס לישורת האחרונה, והשבוע ארצות הברית החלה במבצע היסטורי וחסר תקדים: הפצת החיסון נגד הנגיף בקרב יותר מ-330 מיליון תושביה.
אילוסטרציה (צילום: AP)
בשבוע שעבר המליצה ועדה מיוחדת של מנהל המזון והתרופות (FDA) כי יש לעשות שימוש בחיסון שפותח ע"י ענקית התרופות פייזר, פחות מחודש לאחר שהחברה חשפה כי סיימה את שלב הניסויים הקריטי עם 95% הצלחה במניעת הידבקות בנגיף. כיממה בלבד לאחר שחברי הוועדה הצביעו בעד ההמלצה, ה-FDA אישר את השימוש בחיסון. במהלך סוף השבוע התקבלה החותמת הסופית לאחר שאישור ניתן גם מהמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).
מאז פרוץ המגיפה, מדענים ומומחים לבריאות הציבור דנים בנוגע לשיטות היעילות ביותר לחסן את כל 330 מיליון האנשים המתגוררים בארצות הברית, מתוך ההבנה שלא ניתן יהיה לעשות זאת במועד אחד. לכן ראשי ה-CDC החליטו בחודש שעבר כי הראשונים שיקבלו את החיסון הם עובדי מערכת הבריאות (בתי חולים, מרפאות, פרמדיקים ועובדים נוספים) ודיירי ועובדי בתי האבות.
בזמנו הוסבר ע"י ועדת ה-CDC שברחבי ארצות הברית ישנם כ-21 מיליון עובדים בבתי החולים ובמרפאות, וכ-3 מיליון קשישים המתגוררים בבתי אבות. לאור העובדה שהחיסון ניתן בשתי זריקות בהפרש של חודש, המשמעות היא שארצות הברית זקוקה לכ-50 מיליון מנות חיסון כדי להשלים את השלב הראשון של מבצע ההפצה.
על אף שמנות החיסון הראשונות כבר הגיעו לכל 50 מדינות ארה"ב (כמו גם הבירה וושינגטון די. סי.), רשויות הבריאות סבורות שיקח עד סוף חודש ינואר על מנת להשלים את גל החיסונים הראשון: "עד סוף דצמבר נוכל לחסן כ-20 מיליון איש", הסביר השבוע שר הבריאות של ארה"ב, אלכס אזר, "ולקראת סוף ינואר הנתון כבר יעלה ל-50 מיליון".
ראוי להזכיר כי בנוסף לחיסון של פייזר, רשויות הבריאות בארצות הברית צפויות להעניק אישור לשימוש חירום גם לחיסון שפותח ע"י מודרנה. אם זה אכן יקרה במהלך הימים הקרובים, יתכן שמסגרת הזמנים תשתנה וניתן יהיה לחסן את כל עובדי מערכת הבריאות ודיירי בתי האבות לפני סוף חודש ינואר.
האחות סנדרה לינדזי הפכה לאמריקאית הראשונה שמקבלת את החיסון לקורונה, מוקדם יותר השבוע בניו יורק (צילום: AP)
ניתן להבין מדוע הוחלט לחסן קודם כל את דיירי בתי האבות ועובדי מערכת הבריאות, שכן קשישים המתגוררים בבתי האבות מהווים כ-40% מסך קורבנות המגיפה. קרוב לרבע מיליון עובדי מערכת הבריאות נדבקו בקורונה, ולכולם ברור שזה קריטי לשמור על בריאותם של רופאים ואחים - בייחוד כאשר מספר המאושפזים ברחבי ארצות הברית מזנק לשיאים חדשים.
אך באופן טבעי עולה השאלה, מי יהיו הבאים בתור להתחסן? ובכן, התשובה מעט מורכבת. בראש ובראשונה, כאמור, מסגרת הזמנים תהיה תלויה בכמות החיסונים שיפותחו ויאושרו ע"י הרשויות. החיסון של פייזר כבר הגיע למדינות, והחיסון של מודרנה בדרך לקבל את האישור הסופי בתוך ימים בודדים. ישנם חיסונים נוספים שנמצאים בשלבי פיתוח שונים, והענקת אישור לשימוש חירום מצד ה-FDA תשנה (לחיוב) את מסגרת הזמנים.
עם זאת, רשויות הבריאות בארצות הברית גיבשו מתווה כללי להפצת החיסון. השלב הראשון, המכונה 1-א', כבר יצא לדרך וכולל, כאמור, את עובדי בתי החולים ודיירים המתגוררים בבתי אבות.
השלב הבא, 1-ב', עשוי להתחיל כבר בסוף חודש ינואר, והוא יכלול עובדי רשויות החירום (למשל, שוטרים, כבאים) ותושבים מבוגרים המתגוררים עם אנשים אחרים. בנוסף, שלב זה עשוי לכלול גם אנשים בכל הגילאים הסובלים ממחלות רקע, למשל סוכרת או מחלות כליה (כלומר, אנשים בכל הגילאים שעבורם הידבקות בקורונה עלולה להיות קטלנית).
יתכן שכחלק משלב 1-ב', גם עובדים בבתי עסק חיוניים - בתי מרקחת, סופרמרקטים, בנקים וכדומה - יזכו לקבל את החיסון. בנוסף, חשוב לזכור כי לפי הערכות ה-CDC, בארה"ב ישנם כ-100 מיליון בעלי מחלות רקע - כך שהמדינה בהחלט עלולה למצוא את עצמה עדיין בשלב הראשון של הפצת החיסון לקראת חודשי האביב.
בשלב ה-2, החיסון יינתן למורים ועובדים בבתי הספר ברחבי ארצות הברית, כמו גם עובדים בחנויות ובתי עסק נוספים. יתכן שחלק מהרשויות המקומיות, למשל לוס אנג'לס, יחליטו לחסן את אוכלוסיית דרי הרחוב בשלב הזה. בנוסף, המטרה תהיה לחסן את כל מי שמבוגר מ-65 עד סיומו של השלב השני. דהיינו, בני 65 ומעלה שאינם בעלי מחלות רקע, צפויים להתחסן בשלב השני.
לפי ההערכות של ה-CDC, שני השלבים הראשונים יביא להפצת החיסון בקרב 45%-50% מתושבי ארצות הברית.
בשלב ה-3, החיסון יינתן לצעירים העובדים בעבודה חיוניות (כאלו שלא חוסנו בשלב השני), ויתכן שניתן יהיה לחסן ילדים עד אז (ה-FDA אישר לעשות שימוש בחיסון של פייזר בקרב בני 16 ומעלה, לפחות בשלב זה). השלב ה-4 והאחרון יכלול את כל מי שלא חוסן בשלושת השלבים הראשונים.
מפעלי פייזר במישיגן, השבוע (צילום: רויטרס)
"אני מעריך שבמהלך ארבעת החודשים הראשונים, החיסון יופץ בעיקר בקרב אנשים שנחשבים בקבוצת הסיכון, בין אם מדובר בתוצאה של מחלת רקע או של מקום עבודתם", מסביר ד"ר אנתוני פאוצ'י, מנהל המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות, "כך שלדעתי, כאשר נגיע לחודש אפריל, כל מי שמעוניין לקבל את החיסון יוכל לעשות זאת, גם כאלה שאינם נמצאים בקבוצת הסיכון".
ד"ר פאוצ'י אף הסביר כי לדעתו יש לתת את החיסון לנבחרי הציבור, ביניהם הנשיא טראמפ, סגן הנשיא פנס, הנשיא הנבחר ביידן וסגניתו המיועדת קמאלה האריס: "מן הסתם אתה רוצה שהאנשים החשובים ביותר במדינה יהיו מוגנים ומחוסנים", הסביר השבוע ד"ר פאוצ'י, "על אף שהנשיא עצמו נדבק בקורונה וסביר שהוא פיתח נוגדנים שמעניקים הגנה מסוימת, אנחנו לא יודעים לומר במשך כמה זמן הנוגדנים יעילים, ולכן הייתי ממליץ שהוא וסגן הנשיא יתחסנו. גם ביידן והאריס צריכים להתחסן, אנחנו רוצים שהם יזכו להגנה מלאה כאשר הם נכנסים לבית הלבן בינואר".
לאור החשש הגדול שקיים בקרב רבים מתושבי ארצות הברית, יתכן שטראמפ או ביידן (או אפילו שניהם) יחליטו להתחסן מול המצלמות. בשבועות האחרונים דווח כי שלושה נשיאים קודמים - ברק אובמה, ג'ורג' בוש וביל קלינטון - יתעדו את זריקת החיסון שהם יקבלו, וזאת מתוך רצון להראות שמדובר בחיסון בטוח ויעיל.
עובדי מערכת הבריאות בקונטיקט מתחילים להתחסן, מוקדם יותר השבוע (צילום: AP)
כאשר מבצע החיסונים יעבור לשלב השלישי, החיסון צפוי להיות זמין בכמעט כל בית מרקחת בארצות הברית, לרבות בתי מרקחת שנמצאים בתוך חנויות כלבו וסופרמרקטים. בין היתר, החיסון יהיה זמין בוולגרינס, רייט-אייד, וולמארט, קוסטקו, CVS, קרוגר (ורשת ראלפ'ס השייכת לה) פאבליקס ועוד. חשוב להדגיש כי החיסון אמור להינתן ללא עלות נוספת.
על אף שהחיסון יהיה זמין ברשתות הגדולות ללא עלות, ישנם רבים שמתנגדים לקבל חיסון, ואיש לא צפוי להכריח אותם לעשות זאת. אך באופן טבעי עולה השאלה, מהן ההשלכות של אי-קבלת החיסון?
הרשויות עצמן לא צפויות לחייב אנשים לקבל את החיסון, אך יתכן שגופים פרטיים יפעלו נגד המתנגדים. כך למשל, בחודש שעבר דווח כי ראשי ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א (IATA) עובדים על מעין "דרכון חיסונים דיגיטלי" שיאפשר להחזיר את הביקוש לטיסות לרמה שנרשמה ערב המשבר.
דרכון חיסונים דיגיטלי? יתכן שזה יגיע לנמלי התעופה בארה"ב כבר בשבועות הקרובים (צילום: Getty Images)
בין היתר, הדרכון הדיגיטלי יכיל מידע על בדיקות קורונה שאותו נוסע עבר, כמו גם האם הוא קיבל את החיסון לנגיף. מטרת המהלך היא ליצור מערכת אחידה שבה ממשלות, חברות תעופה, מעבדות ונוסעים יוכלו לעשות שימוש. זוהי דוגמה מצוינת להשפעה של גוף פרטי, שכן הוא אינו יכול לחייב אף אדם להתחסן נגד הקורונה, אך הוא כן יכול לאסור על אנשים שלא מתחסנים לעלות על מטוסים.
יתכן שתעשיות נוספות ינסו לאמץ את שיטה זו, לרבות בתי מלון, קרוזים ועוד. יתרה מכך, אם הרשויות המקומיות לא יעשו שימוש בשיטה כזו (או שיטה חלופית שבה ניתן לדעת מי התחסן ומי לא), יתכן שרשתות הענק כמו טרגט ו-וולמארט ידרשו מהלקוחות להוכיח שהם התחסנו לפני כניסתם לחנויות. מצד שני, יתכן שארה"ב תגיע לחסינות עדר עד המעבר לשלב השלישי, כך ששיטה זו לא תהיה נחוצה.
כפי שניתן להבין, מדובר במבצע מורכב, היסטורי וחסר תקדים. יהיו בו בעיות וקשיים נוספים, אך בדומה לעשרת החודשים האחרונים, גם במהלך חצי השנה הקרובה תושבי ארה"ב יצטרכו להתאים את עצמם למציאות בשטח, ולקוות שבקיץ 2021 נוכל לחגוג ביחד את החזרה לשגרה.