"אני מרגישה לפעמים שתחום המחקר האמתי שלי הוא תולדות הטעויות היהודיות. הידיעה מה השתבש בעבר היא ההכשרה החשובה ביותר שלי לכתיבה ספר על היהודים והכוח" כך מספרת הפרופסורית עטורת הפרסים והפטריוטית היהודית רות וייס.
היברו-ניוז גאים לארח השבוע בפעם הראשונה את הפודקסט 'על המשמעות' של עו"ד ומנהל התכנית למחשבה מדינית בפורום קפה שפירא תמיר דורטל המקיים ראיון מיוחד עם הפרופסורית לספרות יידיש וספרות משווה מאוניברסיטת הרווארד וזוכת מדליית מדעי הרוח האמריקאת, הפרופסורית רות וויס.
רות היא הוגת דעות, סופרת, חוקרת ובלשנית יהודייה אמריקאית.
לאחרונה יצא בתרגום לעברית ספרה "פרדוקס הפוליטיקה היהודית", ספר העוסק בשאלת האנטישמיות- מושג שאנו מרבים להשתמש בו, אך האם אנו מבינים אותו כראוי?
ובכן, נדמה שלא.
בתשובה לשאלה מתי כתבה את הספר אומרת רות: "זהו ספר שכתבתי כל חיי".
ואכן הממצאים קשורים בהיסטוריה כמו שהם קשורים בימינו היום.
החידוש המאלף והמקורי של פרופ' וייס, הינו ראיית האנטישמיות כתופעה פוליטית מיסודה.
התארגנות פוליטית-אידאולוגית שלדברי רות "היא המצליחה ביותר מכל האידאולוגיות וה-'איזמים' שצמחו במאה ה-20".
למה זה כך? מה האנטישמיות 'פותרת' למי שחובר אליה? האם יש לכך פתרון? ואיך ראוי שהיהודים יתמודדו עם האנטשימיות? על כל אלו ביקשנו לשאול את רות בפודקאסט 'על המשמעות'.
זהו ראיון חובה לכל מי שבמבקש להבין את השורשים הפוליטיים של היהודים ואת הפוליטיקה בימינו, ולמי שמבקש להתמודד מולה.
כאן מובא כאן קטע קצר מתוך הראיון:
" 'השאלה היהודית' היא בעצם שאלה על האנשים ששנאתם ליהודים היא העיקרון הפוליטי המארגן שלהם, ושתוקפנות זו... מאיימת עתה לא על היהודים לבדם אלא על העולם כולו. גם בפוליטיקה יש איזה זן של אפקט הפרפר, המקנה לתופעה מקומית, זניחה לכאורה, השפעה במעגלים מתרחבים כאדוות. האנטישמיות היא הפרפר שמשק כנפיו מחולל סופת הרס המוני. בעיניי, אין זה קשה כל כך להבין את הא-סימטריה הפוליטית שבין היהודים לבין העומדים עליהם לכלותם; אך (יש) אלה היראים מפני משא המציאות ומתקשים להישיר אליה מבט. לא אליהם מכוון ספרי, אלא אל אופטימיסטים כמוני המעדיפים את המציאות, מדכדכת ככל שתהיה, על פני הבורות ועל פני ההונאה העצמית".
"לפני כמה שנים צלצל אליי ידיד ועמית ישראלי, שהיה לי ויכוח ארוך יומין איתו על הסכמי אוסלו. ״את צדקת ואני טעיתי״.
הוא תהה: איך קרה שהיטבתי ממנו, החי בישראל ועוסק בחקר הפוליטיקה שלה, להבין את מצבה הפוליטי של ישראל?
״זה מפני שאני מכירה את ספרות היידיש״, שלפתי מיניה וביה.
ההתמחות הרלוונטית ביותר שלי לכתיבה על הנושא היא מחקריי על ספרות יידיש במאתיים השנים האחרונות, בהקשרה האירופי ועל רקע המודרניזציה של העם היהודי.
תהליך זה חולל שיח שהוא מן התוססים והחכמים שהתרבות היהודית הניבה אי פעם – שיח שבו מוחות שחודדו בישיבה והוספגו בסוגיות תלמוד מתפזרים לאלף כיוונים, מהקומוניזם המהפכני עד לתנועת המוסר או לפרישות הדתית נוסח ברסלב.
הרעיונות החדשים שבעבעה היידיש רבים אפילו מחברות ההזנק בישראל של ימינו.
היות שהתסיסה הזו הפיקה תפיסות פוליטיות אומללות, לצד אלו המעולות, אני מרגישה לפעמים שתחום המחקר האמתי שלי הוא תולדות הטעויות היהודיות.
הידיעה מה השתבש בעבר היא ההכשרה החשובה ביותר שלי לכתיבה ספר על היהודים והכוח...
לדעתי, דורנו הוא הדור בר המזל ביותר בתולדות עם ישראל.
בתנ״ך מופיעים כמה וכמה נסים המיוחסים לכוח עליון מפני שאי אפשר להסבירם על פי חוקי הטבע וידיעות המדע.
גדול מכל הנסים הללו הוא בעיניי חידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל, באותו עשור שמיליוני יהודים הובלו למוות באירופה.
יסודותיה של מדינת ישראל הונחו בידי אותו עם שנפל קרבן לנאציזם, ואף כי יד הנאציזם גברה הציונות נותרה אחריו וקוממה רבים מניצוליו.
בעידן המודרני מצליחים היהודים לחולל נסים אנושיים".