אנחנו בזמנים היסטורים.
מספר ידיעות מרכזיות שהגיעו לאחר הצבעת האלקטורים ב-14 בדצמבר ופסיקות ביהמ"ש העליון השוללניות כנגד נשיא ארה"ב שקבעו כי ל-18 מדינות אמריקניות אין זכות עמידה בנושא יושר הבחירות עלולות בכל זאת להפיח תקווה בקרב נאמני הנשיא שעלול לנקוט בצעדים דרסטיים או היסטוריים בעוד אמריקה נכנסת לאזור הדמדומים של שלהי חודש דצמבר.
10 הידיעות האחרונות והחשובות הן כדלקמן.
מה יש לנו כאן?
ניצנים ראשוניים של גיבוי רפובליקני בסנאט לקראת ה-6 בינואר במקביל לקריאת הנשיא לציבור ולמפלגה הרפובליקנית לערער אחר תוצאות הבחירות; מלחמת מידע עם סין; מידור צוות המעבר של ביידן ממידע ביטחוני; דחיית דוח ה-18 בדצמבר לגבי התערבות זרה עד למועד לא ידוע (שלפי עורך הדין המקורב לנשיא רון קולמן דווקא מדובר בהתפתחות שעשויה לשחק לטובת הנשיא); והתבטאות מעט חריגה של גנרל עם 3 כוכבים המקורב לנשיא לצד סנאטורים המבטיחים לערער אחר בחירת האלקטורים, כל זאת כאשר במקביל לכך ישנם מספר מדינות ששלחו מעטפות כפולות, וכאשר נחשפים עוד אי סדרים בעניני הבחירות.
— Dan Scavino��� (@DanScavino) December 19, 2020
מה אפשר להסיק מכל האירועים הללו המתרחשים במקביל לניסיון לבצע נורמליזציה להליך הבחירות בתקשורת?
דבר ראשון, חשוב לזכור כי הצבא האמריקני עבר טיהור קיצוני על ידי ברק אובמה שניקה את השורות מפטריוטים והותיר את הצבא במצב רע פיסית, ועם הרבה קצינים מודחים. לכן הצבא של אובמה הוא אינו הצבא שהיה - ומהדרגים הבינוניים ומעלה הוא לחלוטין נגד הנשיא טראמפ.
בנוסף חשוב לזכור שרוב ה-CIA וה-FBI וגם ה-DOJ רוצה לראות את הנשיא בחוץ יותר מסין ואיראן.
במקביל, כפי שנראה הנשיא מודע לכך ולכן בדרגים האזרחיים בפנטגון ברור כי התרחשו שינוי תפקידים בקרב המועצה המייעצת של הפנגטגון לפני כמה שבועות, וכמובן כניסתו לתפקיד שר ההגנה מילר, (ואל תשכחו שבאר עוזב את ה-DOJ בעוד 4 ימים).
לגבי המאבק החדש מול סין - המצב כרגע הוא מחד המלחמה מול הסינים שיכולה להתפרש בשני צורות
או ששני המקרים יחד.
אבל בפועל איך קשורה החזית החדשה מול סין לעתיד השבועיים הקרובים ולדיווחים הדרמטיים והשוטפים למול המצב האסטרטגי הקשה שלהנשיא מול זרועות הביטחון והמשפט?.
אז ככה לאחר שהנשיא עורר תשומת לב לאי-הסדרים בבחירות באמצעות השימועים שנערכו בבתי הסנאט, נראה כי הנשיא מבקש עתה לעורר תשומת לב לאי-סדרים בהיקשר הבחירות ועל כן הצהרתו של רטקליף על התערבות זרה.
קרי טראמפ מבין שיש נתיב אמריקני ויש נתיב של התערבות זרה לערעור אחר התוצאות.
עכשיו השאלה היא, איך מול צבא עוין, ביהמ"ש עוין, ותקשורת עוינת - כשכל מה שיש לצידו זה העם האמריקני, החוקה האמריקנית, וצווי חירום אפשריים - הוא הופך את התוצאה?.
אז כן דחיית החלטת ה-18 בדצמבר, והקריאה לאנשים להגיע לוושינגטון ב-6 בינואר, ולרפובליקנים לפעול, מעידים כי טראמפ עובד ב-2 נתיבים משלימים.
במידה מה הנתיבים הללו עובדים ביחד, שכן חלק (1) עלול להיות ההכנה לחלק (2) שבו נראה כי וושינגטון עלולה למצוא עצמה במצב דיי קשה...
בפועל, ייתכן וכל אלה אינם נכונים והנשיא מתכוון פשוט "לוותר" לביידן, בהנחה וזהו שקר - צפו לפעולות בנתיבים אלה.
אנליסט הסיכונים והגיאו-אסטרטג תום שמילוביץ' טוען כי בכל מצב הרבה מארה"ב תצא זועמת לחלוטין, וכי "סדר גודל של חצי מאמריקה רוצה להפוך שולחן, והשאלה היא האם האוכלוסיות מוכנות להפוך שולחן, ואם זה יוצא מרמת משחקי הכוח בין הפיגורות לרמת האוכלוסיה".
כרגע טראמפ נראה נינוח, הוא מצייץ את בלומברג, את פוליטקו, אפשר לחשוב שאנחנו באוגוסט 2017.
ואולי אנחנו בכלל בדרך לקדנציה נוספת?