דעה: ברוכים הבאים למרד העבדים האמיתי הראשון בתולדות אמריקה

(אוקיי, אולי זה מרד העבדים השני (לאחר מרד שייז של 1787) אך זרמו)

הישרדות וטיפוח כוח הולכים ביחד עם ציד הטרף.

הגאונות החולנית שבשיטה המרקסיסטית וביתר השיטות האוליגרכיות שהתקיימו מימי אפלטון ופוליביוס ועד ימי הרפובליקה הונציאנית (הייצוגית וליברלית באופן יחסי), הייתה שהן קבעו מראש סולם של משרות וכיבודים הנועד עבור בעלי הכוח ושבאמצעותו הטרף הקל (יתר העם עצמו) יסופק להם, מבלי לסכן את הישרדות כוחם, ובמחיצה מוחלטת (או חלקית) מיתר חירויות בני האדם האחרים בחברה. (על חירויות בעולם העתיק ראה; אריסטו, וקיקרו).

בשיטות הקדמוניות, פרדוקס 'האדון והעבד' (בו 'החלשים' תלויים ב'חזקים' כלכלית/שכלית מהם, אך בו אותם חזקים חייבים את עצם מעמדם לקיום חלשים מהם) ליווה את ההיסטוריה.

הפרדוקס בא לקיצו התיאורטי בבוקר ה-4 ביולי 1776 כשפילוסופיית ג'ון לוק חצתה את האוקיינוס האטלנטי (הוא עצמו אגב התגורר תקופה בקרוליינה בה סיפק ציטוט נבואי כשאמר ש"אמריקה היא העולם") שם הפכה למסמך המכונן עבור הרפובליקה המודרנית השלישית (אחרי אנגליה של קרומוול, והולנד של המאה ה-17), והראשונה החופשית.

לאמריקה היו שדים אפלים עד השליש השני של המאה ה-19, (להולנדים ולבריטים לא פחות) אך ב-50 השנים האחרונות היא עדיין טובה ל''אחרים'' בה יותר מכל אומה אחרת בהיסטוריה, עד כדי כך טובה, שה'אחרים' בה הופכים בה לרוב האוכלוסייה.

אם נחזור לשפה הפוליטית-היסטורית נוכל לקבוע כי האוליגרכיה האמריקנית קמה במאה ה-19, כשקבוצות בעלי אינטרס (שלא מתוך החוגים הפוליטיים בהכרח) החלו לקנות את כוחם בבתי הנבחרים.

כוחות אלה, שמאז הצליחו לחסל (פיזית) ולהדיח (פוליטית) כל נשיא מרדן, מעולם לא העזו לחסל או להדיח את השיטה האמריקנית עצמה (מלבד לחוקים כלכליים דרקוניים) - הם עד היום הסכימו לפעול במסגרתה.

נכון, הם עיקמו, מתחו, השפילו, תפרו אותה - אך לא שברו אותה.

האדונים היו אדונים , העבדים היו עבדים, וביניהם הייתה וישנה תחלופה - אלוהים, בתכלס, כל אחד יכול להפוך שם למיליארדר, תשאלו את המהגר היהודי-רוסי שבנה את גוגל, או את המהגר היהודי שבנה את אינטל.

אך עתה, קרה משהו.

עידן התחלופה הולך ונעצר, שכן הישרדות וטיפוח הכוח הובילה השנה לשינוי מגרש המשחקים בלא הסכמת העבדים.

במידה רבה - מה שאנו רואים עכשיו בוושינגטון הוא פשוט מרד עבדים אמריקני שבו אנשי קונגרס מוכרחים להחליט האם הם בצד השיטה המחופשת לחוק ומשפט, או שבליבם רוח החוק שבלבו הצדק הברור לכל ילד עם השכלה מתמטית של בן 10.

כיום, אנשי בית המשפט העליון והמחוזי, הסנאטורים, אנשי סוכנויות הביון, אקדמאים אינספור, וכמובן ענקי הטק הפכו לאוליגרכיה המאפשרת פחות חופש מאותה רפובליקה ונציאנית ימי בינימיית שלצד רומא העתיקה שימשה כהשראה לאבות האומה האמריקנית.

מדובר בחבורה הניזונה ממשרות וטובות הנאה (ועכשיו גם הונאה), שמטרתה הישרדות, טיפוח הכוח, וציד הטרף.

אך שבעודם לוקחים מהעם את קולו, הם מחזירים את האמריקנים לימיו המסויטים של המלך ג'ורג' השלישי, זמן בו הפרלמנט נועץ סכין בלב נתיניו.

בכל דמוקרטיה ישנם צדדים שליליים, בין אם בגלל מזג אזרחיה, ובין אם בשל חוסר-שלמות השיטה, אך עתה ברור כי טראמפ עצמו אינו הבעיה. הבעיה היא העובדה שלעם האמריקני יש רצון משלו, שהוא מאס בחוזים אוליגרכיים חד-צדדיים שהחלו למעשה מאז ימי ג'קסון, והולכים והופכים מופרכים יותר ויותר עד לרמה שבה העבדים/אזרחים נתפסים כאיום על בעלי הפריווילגיה האמיתיים.

הפעם, זוהי אינה בערות ההמון המסוכנת לאמריקה, הפעם זהו התחכום החולני של האליטות.

התקשורת הישראלית והאמריקנית מסרבים לדבר על ה-6 בינואר כי הם יודעים שזהו יום בו הם אמורים לבצע נורמליזציה בפולחן יצרים וכוחות אפל במיוחד - בטקס העלאת הקורבן הסופי של הרפובליקה.

הם אינם נאורים שכן אור האמת אינו חודר את ליבם.

הכוח, הכפייה, השליטה, הדומיננס, והרוע שולטים במוחם ובנפשם - במיוחד של ברוטוסים רפובליקנים דוגמת מק'ונל, רוביו, וקוטון.

מחוצה לקונגרס, לכל אחד סיבה משלו לבגוד בעבדיו, חלקם בגלל ששקעו בהזיות של מחשבה אירופאית מטומטמת (באקדמיה), אחרים בשל טראומות בימי התיכון (בתקשורת), אחרים בשל היעדר ידע היסטורי (בכל מקום), ואחרים בשל היעדר רגש מוסרי (בסוכנויות הביון) - איש איש וסיבותיו, זורם לביוב הגועלי שמסביב לשולחנות הצינקנים אובדי התום והאל שבוושינגטון.

יש סיבה שעיתונאים ישראלים לא חכמים או רעים שואלים על המירוץ בג'ורג'יה, ברור שחשוב להם צלצול הכיסאות בסנאט יותר מההצגה של מחר ב-DC.

האליטות בשל רצון בשימור כוחם, רק מדברים על דמוקרטיה, שעבורם הינה ניכוס מילה המנוגדת בפועל למעשיהם.

שכן בהם האל הוא שימור עליונותם על פני זולתם.

שימור העליונות החולני הוא רק תסמין לתופעה רחבה המתרחשת לנגד עיננו לאור הפער בין צורות המידע הרבות ונתיבי הפעולה המצומצמים, במסגרת פוליטיקת הבירוקרטיה והנציגים הממשיכה משום מה להתקיים גם במאה ה-21.

שנת 2020 הייתה שנה שהחלה בכך שסין מרימה ידה על הגוף האנושי, ושעלולה להסתיים בכך שאמריקה הרימה ידה על התקווה האנושית. 

כדי למרוד חייבים להאמין, וכדברי אלבר קאמי התודעה קמה לתחייה במרד, לכן האמונה היא ראשית המרד.

היהודים מרדו ברומאים, כפי שהאמריקנים מרדו באנגלים, כפי שעכשיו הפטריוטים מורדים במי שאין דרך אחר לתאר כגלובליסטים, ולא בגלל שהם בהכרח שותפי סוד של סורוס - אלא כי הם פשוט לא אמריקנים, תקראו להם מצדי אירופאים - בעיני, זה לא פחות דוחה.

עמים גדולים, לא משנה מהי האימפריה הניצבת למולם לא נולדו לשיעבוד - הפעם כשהשיעבוד בא מבית, ברור שרוח 1776 דופקת על הדלת.

ברור שמדובר במרד עבדים אמריקני, כשהראשון (1776) עוד היה בריטי.

אני לא יודע אם נקום מחרתיים לעולם בו הצדק ניצח, אני רק יכול לקוות שמשהו כאן יזעזע את העולם החופשי בשנה בה קמו אנשים שניסו להפוך ציוויליזציה שלמה לטרף מטומטם.

נ.ב השעה היא 8:44 שעון ניו יורק, יש הובלה דמוקרטית במירוץ הסנאט של ג'ורג'יה - אלה חדשות מצוינות לטראמפ.

בכל זאת , הרפובליקנים סגרו דיל עם ננסי, "קחי את הבית הלבן והראש של טראמפ, אבל את הסנאט?" כך יעשה לאיש שסגר עסקה עם הסטרא אחרא - בפועל, אם הרפובליקנים מפסידים הלילה, זה יעבוד לטובת הנשיא, כי הרפובליקנים לא יהיו מוכנים לאבד גם את הסנאט וגם את הבית הלבן.

לתגובות: Yairkleinbaum@gmail.com