דעה: הלילה היה הסוף של אמריקה- ולא בגלל מה שהתקשורת מספרת לכם
עבור מי שמכיר את העם האמריקני זה לא היה מפתיע במיוחד, מה שחבל הוא שכנראה התרפצות היצרים הזו, רק עלתה בחיי אישה אחת מבלי להשיב את אמון העם בנציגיו
01.06.2021 16:54
יאיר קליינבאום
בוב דילן כתב כך בשנת 1963
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
"בואו סנאטורים, חברי קונגרס, אנא שימו לב לקריאה,
אל תעמדו בפתח הדלת, אל תחסמו את המבואה,
כי מי שנפגע יהיה מי שנתקע
יש קרב בחוץ שמשתולל,
ושבקרוב ינענע את חלונותיכם, וישקשק את קירותיכם,
כי הזמנים, הם משתנים"
כיום, כמעט 60 שנים אחרי המילים האלמותיות הללו אין אמריקני אחד שנפשו אינה נסערת למול המאורעות המתפתחים בוושינגטון למול עיננו המשתאות.
בכל דרך שלא תסתכלו, קרה כאן משהו היסטורי (מאז 1812 לא חדרו לבית הנבחרים האמריקני).
אני עצמי כבר התרעתי לפני 4 חודשים שהבחירות יגמרו ברחובות, מי שלא ראה זאת, היו הכסילים הישראלים (מלבד גיא בכור, גדי טאוב) שהמשיכו לשכנע את ישראל שאמריקה היא מינימום צרפת מסורסת.
מאוד התרגשתי כשנודע לי כי אזרחים בלתי-חמושים המבקשים להביע מחאה דמוקרטית חדרו לבניין בית הנבחרים כדי לומר את דברם.
וליבי עלז כשראיתי את תמונתו של אותו אזרח צורח "טראמפ ניצח" מעל דוכן הנאומים - ובתוך כך המחאה ההיסטורית עלתה בחיי אישה צעירה, וככל הנראה לא תירשם בהיסטוריה כמאורע דומה למרד על הביסטליה בצרפת (כשלצרפתים היה אומץ), אלא בעיקר אקט סימבולי שקשה לראות איך יקדם בדיוק את הנשיא בהשגת היעד הנכסף של כהונה נוספת.
מה שתומכי הנשיא רואים כ'בגידה' של מייק פנס היה פשוט הקש האחרון ששבר את גב הגמל.
הם לא הופתעו שהממסד הרפובליקני נעץ סכין, או שבתי המשפט הפנו את ראשם האליטיסטי, או שסוכנויות הביון בחרו להיפטר מנשיא ששם להם גבולות - זה עוד היה מובן, אך מי שאמור להיות על תקן אהרן של משה?.
ואכן, מה שטראמפ ראה כ'היעדר האומץ' של פנס היה אמור להיות הסיפור הגדול של היום אלמלא החדירה ההיסטורית לבנייני הממשל המסמלת אובדן אמון מוחלט של אמון מצד פטריוטים אמריקנים במוסדות הנבחרים. עכשיו התקשורת האמריקנית תהפוך את אוהבי אמריקה הללו לחבורת פושעים רצחנית - זה ברור, גם מייצגים שכללו גיליוטינות וחבלי תלייה לא יסייעו לתדמיתם.
ועתה, לאחר שסגר הוטל על הבירה וה-FBI בכל מקום, ה'חגיגה נגמרה' לעת עתה, אלא אם תומכי הנשיא מכינים משהו שאין לנו מושג לגביו.
לכן נשאלת השאלה - מה הלאה?
בשלב זה לנשיא ארה"ב אין הרבה אופציות, ממשל צבאי וכפיית בחירות מחדש היא אפשרות אחת (כפי שהסביר מייקל פלין), אם כי לא נראה כי הנשיא עצמו יבקש לעשות זאת.
אופציה אחרת היא שתומכי טראמפ יקצינו ומליציות חמושות מכל רחבי ארה"ב ייצאו לפעולה "כל עוד הברזל חם".
התשובה מן הסתם היא שככל הנראה הקונגרס ידון מחדש בדברים.
המחאה הוכיחה כי העם האמריקני לא מוכן ליפול בלי קרב, גם אם חלוש, קצר, ובעיקר הצהרתי - בהנחה ומי שהציתו את המחאה לא היה בפועל פעילי אנטיפה כפי שיש הטוענים.
המחאה פעלה לרעת הנשיא שיתקשה להתאושש מהנזק התדמיתי שהתמונות עשו על המוני משפיענים ברחבי ארה"ב.
ככה זה, לשרוף ערים שלמות במחאה על הרג אדם או אפליה גזעית (שלא ממש ניתנת להוכחה סטטיסטית) מותר, בעוד להפגין על תוצאות בחירות מעוררות מחלוקת (שבעייתיותם כן ניתנת להוכחה סטטיסטית) על ידי שבירת חלונות ורהיטים והפרעה למושב הקונגרס - אסור.
האוליגרכיה יכולה לרשום לעצמה ניצחון הערב, היא אמנם הופחדה, היא אמנם הרגישה לרגע את אותה חרדה ואימה לגורלם שחשים אנשי ארה"ב לגורל ארצם כל השנה.
כרגע זהו ניצחון תדמיתי, אבל במדינה שבה האוליגרכיה מתנהלת לפי תדמית - זה עדיין ניצחון, לפחות עד היום שבו אמריקה תקום לתחייה.
הניסיון לעשות זאת הערב - נכשל.
ואולי זה היה הסוף.
