דעה: ירי בנגמ"ש - על מעללי פחד מול פני היריב - ושיעור היסטוריה קצר, כך מורשת טראמפ נכנסה להיכל התהילה

פרולוג:

I’ve watched this clip 100 times and I still can’t believe it pic.twitter.com/7vYfmPJoxB

— Tim Hogan (@timjhogan) January 8, 2021

שוטרים הפותחים דלתות, פעילי אנטיפה ו-BLM שזוהו, מעוררים סימני-שאלה בכל אדם תבוני לגבי הנרטיב השלט ביחס לאירועי יום רביעי.

"קונספירציות רוסיות" בצד, אני אניח שאין ראיות להסלמה מכוונת, ושתומכי טראמפ הם אלה אשר הניעו את החדירה לקונגרס.

מתוך הנחה זו אכתוב את המאמר שיסביר לקוראים דבר פשוט - מורשת טראמפ לא רק שלא הוכתמה - בראי ההיסטוריה, היא הועצמה השבוע לדרגה של מיתולוגיה.

(צילום: the print)

עד עתה הורגלנו לעיתונאים ופרשנים המתקשים לחזות את מה שיקרה מחר. עכשיו עלינו להתרגל לניסיונותיהם לדמיין איך תיכתב ההיסטוריה בעוד מאה שנה.

עובדה, קרוליין גליק ובועז ביסמוט טענו שלשום כי מורשת טראמפ הוכתמה.

מכיוון שמורשת היא היסטוריה, אולי כדאי להזכיר להם איך נכתבת היסטוריה בעולם דובר האנגלית:

אך אולי לא צריך, מכיוון שקרוליין ובועז מבינים במורשת האנגלו-אמריקנית טוב יותר מהגנרל ג'ון לילבורן שנאסר במגדל לונדון על המרדה (אבי הדמוקרטיה המודרנית) מהפילוסוף והרופא ג'ון לוק שגלה להולנד בשל מעורבות בקשר הפיכה ורצח כנגד צ'ארלס ה-II (אבי הליברליזם), מבינים טוב יותר במורשת היסטורית בקרב העמים דוברי האנגלית מהפילוסוף והדיפלומט אלגרנון סידני, אבי הרפובליקה המודרנית שראשו נערף בניסיון המרדה, טוב יותר מתומאס פיין הפילוסוף שהמציא את השם ארה"ב של אמריקה, וניצל ברגע האחרון ממפגש טראגי עם תער הגליוטינה בפריז, וסיים חייו כשיכור בודד בדירת חדר בדרום מנהטן (ונחשב היום לנערץ שבין המהפכנים), וכמובן שהם מבינים את המורשת טוב יותר מאבי חירות המצפון והדת רוג'ר וויליאמס שגורש באישון ליל באיומי מוות ממסצ'וסטס וניצל בדרך נס - לבסוף, ברור כי הם מבינים במורשת ההיסטוריה האנגלו-סקסית טוב יותר מאברהם לינקולן - הנשיא השנוא בתולדות התקשורת האמריקנית (עד טראמפ), הנחשב לגדול הנשיאים - נו, ככה זה, בחדר עורכים שמקבל Talking Points מדסק ה-National Review ברור שמבינים מורשת היסטורית!.

אך ציניות בצד, גם לו היו ברשותם הכישורים הנדרשים (כדור בדולח?) לא רק לנחש את מחר, אלא לחזות את ההיסטוריוגרפיה של המאה הבאה (שתזכור את טראמפ כגדול הנשיאים האחרונים בארה"ב), הרי שברור שמעשיו (מילותיו..) של הנשיא, לא רק שלא פגעו במורשתו שלשום - אלא שלאור ההיסטוריה האמריקנית והבריטית מורשתו הועצמה.

אדרבא אם מורשתו נפגעה בעיני ההיסטוריונים של העתיד - הרי שזה רק בגלל שבניין הקונגרס נותר עומד על תילו בשעות הערב אפילו שמחוקקיו הפרו סעיפי חוקה ואת עקרונות החוזה החברתי, והייצוג הכתובים במסכת על הממשל המדיני. 

לרוע מזלם, גליק וביסמוט, הם רק חלק מה-Outer Party ההמילטונית, המסרבים להבין כי תולדות בריטניה וארה"ב מספרים על ציוויליזציה הכותבת עצמה בידי ג'נטלמנים רגישים המתחקים אחר השורשים הרעיוניים של מאורעות הזמן.

שורשים, המצויים בדיוק במוחות ה"אלימים" שהוזכרו לעיל, ושהשקו את עץ החירות דובר האנגלית.

אלו מקומות שכדאי להתחיל לחפש בהם אף שביסמוט וגליק המוכשרים אולי מכירים חלק מהשמות, הרי שמשום מה הם לא הצליחו לזהות את יורשיהם שהסתערו שלשום על בניין הקונגרס.

שכן כדי להבין מהי מורשת אמריקנית, לא מספיק להצטלם בדיינר בטלהאסי, צריך לחיות הרבה אחרי ומחוץ לחוקי משטר האמת והנימוסין האירופאיים של החוגים הדקדנטיים של עולם העיתונות.

בשלב זה אני יכול לסיים את המאמר בעצם הוכחת 2 הטיעונים הללו

1. פרספקטיבה של עיתונאים המתקשים לחזות את המחר אינה יכולה לצפות את כתבי ההיסטוריונים של מחרתיים ולכן דיבוריה על מורשת עתידית בלתי תקפים.
2. גם לו יכלה לצפות, הרי שתצפיתם מנוגדת להיסטוריוגרפיה הפוליטית ליברלית של האנגלוספרה (Anglosphere) בתכלית הניגוד והיא רק תיבת תהודה של הזמן הזה.

אך אני רואה לנכון להמשיך את דברי על מנת להסביר כיצד ואיך הגיעו השניים לתצפיות השגויות והבלתי מבוססות.

ראשית, איני מאשים את הכותבים הפועלים (במודע או שלא) במסגרת מה שכינה מישל פוקו 'משטר האמת'.

כותבים במסגרת 'משטר האמת' מתקשים לבסס תפיסת מציאות על חקירה מאומצת, עקבית, וחסרת פשרות - אלא נוטים להתפשר עם השיח השורר במקורות סמכות הפועלים כמערך הפצה ודיכוי של רעיונות. ובכל זאת, בטרם ינסו להכתיב לקורא הישראלי ההדיוט בפסקנות גזר דין על "מורשת" הייתי מבקש שיתבוננו לרגע מחוץ למשטר האמת, ואל כתבי ג'ון לוק.

לוק (כזכור, אותו הבנדיט שיצא לגלות בהולנד בעקבות ניסיון הפיכה שנכשל) כתב כי "בכל מקום בו החוק מסתיים, העריצות מתחילה” והסיק שמחוקקים חורגים מסמכותם כשהם א. מפרים את החוקים שחוקקו, או ב. כשהם מפרים את עיקרון הייצוג שבמסגרת החוזה החברתי (בחוקה). כשהפרות אלו מתקיימות (כפי שקרה בבית המשפט העליון שהתעלם מסעיפים מפורשים בחוקה לגבי אופן בחירת נשיא בפנסילבניה, וכפי שקרה בקונגרס שהתעלם אף הוא מתקנות אותו המסמך ביתר המדינות) הרי שאז התנאים לביטול סמכותם של היושבים בקונגרס מתקיימים - והם "מפסיקים להיות סמכות; וניתן לפעול ללא סמכות כנגד כל אדם שבכוח פולש לזכות של האחר".

דבריו של לוק זכן לריענון בדבריו האלמותיים של תומאס ג'פרסון בימיהם הסוערים של 'מרד שייז', שהזכיר לג'ון אדמס במכתב מפורסם כי זהו הכרח ש"מפעם לפעם יושקה עץ החירות בדם פטריוטים ועריצים".

דברי אבי הליברליזם, ואבי הכרזת העצמאות, נחשבים לכפירה וזוכים לצנזורה או התעלמות בקרב "שמרנים" שמשמרים מוסדות המנוגדים לאינטרס בני החירות המשכילים.

האליטות הללו שמרניות לא פחות מפרוגרסיביות - ומי שגינה את הפריצה לקונגרס בלי הבנת ההקשר הלוקיאני, הוא חלק בלתי נפרד משימור המצב בעולם המייצר אוליגרכיות שמרניות ומשעממות המבקשות לשמור על כוח אנלוגי בעולם דיגיטלי בצורה המנוכרת לתורת המדינה הליברלית.

במובן הזה השמרנים והננסי פלוסים הם אותו דבר - הם שניהם משמרים סדרים אנטי-ליברלים (גלן גרינוואלד, ונאסים טאלב מבינים למה אני מתכוון).

השמרנים הללו הפנו גבם אלינו והפרו את שליחותם בדלילות רעיונית המתבטאת ב-What about ism שלהם - רוצה לומר:

"מה שמותר לשמאל/אקדמיה/תקשורת/תרבות אסור לנו" - תקראו אותם ותבינו שזה כל מה שיש להם להגיד.

תחפרו עמוק עמוק - ולא תגלו דבר/ערך מעבר לכך. הם בוכים והשיירה עוברת. 

כי שהגיע רגע האמת, הם התקפלו בחולשה והמשיכו לרקוד מול הפריץ.

מדובר בדפוס פעולה של אופוזיציה נשלטת בידי יריבהם לכאורה - המבוססת על שפת שליטה, כוח, ונימוס החשובים להם מצדק, אמת וחירות.

הם יבכו על מה שקרה בקיץ.

לי לא אכפת מה קרה בקיץ.

מי שרוצה תזכורת מיותרת ימצא אותה במאמריהם המעייפים והבכיינים של השמרנים שממשיכים לצעוק "אבל הם.." כמו ילדים שדוחפים לפינת הקיר בגן שושי.

במאמרים הרדיקלים שאני כתבתי כבר בקיץ, הסברתי בדיוק את תנועת המלקחיים האפרו-מרקסיטית ואת יסודתיה במחשבה הקונטיננטלית ובפוסט-קולוניאליזם ואת האופן שבה היא משרתת את מדינת העומק והקתדרלה.

אז אני לא הולך לדבר על מה שהם עשו, אינני שמרן. אני ליברל אמיץ עם בית חזה, שעבורו היעדר חירות היא סבל המשול למוות נפשי וגופני ושמוכן לצעוק זאת מעל כל במה.

המחאות ששרפו את ערי אמריקה בקיץ לא היו לא מוצדקות בגלל שבאו מכיוון השמאל או ה-BLM או סורוס או שאר חולי רוח, אלא משום שלא התרחשו כתגובה להפרת חוק מצד המחוקק או כתגובה להפרת עיקרון של זכויות הקניין, או הייצוג של אזרחי ארה"ב מכיוון הרשות השופטת או המחוקקת. 

לעומת זאת, המחאות שלשום פעלו ברוח לוק שכן הן נלחמו בהפרת החוזה החברתי מצד המחוקק והרשות השופטת במהלך תהליך של מימוש הזכות לייצוג, ב-3 בנובמבר ולאחריו ברחבי מדינות האיחוד.

שמרני האליטה בזים למשכילים האמיתיים, מזהים עצמם עם הממסד, אלה מהם שתמכו בטראמפ רואים עצמם כרדיקלים - אך הם אינם אלא אופוזיציה נשלטת הממשיכה את רוח אבותיהם הטורים, הקתולים, הפרוגרסיבים, הסוציאליסטים, הניו-דילרים של שנות ה-30 אותו סלט ממסדי שגדל במדשאות הרווארד וייל.

אם הם היו רפובליקנים, הם היו מברכים על האקט הסמלי של מרי אזרחי, ממש לא אקט של השתלטות או רצח כמו שמנסים לתארו - למען השם מי שהסתערו היו שרברבים ומכונאי רכב עם גדלי אמריקה, לא פעילים עם בקבוקי מולוטוב.

העובדה שבסימוט כותב ש"לא כך הוא מכיר את תומכי טראמפ" (פראפרזה) - מעיד כאלף עדים על ריחוקו מהבייס - מי שהופתע ממה שקרה שלשום כנראה מביט בתומכי טראמפ בידיעה שאפיינה את האנתרופולוגים האירופאיים שנחתו באמזונס במאה ה-19.

ביסמוט אולי פגש אותם, אך הוא לא פגש את הטקסטים של אבותיהם מהם הם יונקים את הצדק שבליבם כיום.

כשאנשים כותבים דברים כמו "אקורד סיום צורם שיפגע קשות במורשתו שלו", הם כנראה לא מבינים מהי המורשת, המילים מוכיחות לנו זאת בלי שום ספק, שרק הקורא הישראלי שסגר דיל על אמריקה המנוהלת מבתי הקפה של ניו יורק מאמין לאשליות האלה.

כשהתחלתם לשמוע שהאקט הכושל שהתרחש שלשום הולך לפגוע במורשת הנשיא הגדול שידעה אמריקה אולי מעולם, הייתם מוכרחים לסגור את העיתון.

מצד שני ביסמוט התעלם מסקר ששלחתי לו אמש המעיד כי לפחות 45% מהרפובליקנים תמכו בהסתערות אז כנראה שכל אלה שפגש בשנים האחרונות היו ב-55% השניים.

מילא מ"השמאל" שאין בו גרוב או טיפת אמריקאנה ואהבת אדם, אך מעיתונאים 'ימניים' שהאקט הכושל שבוצע שלשום כביכול לדעתם יפגע במורשת האדם שנמצא בסקאלה אחת עם מחישי חירות אנוש כפיין, סידני, פטריק הנרי בעיקר מעלים גיחוך.

מצד שני, מה ניתן לצפות מאנשים המבקשים לנהל שיח תרבותי במוסדות בהם יושבים עיתונאים מרקסיסטים התומכים במנתצי פסליהם של קולומבוס ולינקולן?.

ביסמוט עוד דואג ש"היסטוריונים יכתבו נגד טראמפ" (פראפרזה), בלי להבין שכמות ההיסטוריונים שווה לכמות עיתונאים, ושאיכותם זהה.

אולי הוא מחשיב את האקדמיה (מוסד דתי ומט לפול), שרוב ההיסטוריונים הכותבים בו ייזרקו לפח הזבל בדיוק כמו ההיסטוריונים הטורים שכתבו נגד לוק (מלבד אולי יום...), כמו העיתונאים המלוכנים שכתבו נגד המהפכה הצרפתית, וכמו ההיסטוריונים האנגלים שכתבו נגד המהפכה האמריקנית.

לכן היסטוריונים כמו לואיס הרץ, ליאו שטראוס, ריצ'ארד הופשטטר, ואלאן בלום חיפשו את הרדיקלי במהפכה, לא את פולחן אדמונד ברק המביך, שכן המהפכה היא שעומדת בשורש התופעות האמריקניות בזמן - והיא כולה ירושה של התנועה הוויגית של אנגליה הפיוריטנית - עוד חבורת אלימים שביצעה 3 מהפכות.

צדקנות המזכירה את יונית לוי בעיקר, אינה אמריקה, היא מוסר גן ילדים בצורתו הרעה - בצורת מוסר הגננת הביהביוריסטי.

גליק וביסמוט היו צוהר לאמריקה במידה רבה - אך אינם עוד.

הם רוצים לצאת בסדר, להיות שמרנים טובים, "שוב חזרנו ל-Deplorable" הוא מבכה, משל אומר - רק רצינו שיאהבו אותנו.

צריך להזכיר לו את דברי אריסטו -'חבר של כולם הוא חבר של אף אחד', ועוד להזכיר לו כי אם אתה מבקש את אהבת שונאי החירות, תקלל את היום בה תזכה בה לבסוף.

אז מה עובר על העיתונאים השמרנים האלה (שהדבר היחיד שהם "משמרים" הוא את המשך קריסת המערב) שהם כותבים לפי משטרת השפה השמאלית? לפי הקתדרלה? אולי אין מנוס מלהכיר בכך שאין להם דבר חדש בקנה.

אם ביסמוט היה פשוט מודה שהוא מוכן לתת לאמריקה לקרוס, ובלבד שלא יקראו לו בשמות כמה שמאלנים הייתי מבין - אבל לכסות זאת ברעיונות על מורשת היסטורית? בציוויליזציה זו? מעורר תדהמה.

אני כותב על רפובליקה דיגיטלית, אני כותב על חוזים חכמים, על חירויות יסודיות הקודמות לסדרים משילותיים, ומה השמרנים כותבים? אכלו לי שתו לי, אני רוצה להיות נחמד.

מצד שני שאתה "שמרן", ברור שאתה מחשיב את האקדמיה, ובעצם זאת לבדה נראה כי היא הביסה אותך לחלוטין.

ההתנחמדות הסדרתית היא אינה רוח אמריקנית, היא מאפיינם של המפחדים.

בעלי הטורים והעורכים מימין ומשמאל מתנהגים כגננות עבור סופרי העתיד ומחליטים עבורם כיצד הדבר היחיד שיפגע במורשת הנשיא היא לא עצמם העובדה שתומכיו הסתערו על בניין הפרלמנט, אלא עצם העובדה שהפרלמנט המשיך את עבודתו כי בעולמם של לוק וג'פרסון זה לא היה נגמר ככה.

יוהרה, שחץ, חוסר בקריאת אי הבנת הספרים כולם סימפטום של היעדר קונטקסט, והיעדר אומץ וממילא חזון.

בשמרנים יש פחד, פחד מהמדינה, פחד מהשולטים בה, הם נאמנים למבנה שליטה מלאכותי שיקרוס - זמנם קצוב.

"לקתדרלה יש דחפים אימפריאליסטים, היא לא סובלת כופרים, אלא רק כופרי-מחמד" אומר תום שמילוביץ' תואם היינריך היינה הכפר סבאי - ואכן הקתדרלה תבלע אותם, במהרה, אם הם עצמם כבר לא ביקשו להיבלע.

לאוהבי הידע ביניכם כדאי גם לקרוא את דברי ליזאנדר ספונר על החוזה החברתי והחוקה.

ולכן נאמר יחי-ביטקוין התוצר האינטלקטואלי הגדול ביותר של תרבות המערב מאז שנת 2000.

לכן, כשאני מביט באליטות ובגרורותיהם המצויים על סף שגעון, הקוראים באופן ציני ומתנשא, מתוך ביריונות חסרת סקרנות, לכל מה שהם לא רוצים לדווח עליו 'תיאוריית קונספירציה', ולכל מידע שיוצא החוצה ולא מתיישב עם הנראטיב שלהם "פייק ניוז" יש יסוד לחשוד שהם מעוניינים להנציח את פער הסמכות הקיים באמצעים שונים ומשונים של צנזורה רכה או קשוחה ופנייה אל הנימוס ככה זה - שהכסף מדבר המוזות שותקות.

אלו אינם אנשי העט שלנו - אלו אינם רפובליקנים או ליבלרלים שכן חירשים הם להיסטוריה ולגורל - יש זמן בו העט מתלווה לצדק, אך אצלם רק מהפכת פוליטיקת זהויות זוכה ליחס כשלהו - מצבם הטבעי להתפתל.

לתגובות: Yairkleinbaum@gmail.com