בשורה בהגירה לארה"ב: בעלי אזרחות ישראלית יכולים שוב לקבל את אשרת המשקיעים; האם הנפקת ויזת התיירים חוזרת?

מערכת ההגירה החוקית של ארצות הברית מצויה בתקופה משונה מזה כשנה, שכן משבר הקורונה גרם לרשויות ההגירה לעצור את ההנפקה של ויזות ואשרות נוספות.

במהלך החודשים הקרובים צפויים להתרחש מספר שינויים משמעותיים שנובעים ממספר סיבות, לרבות כניסתו לבית הלבן של ג'ו ביידן וסיומו ההולך ומתקרב של משבר הקורונה.

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

בראש ובראשונה מוטב להזכיר כי בראשית המשבר הודיע המשרד לענייני אזרחות ושירותי הגירה (USCIS) על עצירת קבלת הקהל בסניפים השונים, החלטה שגרמה לכך שלא יתקיימו ראיונות לגרין קארד או אזרחות. תחילה החלטה זו הייתה רלוונטית למספר שבועות בלבד, אולם משבר הקורונה כמובן נמשך הרבה יותר מעבר לכך, ובקיץ הנשיא טראמפ הורה לרשויות ההגירה לעצור את ההנפקה של מספר ויזות עבודה עד סיומה של שנת 2020.

הנשיא הסביר בזמנו את המחשבה שעומדת מאחורי המהלך, והוא אמר שמגפת הקורונה הובילה למשבר כלכלי עמוק, וכאשר ישנם עשרות מיליוני אמריקאים ללא מקום עבודה, יש מקום לתת להם עדיפות על פני עובדים זרים. יש שיסכימו עם הטענה, ויש כאלה שלא, אך לא ניתן להתעלם מכך שהיא אינה חסרת ביסוס לחלוטין.

אך מאידך, ארגונים מקצועיים המייצגים תעשיות במשק, וארגונים הפועלים למען קידום זכויותיהם של מהגרים, זועמים. בעיני אותם ארגונים, המגבלות החדשות על תחום ההגירה בסופו של דבר יסבו פגיעה כלכלית, ולא ההפך כפי הנשיא טוען. בקרב ארגוני זכויות המהגרים יש הטוענים כי ההחלטה בכלל אינה קשורה למשבר הקורונה או הבעיות הכלכליות שנובעות ממנו, אלא כתירוץ לבצע שינויים שהממשל רצה לעשות עוד בטרם הנגיף החל להתפשט בארה"ב.

החלטת הנשיא גרמה לכך ששורה ארוכה של עובדים זרים, לרבות מהנדסים המבקשים לעבוד בתחום ההיי-טק, לא היו יכולים לקבל אשרת עבודה לארה"ב. עם זאת, ישנם כמה מקרים יוצאים מן הכלל. כך למשל, לבעלי רקע רפואי שבכוונתם לסייע במאבק בקורונה, למשל רופאים ואחים, כן התאפשר להיכנס למדינה, כמו גם חוקרים בתחום העובדים על תרופות וכדומה.

גם אנשים שכניסתם לארה"ב הוגדרה כ"קריטית לטובת הביטחון הלאומי" קיבלו את האישור המיוחל, כמו גם אנשים הקשורים להתאוששות הכלכלית, שרשרת אספקת המזון וכדומה.

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

כאמור, שינויים אלו היו אמורים להישאר בתוקף רק עד סיומה של שנה שעברה, אולם הנשיא טראמפ חתם על צו מנהלי כדי להאריך את המדיניות עד ה-31 במרץ.

היות שב-20 בינואר תתבצע העברת שלטון וג'ו ביידן ייכנס לבית הלבן, יתכנו שינויים משמעותיים ביותר, כולל ביטול המדיניות לחלוטין. עם זאת, ראוי להזכיר כי עד כה לא התקבלו דיווחים מביידן או יועציו לגבי תוכניותיהם. יתרה מכך, ביידן לאו דווקא מתכוון לבטל את המדיניות, ויתכן שהוא אף יחתום על צו שיאריך את השינויים עד הקיץ.

חשוב לציין כי המדיניות חלה רק על מספר אשרות, בעיקר כאלה המאפשרות לחברות לגייס עובדים זרים, ביניהן H-1B, H-2B, J-1 ו-L-1.

לפי ה-USCIS, ויזת H-1B הינה אשרת עבודה על בסיס כישורים או מצב: ויזה למומחים מקצועיים. לרוב, אשרות מסוג זה מוכרות מתחום ההיי-טק, שכן באמצעותן ענקיות התחום מצליחות לגייס עובדים רבים ממדינות כגון הודו.

אך בפועל, השימוש באשרות מסוג זה נעשה ע"י רבים בתעשיית הבריאות, כמו גם בתעשיית הבידור (למשל, דוגמנית ממדינה אחרת שמגיעה לארה"ב כדי לעבוד בקמפיין מסוים, תעשה זאת באמצעות ויזה זו). לפי המכון למדיניות ההגירה (Migration Policy Institute), מלכ"ר ללא שיוך מפלגתי, מדיניות הממשל השפיעה על קרוב ל-50 אלף איש: כ-29 אלף בני אדם הזוכים לאשרה זו, וכ-19 אלף בני/בנות זוג (שמקבלים ויזת H-4).

גם ויזת H-2B נכללה ברשימה, ולפי ה-USCIS מדובר באשרה "לעובדים זמניים לעבודות עונתיות בתעשיות שאינן חקלאיות". מדובר באשרה קריטית עבור מספר תעשיות, לרבות בגינון, יערנות, אירוח/תיירות ואפילו בתעשיית הבנייה. לפי ההערכות של המכון למדיניות ההגירה, 23 אלף בני אדם לא קיבלו את אישור העבודה הזמני בעקבות השינוי שעליו הכריז הממשל.

ויזות J-1 נכללות אף הן ברשימה, ואשרה זו "נועדו לטובת החלפת מבקרים, מדריכים במחנות קיץ וכן ויזות לסטודנטים לתארים מתקדמים". מעבר לכך שישנם כ-72 אלף שנפגעו מהמהלך באופן ישיר, ב-MPI הצביעו על כ-11 אלף בני/בנות זוג שהיו אמורים לזכות לוויזות מסוג J-2.

בנוסף, רשויות ההגירה יפסיקו להנפיק ויזות מסוג L-1, שהינה אשרה ל-"בכירים, מיומנים או מוכשרים בחברות עם סניפים אמריקאים: ויזה למעבר של מנהל בכיר או עובד מיומן בחברות עם סניפים אמריקאים". ההחלטה השפיעה על כ-6 אלף איש שהיו צפויים לקבל את האשרה המיוחלת, וכ-7 אלף בני/בנות זוג (ויזת L-2).

הממשל ביצע רפורמה משמעותית בוויזות H-1B (צילום: Shutterstock)

בתאריך שנבחר לסיום המדיניות החדשה, ה-31 במרץ, אינו מקרי כלל וכלל, שכן למחרת היום מתחילה 'עונת הגשת הבקשות לוויזות עבודה'. אי לכך, ב-USCIS הודיעו על מספר שינויים לתוכנית הוויזות H-1B, שכאמור הינה אשרת עבודה על בסיס כישורים מקצועיים.

"תוכנית אשרות העבודה הזמניות H-1B מנוצלת כבר תקופה ארוכה ע"י מעסיקים שמחפשים למלא תפקידים יחסית זוטרים ולצמצם את ההוצאות של בית העסק", הסביר ג'וזף אדלו, בכיר ב-USCIS, בעודו מציג את השינויים. 

תוכנית אשרת העבודה H-1B מאפשרת לגייס כמות מוגבלת של עובדים זרים, וחברות היי-טק רבות עושות בה שימוש ומעסיקות עשרות אלפי אזרחים זרים. בפועל, התוכנית זוכה לביקורת רבה בטענה שמדובר במפעל שחותר תחת כוח העבודה האמריקאי וגורם לירידה בשכר הממוצע במשק כולו.

בעקבות כך, השינוי הראשון שיתבצע הוא שאותן חברות יידרשו לעלות את שכר העובדים הזרים (ולמעשה ליישר קו עם השכר הממוצע של עובד אמריקאי במקצוע המדובר). מהלך זה נועד להניא חברות אמריקאיות מהעסקת עובדים זרים, שכן זה כבר לא ישתלם כלכלית. ב-USCIS מקווים שזה יגרום לכך שיותר ויותר חברות יבחרו להעסיק עובדים מקומיים ולא זרים.

עו"ד שלומי אטש, מומחה לדיני הגירה, מסביר כי משמעות השינוי היא ששיטת ההגרלה אשר היתה נהוגה עד כה תוחלף לשיטה על פיה יבחרו המועמדים להם דרגת השכר על פי משרד העבודה האמריקאי, הגבוהה ביותר. כלומר - המכסה השנתית של 65,000 ויזות לבעלי תואר ראשון ומעלה ובנוסף 20,000 לבעלי תואר שני אמריקאי ומעלה, תישאר על כנה ואלה שימלאו את המכסה יהיו בעלי השכר הגבוה ביותר כאמור.

מעבר לכך, במשרד לביטחון המולדת (DHS) המליצו לבצע שינוי נוסף, שנועד לצמצם את מספר העובדים שיפנו לקבלת אשרות העבודה מלכתחילה. כך למשל, ההגדרה המשפטית של המושג "מומחים מקצועיים" תשונה, ומבקשי הבקשה יצטרכו להוכיח שהם מחזיקים בתואר אקדמי בתחום הספציפי שבו הם מבקשים לעבוד. בנוסף, ב-DHS אף מבקשים לקצר את התוקף של האשרה, משלוש שנים כיום לשנה אחת בלבד.

שינויים אלו אומנם פורסמו כבר בחודש נובמבר, אך המתווה הסופי הוצג בשבוע שעבר ע"י USCIS. עם זאת, חשוב להסביר שהשינויים ייכנסו לתוקף רק בעוד 60 יום, בהתאם לחוק הפדרלי.

"השיטה הנוכחית שבה אנו בוחרים מי מקבל ויזת H-1B היא הגרלה אקראית, דבר שמקשה על בתי העסק להיערך בהתאם ולא מאפשר למעסיקים למצוא את העובדים הזרים הטובים ביותר", הוסיף אדלו.

משרד ה-USCIS בוושינגטון בתחילת משבר הקורונה (צילום: Getty Images)

בתוך כך, לאחרונה הוחלט לחדש חלק מהשירותים הניתנים במשרדי ה-USCIS, לרבות תוכניות הוויזות לסוחרים ומשקיעים (E-1 ו-E-2). ישראל היא אחת מעשרות מדינות שתושביהן זכאים להגיש בקשה לקבלת ויזות מסוג זה (ויזת E-1 ניתנה לישראלים כבר באמצע שנות ה-50, ואילו ויזת E-2 ניתנה לישראלים החל משנת 2019).

אשרת E-1 נקראת גם "ויזת סוחר", ובאופן כללי היא מכוונת לחברות שמנסות להיכנס לשוק האמריקאי. לדברי עו"ד אטש סחר יכול להיות של מוצרים, של שירותים ושל טכנולוגיה. חברות ישראליות רבות משתמשות בכלי זה כדי לשווק את המוצרים, השירות והטכנולוגיה שלהן בשוק האמריקאי.

אשרת E-2, לעומת זאת, נקראת גם "ויזת משקיע" והיא מכוונת למשקיעים (במקרה הזה ישראלים) שמעוניינים להעתיק את בית העסק לארצות הברית, או לחילופין לרכוש עסק שכבר פועל בארה"ב. המשקיע צריך להראות תוכנית עסקית מפורטת, להעסיק עובדים אמריקאים ודרישות נוספות.

ויזת הסוחר ניתנת לתקופה של חמש שנים, ואילו ויזת המשקיע ניתנת לתקופה של שנתיים בלבד. חשוב לציין כי מגיש הבקשה נדרש להציג תוכנית עסקית מלאה, ואף להוכיח שיש לו יכולת כלכלית להחזיק את בית העסק.

כמו כן, ראוי להזכיר כי אין סכום השקעה מינימלי שנקבע בחוק כדי לקבל את הוויזה, אך כמובן שהסיכויים שהבקשה תאושר פוחתים ככל שהסכום יורד. באופן כללי, רף ההשקעה המינימלי והבלתי רשמי כדי לקבל ויזת E-2 היא 100 אלף דולר, אולם ישנם מקרים מסוימים שבהם הבקשה אושרה עם השקעה נמוכה יותר.

עו"ד אטש הגדיר את הבשורה המשמחת על פתיחת הקונסוליה בתל אביב לקבלת תיקי ויזות המשקיעים כמעידה על מגמת של חזרה כלשהי לשגרה והתייחס לבאות בתחום ההגירה לקראת כניסת הממשל החדש בארה"ב: "מעניין לראות את השפעת תוצאות הבחירות בארה״ב על מדיניות ההגירה בזמן הקרוב עד להעברת המושכות לממשל ביידן ולאחר מכן עם כניסת הנשיא הנבחר למשרד".

"על פניו נראה כי התנהלות ממשל טראמפ מלווה בחוסר שיתוף פעולה ופעולות של הרגעים האחרונים. הכוונה היא לשינויי חקיקה ושינויי מדיניות של הרגע האחרון - כך למשל שינוי מבחן קבלת האזרחות והפיכתו לקשה יותר. שינוי שנכנס לתוקף בתחילת דצמבר. בנוסף, הנצחת בעיות קיימות כמו המשך סגירת הקונסוליות לפגישות שאינן לפגישות חירום. הגם שנסגרו עקב מגפת הקורונה, נראה שיש פה עיכוב וסרבול מכוון של הליכים. חשוב להדגיש שהצו שכאמור הוארך על ידי הנשיא טראמפ ימשיך יחול על מי שנמצא מחוץ למדינה ואין לו או לה ויזה בתוקף או אישור כניסה אחר שהוא לא ויזה (פרול למשל). יש לציין כי אם הצליחו להוכיח כי הם נופלים תחת הגדרת אינטרס לאומי אמריקאי, או אז, תאושר להם הבקשה".

לדברי אטש, תכנית ממשל ביידן בטווח המידי הינה הפשטת המערכת והפיכתה לפחות בירוקרטית, שחרור ההליכים תקועים על ידי הקלה במדיניות, כמו למשל צמצום דרמטי של הבקשות לראיות נוספות שפעם היה מגיע אחת לכעשרה תיקים, וכיום כמעט וכל תיק מתבקש לספק ראיות נוספות.

כל זאת לצד פתיחת הקונסוליות שסגורות לקבלת קהל מחודש מרץ 2020, וכן העברת משאבים מתחום אכיפה בו השקיע ממשל טראמפ רבות למשל בגיוס מאות אלפי אנשי אכיפה, לתגבור הצוות שמאשר תיקים ברשות ההגירה והקונסוליות השונות. הגדלת התקציב לרשות ההגירה ובכך למנוע העלאת אגרות כפי שתכנן הממשל הנוכחי.

"חשוב לציין כי הנשיא הנבחר ביידן יוכל לבטל את הצו הנשיאותיים של טראמפ (בין השאר הצו הנ״ל) אם יצליח להראות שהמצב חדל מלהתקיים", מסביר אטש ומוסיף כי "עובדתית נתוני האבטלה בסוף השנה שעברה טובים יותר מתחילתה ולכן הקרקע בבסיס ההחלטה המקורית על הכרזה על הצו יכולה להישמט. הנשיא הנבחר גם יוכל להוביל שינוי חקיקה ולבטל את שינוי המדיניות בויזת ה H-1B".

נושא נוסף שעו"ד אטש מבקש להתייחס אליו ואשר מעסיק ישראלים רבים הוא ויזות התייר - B1/B2: "נכון להיום עדיין יש בעיה לקבלן עקב המצב. יחד עם זאת לשוב לציין כי אנשים הפטורים מראיון - מבקשי הארכות בעיקר, וקטינים, כן מקבלים ויזות חדשות בהליך שנעשה בדואר. בנוסף במצבי חירום גם כן מוענקות ויזות תייר".

אם כן, בשלב זה ניתן לקבוע שהנפקת אשרות המשקיעים חוזרת לשגרה וכעת נוצרה התקווה בקרב המוני ישראלים הממתינים חודשים ארוכים לסיום השבתת פעילות הקונסוליות, ששנת 2021 תבשר טובות גם בכל הקשור לשאר הוויזות המקנות כניסה וגישה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.