מעטים הפעמים שראוי להשתמש במילה הלעוסה "מורכב", אך השבוע ד"ר גדי טאוב מארח השבוע בערוץ 'שומר סף' את הסופר והעיתונאי אלדד בק לשיחה מרתקת ובהחלט מורכבת על היסטוריה גרמנית, זיכרון השואה בגרמניה, ויחסי גרמניה וישראל.
את השיחה המרתקת בין שניים מהאינטלקטואלים הציבוריים המובילים בישראל מתחיל טאוב בהערה על השונות (הברורה) בין הימין הגרמני ושאר הימין במדינות המערב, בק עצמו ממשיך בסיפורו המדהים של פעיל הימין הגרמני קרל הפקס עימו יצר קשר אשר ליקט במשך שנים חומרים שיצרו את הארכיון הפרטי הגדול בעולם של הרייך השלישי הכולל צילומים, מסמכים וסרטים המתעדים את פעילות מכונת הרצח הגרמנית והמבוסס גם על שיחותיו עם בכירים נאצים ובני משפחותיהם.
לאחר דיון באופי ההתמודדות כן או לא (בעיקר לא, על פי בק) עם זוועות השואה בציבור הגרמני בק חושף באוזניי טאוב את סיפורו המשפחתי.
כיצד בשנת 1943, בשיאה של השמדת יהודי אירופה, בכיכר רוזנשטראסה שבברלין התאספו מאות נשים גרמניות שבאו למחות על מעצר בעליהם וילדיהם היהודים שהיו אמורים להישלח למחנות המוות - ועשו כן בהצלחה.
לפי בק מדובר בראיה כי במידה ורצו בציבור הגרמני למחות או לבלום את רצח יהודי גרמניה, ואולי אף את מדיניות ההשמדה הגרמנית באירופה כולה באמצעות מרי אזרחי, טאוב מוסיף את רשמיו מפרופ' שאול פרידלנדר שהודה כי "מי בגרמניה שהיה לו רדיו בבית ידע על ההשמדה", ואת העובדה שחיילים גרמנים אשר סירבו להשתתף במעשי הרצח כלל לא נענשו.
גדי טאוב ואלדד בק
לגבי פעילות הקרנות הפוליטיות הגרמניות בעיתנוות, באמנות, בקולנוע, ובאקדמיה הישראלית אמר בק,
"יש לזמן לשיחה, אם זה שר החוץ ואם זה ראש הממשלה, אחרי הבחירות, ולומר חד וחלק, 'חברים, אתם רוצים לפעול לקידום היחסים בין ישראל וגרמניה?, בשמחה. יש הרבה מה לעשות, העבר עוד לא מאחורינו".
"מאידך, אם אתם רוצים ללמד אותנו מה זאת דמוקרטיה, אם אתם רוצים ללמד אותנו מה זה שלום ואחוות עמים. אם אתם רוצים להגיד לנו מה לעשות, אין לכם מקום אצלנו".
טאוב השיב, "כי הרי מה יותר מפתה לגרמני מלומר בשביל לנקות את מצפונו, 'הינה אתם הנאצים'. אני למדתי מה זה נאציזם ועכשיו אסביר לכם".
לקראת סיום השניים דנים בפוליטיקה הפנים-גרמנית, במפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AFD), בשמאל הגרמני, ובעתיד אירופה והאיחוד האירופאי על רקע משבר ההגירה והקורונה.
