אחת מן הקלאסיקות של הקולנוע האילם: ״הנער״ סרטו של צ׳רלי צ׳פלין חוגג 100 שנים
״הנער״ הוא הסרט הראשון אשר צ׳פלין כתב וביים. כעת, הוא מציין מאה שנים, וזו סיבה נהדרת לחזור אחורה בזמן, אל אחד היוצרים החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית
01.29.2021 13:57
לני כהן
״הנער״ הוא כנראה הסרט האישי ביותר של צ׳פלין, וידוע כי הוא מכיל לא מעט מוטיבים אוטוביוגרפיים והרבה רגש. הסרט הוקרן לראשונה בהקרנה חגיגית באולם קרנגי אשר בניו יורק, בשנת 1921, ינואר. כמו מאה שנה אחורה, גם היום, מדובר על יצירה חד פעמית, שגורמת לכל מי שצופה בה גם לצחוק, וגם לבכות.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
מתוך הסרט
הסרט נחשב לאחד מהרגעים החשובים ביותר בקולנוע האילם, ומציבה את צ'פלין כיוצר על זמני אשר ידע כיצד להוציא מהצופה מגוון רחב של רגשות. בשנת 2011 הסרט אף נבחר להנצחה מטעם ספריית הקונגרס אשר נימקה את בחירה כך: ״מדובר בדרמה נוגעת ללב, אשר כוללת ביקורת חברתית, לצד קומדיה איכותית״.
התיאור לאורך הסרט של חיים מורכבים, עוני, ואכזריות מצד עובדי הרווחה, לקוח, כך חוקרי קולנוע מאמינים, מחייו האישיים של צ׳פלין. ילדותו של צ׳פלין היתה קשה, כאשר כבר בגיל 9 היה יתום, לאחר שאימו אושפזה במוסד לחולי נפש, ואביו האלכוהוליסט נטש אותו.
העלילה של ״הנער״ עוקבת אחר נווד (שהוא במקרה לא אחר, מאשר צ׳פלין עצמו) אשר מוצא תינוק נטוש בתוך מכונית יוקרה. תחילה, אותו נווד מנסה להיפטר מהתינוק, אך בסוף מגיע להחלטה להשאיר אותו איתו. כאשר הילד גדל, הוא יוצא לעזור בפרנסת הבית, על ידי זריקת אבנים וניפוץ שמשות, כאשר הנווד היה מגיע מיד לאחר מכן ומציע שירות זגגות.
אין ספק כי הסרט ״הנער״ של צ'פלין מסמן התגברות, כאשר בזמנו אמר: ״כבר לא מעט זמן שאני רוצה לעשות סרט רציני, אשר יסתיר בתוך שפע רגעים, אירוניה מעוררת רחמים״. את דמותו של הנווד מהסרט בנה צ׳פלין בהשראת נוודים אשר הכיר בשכונת העוני בה גדל, קנינגטון. צ׳פלין העיד כי דמות הנווד עבורו היא סמל, והיא קרובה בעיניו לגיבור שייקספירי.
על מנת להפיק ולהוציא את הסרט, צ׳פלין נטל סיכון כלכלי לא קטן ולווה כ-500,000 דולר. צ׳פלין גם הסתכסך עם חברת ההפקה בעקבות נושאים כספיים, כאשר החברה אף איימה לתבוע אותו וניסתה להשיג זכויות על הסרט.
צ׳פלין המשיך ויצר גם לאחר סרטו ״הנער״, ושיחרר אל העולם סרטי מופת כמו ״זמנים מודרניים״, ״הבהלה לזהב״, ״הדיקטטור הגדול״, ״אורות הכרך״ ועוד. ועדיין, צ׳פלין חזר והעיד כי ״הנער״ הוא הסרט האהוב עליו.
כידוע, הסרט האחרון בו צ'פלין כיכב הוא ״זמנים מודרנים״ (1936), שם הוא ביקש להגחיך את אמריקה התעשייתית. מדובר בסרט חשוב אשר מסכם את התקופה האילמת, וכמובן מתאר מחאה חברתית מנוסחת באופן החכם ביותר.
בעשור הראשון של צ'פלין כבמאי, עבד עבור כמה אולפנים שונים. השאיפה של היוצר לעצמאות, גרמה לו בסופו של דבר, לבנות אולפן לעצמו, אשר היה מוכן כבר ב-1918. שנה לאחר מכן, הקים את חברת ההפצה יונייטד ארטיסטס.
צ׳פלין כתב, ביים, והפיק את כל הסרטים שלו, ובמקרים רבים אף הלחין את הפסקולים. הוא נהג לשלוט בכל שלבי ההפקה, ונחשב לפרפקציוניסט קיצוני. מבחינות אלו, ורבות נוספות, אין כל ספק כי צ׳פלין נחשב ליוצר על זמני אשר השפיע על תעשיית הקולנוע והאמנות. במילים אחרות, צ׳פלין נותר רלוונטי גם כיום, כאמן מלאכת הבימוי, ופרסונה בלתי נשכחת.
