חקירת ה-NTSB קבעה: זו הסיבה שהובילה להתרסקות מסוקו של קובי בראיינט

ארה זוביאן, טייס המסוק שהטיס את כוכב הכדורסל קובי בראיינט ופמלייתו אשתקד, שגה כאשר המשיך בטיסתו בערפל הכבד, ובהמשך סבל מאובדן התמצאות מרחבית שהובילה להתרסקות הקטלנית בדרום קליפורניה בתחילת 2020. כך עולה מחשיפת ממצאי דו"ח הרשויות שפורסם מוקדם יותר היום (שלישי).

 

חוקרי ה-NTSB בוחנים את זירת ההתרסקות, אשתקד בקלבסס (צילום: AP)

 

כזכור, בתאונה הקשה שאירעה ב-26 בינואר 2020 בקלבסס נהרגו קובי בראיינט, בתו ג'יאנה בת ה-13, חברתה לקבוצה אליסה אלטובלי בת ה-13, הוריה ג'ון וקרי אלטובלי, עוזרת המאמן כריסטינה מאוזר בת ה-38, ושחקנית נוספת, פייטון צ'סטר ואמה שרה. גם הטייס זוביאן נהרג באירוע הקשה.

 

 

הבוקר התקיימה פגישה של המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה (NTSB), במהלכה נחשפו ממצאי התחקיר, והמסקנות העיקריות שבעזרתן ניתן לשפר את הבטיחות של מסוקים. 

"אנחנו משתמשים במונח 'התרסקות' במקרה הזה, ולא ב'תאונה'", הסביר ברוס לנדסברג, סגן יו"ר ה-NTSB, "תאונה היא תקרית בלתי צפויה, ולצערי הרב זה לא המקרה פה".

 

המסוק התרסק על צלע הר בסמוך לקלבסס (צילום: AP)

 

המסקנה העיקרית של הדו"ח היא שהטייס הפר את נהלי התעופה הפדרליים, לפיהם היה עליו לטוס באמצעות כללי טיסת ראייה, או VFR. מדובר שיטה שבה הטייס מנווט את המטוס באמצעות נקודות בולטות בקרקע, למשל כביש מרכזי, נחל או הר - אך בפועל לא התאפשר לטוס באמצעות VFR ביום שבו שרר ערפל כבד (כפי שקרה באותו יום ראשון גורלי).

חשוב להבהיר כי מדובר במסוק סיקורסקי S-76 מתקדם ביותר שבהחלט מסוגל לבצע טיסות באמצעות כללי טיסת מכשירים, או IFR (מצב הפוך מ-VFR, בו הטייס מנווט אך ורק לפי המכשירים בקוקפיט). עם זאת, בחוזה ההפעלה של חברת Island Express (בעלת המסוק) מול רשות התעופה הפדרלית (FAA) נכתב כי החברה יכולה לבצע אך ורק טיסות VFR.

"זה לא שהטייס טס באזור שלא הכיר, ולפתע הוא פגע בהר שכלל לא ידע על קיומו", אמר יו"ר ה-NTSB, רוברט סומוולט, במהלך הפגישה הבוקר, "נראה שטיסות של החברה היו אמורות לפעול במסגרת IFR, ולא VFR".

 

לא רק קובי ובתו: 7 בני אדם נהרגו באסון

 

בניגוד למטוסים, במסוקים אין 'קופסה שחורה' שבעזרתה ניתן לשחזר את פעולות הטייס בדקות שקדמו לאסון, אך חוקרי ה-NTSB סבורים שהם יודעים מה קרה בהתבסס על מידע שנמסר מעדי ראייה והדיווחים שזוביאן מסר ברשת הקשר לפני ההתרסקות.

כשתי דקות בלבד לפני הטרגדיה, הטייס זוביאן דיווח לפקחי התעופה כי כלי הטיס מטפס לגובה, ובקרוב הוא צפוי לצאת מהעננים. אולם בפועל, באותם רגעים המסוק דווקא פנה לאחד הצדדים, ואז החל לצלול את הקרקע.

 

 

לכן, כאמור, ההערכות הן שזוביאן סבל מאובדן התמצאות מרחבית, תופעה המכונה ורטיגו (לא התופעה הפיזית העלולה לגרום לאיבוד משקל, אלא מצב שבו הטייס מפרש את ההתמצאות שלו בצורה שגויה). דהיינו, יתכן שזוביאן האמין לחלוטין שהמסוק נוסק, אולם לאור העובדה שהוא לא הבחין בנקודות בולטות בקרקע (זכר ל-VFR) הוא כלל לא היה מודע לכך שהמסוק עומד לפגוע בהר.

למעשה, ב-NTSB הסבירו שאובדן התמצאות מרחבית הובילה ל-184 התרסקויות של כלי טיס בין השנים 2010 ל-2019, מתוכן 20 תאונות קטלניות של מסוקים - כך שלא מדובר בתופעה חריגה, בייחוד לא בתנאי מזג אוויר קשים.

 

קובי בראיינט לצד המסוק שבו נהרג לצד בתו ושבעה אנשים נוספים (צילום: Getty Images)

 

כאמור, מי שהייתה אחראית על חקירת הטרגדיה היא ה-NTSB, אולם חשוב לזכור כי למועצה אין יכולות אכיפה. במקום, דו"ח ה-NTSB יוגש לגוף הרלוונטי (במקרה הזה, רשות התעופה הפדרלית), וראשיה יצטרכו להחליט האם לקבל או לדחות את מסקנות הדו"ח, ולאחר מכן האם לבצע שינויים בהתאם להמלצות הדו"ח.

עם זאת, כבר לאחר האסון בתחילת 2020, מחוקקים רבים בקליפורניה קראו לרשויות התעופה להתקין במסוקים מערכת שעשויה הייתה למנוע את הטרגדיה הבאה -  TAWS, ראשי תיבות ל-Terrain Awareness and Warning System (מערכת למודעות ואזהרות שטח).

מערכת זו יכולה לספק התרעות כאשר נתיב הטיסה עלול להוביל לפגיעה ברכס הרים או כל מכשול טופוגרפי אחר, והיא מותקנת בכ-95% ממטוסי הנוסעים ברחבי העולם.

 

ארה זוביאן, טייס המסוק (צילום: מש' זוביאן)

 

מספר שבועות לאחר ההתרסקות בקלבסס, חבר הקונגרס בראד שרמן (דמוקרט) העלה הצעת חוק הקוראת לחייב את התקנת מערכת TAWS בכל המסוקים בארצות הברית. עם זאת, נראה שמה שמונע את המהלך כעת זה העלות של התקנת המערכות, שנאמדת ב-25 אלף דולר עד 40 אלף דולר עבור כל מסוק.