הסרט התיעודי ״ילדה קטנה״ מצליח להעביר לעולם מסר חשוב, ובעיקר אופטימי

סשה היא ילדה קטנה שנולדה בגוף של בן. אין ספק כי מדובר על סיטואציה מורכבת וקשה, בעיקר כאשר החברה לא בדיוק תומכת או מבינה. הגיבורה מבקשת ללבוש בגדים של בנות אך המורים בבית הספר לא מאשרים לה להגיע כך לשיעורים, הילדים בבית הספר לועגים, ומה לא. החדשות הטובות הן שהוריה של סשה לעומת זאת, לגמרי בעדה, תומכים בה וברצונות שלה. 

הסרט הצליח לשבור שיאי צפייה בטלווזיה הצרפתית תוך זמן קצר בלבד. אין ספק כי הבמאי, סבסטיאן ליפשיץ מצליח לגעת בנושא מורכב ורגיש, בעיקר בעידן בו גבולות המגדר ברורים ומהודקים. כאשר ילד או ילדה לא מצליחים להיכנס למשבצת אחת ברורה, החברה לא בדיוק יודעת איך להגיב.

ואכן, הסרט מצליח להעביר את המורכבות הזו באופן עדין ואותנטי, על ידי סיפור אנושי אחד, קטן וחזק. במקרה של סשה, הקלפים אכן לטובתה, על אף הקושי בבית הספר, הוריה תומכים בה באופן מלא, מה שהופך את התהליך כולו לקל ופשוט יותר. 

הסוגייה הנקראת ״דיספוריה מגדרית״ בה אדם חש פער בין המגדר שמייחסים לו לבין זה שהוא מזדהה איתו, היא בהחלט אחת הסוגיות המעניינות והמורכבות. בשנים האחרונות, ניתן לראות מודעות הולכת וגוברת בנושא, אך עדיין, מדובר על תופעה שצריכה לקבל במה מהותית יותר, משמעותית יותר. כמו בסרטו של ליפשיץ.

התגובה הרכה והמכילה של הוריה של סשה היא מעין אידיאל, אשר מבקש מהצופה להרחיב את המחשבה, לצאת מהנורמות החברתיות בהן כולנו כה תפוסים. להבין ולהכיר שיש מציאות אחרת, אותה צריך אם לא לקבל, לפחות להכיר ולכבד. 

סשה, הגיבורה של הסרט, הייתה בסך הכל בת שבע בזמן הצילומים. מה שחייב את ליפשיץ לנהוג באופן רגיש במיוחד, קשוב, ומכיל. כמו כן, לאורך הצפייה בסרט בהחלט ניתן להתבלבל ולחשוב כי מדובר בסרט עלילתי, זאת בעקבות הבימוי והצילום הייחודים. 

הסרט עוקב אחר נקודת מבטה של סשה, מה שמעצים את ההרגשה הקולנועית, ומעורר את ההזדהות העזה. אין ספק כי סבסטיאן ליפשיץ מצליח לעשות סרט דוקומנטרי עדין, קולנועי ורגיש, כזה שהצליח לכבוש לא מעט לבבות בצרפת, ובעולם כולו, לאחר שהפך זמין גם בשירותי הסטרימינג.