״צלילי המטאל״ מצליח לרגש, אך לא בגלל העלילה, הבימוי או הצילום, אלא בזכות השחקן הראשי

השחקן ריז אחמד הפך להיות, בזכות תפקידו בסרט ״צלילי המטאל״, אחד הפייבוריטיים לאוסקר, ובצדק. הופעתו בהחלט מצליחה לטלטל ולרגש את הצופה, ובעצם, ניתן לומר כי המשחק של אחמד הוא הכוח המרכזי של הסרט, של העלילה.

ריז אחמד הינו שחקן בריטי ממוצא פקיסטני, ונראה כי כעת, לאחר תפקידו ב״צלילי המטאל״ הפך להיות מוכר ומבוקש יותר. הסרט אמנם הגיע למסכים רק לפני מספר חודשים, אך למעשה העבודה עליו נמשכה במשך כמעט עשור שלם, כאשר בהתחלה, התוכנית הייתה לשלב בסרט גם אופי דוקומנטרי, בהשראת להקת המטאל ״Jucifer״. 

בסופו של דבר, התוצאה היא סרט עלילתי, דרמטי ומרגש במיוחד. ״צלילי המטאל״ כאמור מספר את סיפורו של מוזיקאי אשר הצלילים הם כל עולמו, אך לרוע המזל, שמיעתו הולכת ודועכת, כך שנגזר עליו להיפרד מהמוזיקה, ולהשלים עם הדממה. 

כמובן כי לא מדובר על תהליך פשוט, כאשר הגיבור מתקשה לקבל את הגזרה, וחש תערובת רגשות של  תסכול, זעם וחוסר אונים. אם זה לא מספיק, הוא הולך ומאבד את יכולת הדיבור שלו, מה שמקשה עליו גם להביא את עצמו לידי ביטוי. 

בשלב די מוקדם של הסרט, מתגלה כי לגיבור קיימת היסטוריה של התמכרות לסמים, כאשר הוא הולך למפגשים של מכורים, אשר עוזרים לו להתמודד עם מצבו. זוגתו של הגיבור היא השחקנית אוליביה קוק, אשר גם היא מציגה יכולות משחק די מרשימות. 

ובכל זאת, המשחק של ריז אחמד הוא המופתי ביותר לאורך כל הסרט, ממש מתחילתו ועד סופו, כאשר הוא מפגין יכולות משחק מרשימות, אותנטיות, ורגישות. עבודת הסאונד של הסרט ראויה להערכה אף היא, כאשר היא מצליחה להבליט את הפער בין איך שהגיבור מתבונן על העולם, ולבין איך הוא שומע אותו. 

בשונה מהשם המחייב, המוזיקה בסרט דווקא נוגה, רכה, ושקטה. קצת כמו הסרט כולו. ובכל זאת, הוא מצליח להציג מלודרמה רגישה ואמינה, כזו שמדגישה את הקולנעיות שבו, וזה גם מה שללא ספק הופך את ״צלילי המטאל״ לשונה בנוף, ואולי אף, בלתי נשכח. 

מתוך הסרט ״צלילי המטאל״