לאחר שתעלת סואץ נפתחה מחדש: חשש משיבושים כבדים בשרשרת האספקה העולמית

לאחר כשבוע שבה חסמה את הגישה לתעלת סואץ, אתמול (שני) שוחררה אוניית "אוור גיוון" ובכך התאפשר לנתיב הימי לחזור לפעילות מלאה. אולם כעת, ברחבי העולם חוששים שההשפעה של חסימת התעלה תורגש במשך חודשים ארוכים.

 

אוניית "אוור גיוון" בתעלת סואץ

 

בראש ובראשונה, ישנן אוניות רבות שנתקעו ב"פקק" העצום, הן בצדה הצפוני של התעלה (באזור הים התיכון) והן בצדה הדרומי (באזור מפרץ סואץ). לפי ההערכות, ייקח לפחות שבוע ימים כדי לפנות את העומס שנוצר בשתי הכניסות לתעלה.

מדובר במאות אוניות עם מטענים שונים, לרבות נפט, מזון ומוצרים חיוניים נוספים. כ-110 אוניות הספיקו לחצות את התעלה במהלך הלילה (שעון ארה"ב) וכ-140 נוספות צפויות לעשות את דרכן בתעלה במהלך היממה הקרובה. כך נמסר מהנהלת תעלת סואץ.

חשוב להדגיש כי חסימת התעלה הסבה פגיעה בגובה 9 מיליארד דולר לסחר העולמי בכל יום. אם לא די בכך, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהסחר העולמי גם ככה נמצא במשבר, וזאת על רקע מגפת הקורונה והמגבלות הרבות שהוטלו בעקבותיה.

 

העומס בתעלת סואץ: ה-21 במרץ (משמאל) וה-25 במרץ (מימין)

 

בזמן שהעומס בתעלת סואץ הולך ופוחת, בנמלים מרכזיים ברחבי העולם - שנחאי, סינגפור, הונג קונג, רוטרדם ולוס אנג'לס - נערכים לכך שהעומס רק ילך ויעלה במהלך השבועות הקרובים.

הסיבה לכך היא שאותם נמלים ייאלצו להתמודד עם כמות גדולה של אוניות שיגיעו אליהם במהלך הימים הקרובים. בפועל, עלול להיווצר מצב שבו אוניות יידרשו להמתין מחוץ לנמלים במשך שבועות וחודשים ארוכים.

"עיכוב של 4-5 שעות כיום עלול להיות מתורגם לעיכוב של 4-5 ימים בתוך שבועות ספורים", מזהיר ג'ון מגנן, מרצה לסחר ימי ולוגיסטיקה באוניברסיטת ניוקאסל, שהוסיף: "התזמון של חסימת התעלה היה נוראי. אני יכול לחשוב רק על תקופה אחרת אחת, חג המולד, שבו השלכות החסימה היו גדולות עוד יותר".

 

כמו נמלים רבים ברחבי העולם, גם בלוס אנג'לס נערכים להשפעה של חסימת התעלה

 

ולמרות הכל, ההערכות הן ששרשרת האספקה במדינות אירופה ואסיה תיפגע בצורה קשה יותר מאשר זו בארצות הברית, וזאת חרף העובדה שחלק מהאוניות שנתקעו מחוץ לתעלה בשבוע האחרון היו בדרכן לארצות הברית.

"תעשיית הייצור האמריקאית נשענת על חומרי גלם שמגיעים באוניות שעוברות בתעלה, כך שיתכן שארה"ב תפנה לאירופה כדי להשיג את חומרי הגלם החסרים", מסביר מגנן, "ובצד השני, סביר להניח שנראה מדינות אירופאיות רוכשות מוצרי גלם מארצות הברית, גם אם הם יקרים יותר, מכיוון שהם יהיו זמינים יותר".