עיתונאית שנאבקת בשחיתות וחייה נמצאים בסכנה: ״דממת אלחוט״ הוא בהחלט סרט שאתם חייבים לצפות בו

בשנים האחרונות ניתן לראות כי סרטים רבים מבקשים להציג בפנינו את התרומה האדירה והחשובה של עיתונות לחברה, ועיתונות חוקרת בפרט. למשל ״ספוטלייט״ אשר זכה באוסקר, ״העיתון״ ו״קולקטיב״, כל אלה ועוד מציגים את פועלם החשוב של עיתונאים אמיצים שכל מטרתם היא לחשוף עוולות ממסדיות ופוליטיות, ובמקרים רבים לסכן את חייהם בעקבות הצורך להוציא את האמת והצדק לאור. 

כעת, ״דממת אלחוט״ מצטרף לרשימה המכובדת, ומבקש להציג את חייה של עיתונאית אמציה, לוחמת, בשם כרמן אריסטגואי. הסרט כמובן מתמקד דווקא ברגעי השיא של כרמן, בזמנים הקשים ביותר, בהם חייה נמצאים בסכנה. כרמן הפכה להיות אחד המקורות האמינים האחרונים במקסיקו כאשר כל מטרתה היא לחשוף את המציאות המכוערת של הפוליטיקה במדינה. 

מרבית הפוליטיקאים במקסיקו  משתפים פעולה עם קרטל הסמים, וכרמן מצליחה לחשוף עוד ועוד שחיתות, בעיקר מצידו של הנשיא המכהן, אנריקה פנייה. בנוסף היא מקימה תחנת שידור עצמאית, אך תוך זמן קצר, מצליחים לפרוץ ולהרוס אותה. אין ספק כי הסרט הינו קשה לצפייה, מטלטל ומעורר סלידה מהממסד. 

עם זאת, ״דממת אלחוט״ מצליח להציג את העיתונאי כגיבור, כתפקיד מהותי וחשוב, כשליחות. ואכן, כרמן זוכה בהערצה של התושבים, אנשים מבקשים לדבר איתה, להצטלם איתה, מחבקים ומנשקים אותה. במובן הזה, הסרט גם דוגל באופטימיות זהירה, כאשר המסר ברור, כל עוד יש עיתונות, יש תקווה, לאמת, לצדק. 

כרמן היא דמות מעוררת השראה, חזקה, מרגשת. יוצרת הסרט, ג'וליאנה פנג'ול, האזינה לשידוריה של כרמן במשך זמן רב, על מנת להתעדכן מה מתרחש בעיר המולדת שלה. את הסרט החליטה לעשות לאחר שכרמן פוטרה, והחלו איומים על חייה. פנג'ול חזרה למקסיקו, ובילתה 4 שנים בתיעוד המאבק של כרמן, שבסופו נאלצה לעזוב את המדינה. 

אין ספק כי ״דממת אלחוט״ מצליח לשרטט דיוקן מעורר השראה של אישה חזקה, חד פעמית, עצמאית ומרגשת. מעבר לכך, מדובר על סרט חשוב, כזה שחשוב לצפות בו, כזה שממשיך להפעיל את הגלגלים בראש גם זמן רב לאחר שהוא מסתיים.