בדרך לאוסקר: ״מורתי התמנונית״ הוא אחד הסרטים החשובים, הרגישים והמעולים שנעשו לאחרונה

בעוד שבוע בלבד, יתקיים סוף-סוף טקס האוסקר. בקטגוריית הדוקו תוכלו למצוא את ״מורתי התמנונית״ אשר מסתמן כפייבוריט של הקהל והשופטים כאחד. בחודשים האחרונים, הפך הסרט לאחד הלהיטים הגדולים ביותר של נטפליקס. העלילה עוקבת אחר מערכת יחסים מופלאה ומיוחדת בין תמנונית בר, לבין חוקר טבע וצוללן דרום אפריקאי. 

הסיפור, הרומנטי יש לציין, מאחורי הסרט הוא כי למעשה לפני עשור, הצוללן המדובר, צילם בעצמו את המפגשים עם התמנונית. עיתונאית בשם פיפה ארליך, נהגה לשחות עימו, והשניים החליטו להרכיב גרסה ראשונית של סרט. אותה גרסה, הצליחה להגיע לקולנוען ג'יימס ריד, ומשם, השאר היסטוריה. 

כיצד הכל התחיל? הצוללן, קרייג פוסטר, הגיע למשבר אישי בחייו, מה שגרם לו לפנות לאהבה ישנה שלו- לים. כך, בכל יום מחדש, הלך פוסטר לצלול עם סנפירים ושנורקל. התמזל מזלו של פוסטר והוא גם בדרום אפריקה, כך שהוא צולל בתוך יער אצות קסום, מלא יצורים מרהיבים ומשונים. 

בכל צלילה, מתעד פוסטר את מה שהוא רואה. עד שיום בהיר אחד, הוא פוגש באורחת מיוחדת במינה, תמנונית בר. ניתן לראות שכבר מהרגע הראשון שהשניים נפגשים, משהו מתרחש אצל פוסטר בפנים. מאז אותו יום, חוזר הצוללן לאוקיינוס, שוב ושוב, הפעם כל מטרתו היא לתעד ולצלם, לעקוב וללמוד, אחר חברתו החדשה. 

במהלך אותה למידה, ניתן לראות התקרבות זהירה של שני הצדדים. התמנונית הופכת מוכרת, חביבה, קרובה יותר. שגרת החיים שלה מרתקת, והתיעוד מצליח לספק הצצה אותנטית, מיוחדת במינה לחיי היצורים התת ימיים, ולעולם כה מסתורי ומרתק. 

לאחר שבועות רבים של תיעוד, מחליט פוסטר לשלוח יד לעברה של התמנונית. זוהי בהחלט את הסצנות החזקות והמרגשות ביותר בסרט- התמנונית שולחת יד בחזרה, עד שהיא נוגעת בכף ידו של פוסטר. במשך עשרה חודשים חזר בכל יום מחדש פוסטר לאוקיינוס, לחברתו החדשה, כאשר לאורך הדרך, ניתן לראות את ההחלמה הרגשית שלו, והתהליך הרגשי שהוא עובר. 

הסרט מצליח להזכיר לכולנו שאין אנו כל-כך שונים, לכולנו, בעלי החיים, ואנחנו, משברים, תהליכים, יכולת לגלות, לבטוח. לאורך הסרט, הצילום נהדר אף הוא, ומצליח להעצים את היחסים בין השניים, ואת הנוף התת ימי המופלא. כמובן שאי אפשר שלא להזכיר את הרגישות המרשימה שמגלה פוסטר כלפי התמנונית. 

לאורך כל הסרט, הקשר הינו עמוק, אכפתי, אמיתי, אותנטי. לסיכום, ״מורתי התמנונית״ הוא בהחלט סרט שמותיר רושם עמוק, מעורר לא מעט רגשות, ומצליח לחשוף אנושיות, רגישות, ואינטליגנציה גבוהה. עכשיו רק נותר לקוות שיזכה באוסקר, כי בהחלט מגיע לו.