כל הכבוד לערבים.
מה ששמעתם.
על הפגנת הכוח מטבריה ועד יטבתה ועל הצלחתם לעמוד במספר יעדים טקטיים לטווח בינוני.
- לתפוס את משטרת ישראל והשב"כ עם המכנסיים למטה.
- לעורר פחד ואימה בקרב מיליוני יהודים החיים בערים מעורבות וביישובי הספר.
- להימנע ממספר עצורים החורג מ-25
- לרשום דף היסטורי חשוב במאבקם תוך סינכרון (פרימיטיבי אמנם) עם פעולת תנועת החמאס שבעזה.
- לשמור על ארשת נורמליזציה של הפעולות העוינות במסגרת טווח הכלה בקרב הציבוריות הישראלית היהודית.
בתוך כך רשמו המה ניצחון קטן שיירשם בדפי היסטוריית ההתנגדות הפלשתינית-ישראלית לא פחות מיום האדמה 1976.
מחמאותיי גם לחיות הדו-רגליות (כלשונו של מנחם בגין) שביצעו את הלינץ' במחנך והאב ל-4 ילדים אלעד ברזילי בן ה-31 שכנראה לעולם לא ישוב ללכת, לחבק, לנשק או לכתוב.
מחמאותיי להם שכן הם הצליחו לרצוח אדם בלי להיענש על ידי משטרת האויב. סליחה משטרת ישראל.
את העיר לוד הם הפכו למעין דיוקן חיוור של צפת בתרפ"ט - ואת עכו ליפו של שנת 1947.
לא אדבר על ירושלים וחיפה - מי יודע מה מצפה עוד להן.
המציאות: חבורות פרחחים ברחבי ערי ישראל שיתקה 35% מהאוכלוסייה היהודית בארץ. שרפה/השחיתה מאות כלי רכב (כולל ניידות משטרה), עשרות מתקני ציבור ביניהם גני ילדים, בתי ספר, בית כנסת, ישיבות, בניינים, ותלמודי תורה, ואף היתה קרובה להישג אסטרטגי מן המעלה הראשונה בדמות שחיטת טייס חיל אוויר ישראלי (ח' בן ה-31) לא הרחק מהיציאה של בסיסו שבנגב.
הישגי היהודים מסתכמים בחבורות מתנחלים אמיצה שירדה ללוד ועלתה לעכו בניסיון להגן על היהודים המפוחדים למול האימפוטנציה המשטרתית עליה עוד ייכתב ספר עם עדויות.
אז מה הוביל לניצחון הערבי הנקודתי הזה?.
ראשית כל הניצחון הזה אינו תוצר של תכנון, תחכום, ואפילו רמת ביצוע גבוהה. אפילו מאגרי הנשק שלהם לא באו לידי ביטוי כאן (למרות שכמה יהודים נורו בלוד).
אלא, זהו ניצחון שכולו תוצר של עבודה קשה מצד מצביעי "הימין" חסרי הבינה שקנו ממוכר הרהיטים, ומהמנהיג "הימני" הדגול ביבי סחורה פגומה שעיקרה - חולשה אין קץ המאפשרת לערבים ממערב לירדן בין אם בעזה ובין אם ברמלה להשפיל ולחגוג על העם העברי.
זה לא ישתנה, מרבית מצביעי נתניהו הם בעלי מנטליות פוליטית פרה-מודרנית שאינה מסוגלת להתאים רצונות למדיניות באמצעות בחירת נציגים והפיכתם ל-Accountable.
זה בסדר.
הם ימשיכו להתלונן על "השמאל" בעודם שפוטים של הנהגה שמנהלת סיכונים כבחברת הזנק, שנלחמת במסכי פלזמה, שמחשבת תדמית תקשורתית, שנותנת לחבורת עבריינים לנהל מדינה מערבית ריבונית.
לא רק לערבים מגיע צל"ש על ניצול החולשה של ביבי.
אני רוצה לחלק מחמאות גם לפרקליטות המדינה וליועמ"ש.
שנאת רוב העם היהודי אליכם היא סימן להצלחתכם לשלוט במערכת הביטחון (זה דניאל פרידמן עצמו הודה בפניי) מחד, לאפשר לערבים לפעול בלי לחץ משטרתי מאידך, וכמובן להטיל אימה על הנאשם הלחיץ נתניהו.
אתם בהחלט עומדים היטב במטרות ולו הייתם חברה בורסאית - אני שם את הכסף עליכם גם בעשור הקרוב - אתם אג"ח משתלם.
נכון, זה שאתם שולטים ביצור חלשלוש כנתניהו מצאלח א-דין או מגבעת רם לא מרשימה אותי, אבל לעשות את זה ל-5 ראשי ממשלה ברצף - על זה מגיע למערכת המשפט פרס ישראל.
הנהגה אימפוטנטית ונטולת מוסר, וסליחה על הביטוי שיעליב את גולדה מאיר ע"ה, (שהייתה המנהיגה הגדולה ביותר שקם לעם היהודי מאז ראשית הציונות אולי) אבל הנהגה נשית ונטולת טסטוסטרון שכזו יכולה להישלט גם על ידי חאלד משעל ואיסמעיל הנייה לא רק על ידי מנדלבליט ושי ניצן.
עכשיו מילה על אריק ורבין.
אם אריאל שרון היה בעניינים בשנת 2009 (היה אמור להיות אז בן 79) לראות מה נעשה בעזה, אני קובע שחמאס לא היה ממשיך לנהל את העסק.
אם רבין לא היה נרצח, אש"ף היה מסולק מיו"ש בפברואר 1996 (אם להאמין לעדותו של ראש אמ"ן דאז בוגי יעלון לגבי תכנית הפעולה של רבין למקרה שהטרור יימשך לאחר בחירות ינואר 96 ברשות).
ככה זה, אנשים גדולים כמו שרון ורבין, על חסרונותיהם ומעלותיהם, ידעו לעשות טעויות אבל גם לחתוך ולתקן - לצערנו הם לא הספיקו.
לא כך ביבי שבפועל המשיך את רבין ב-96, וטען כי יחזיר ימינה את מדיניות שרון ב-2009.
עכשיו מילה על וועדת אור וערביי ישראל
מספרים לנו שהמסקנות הפאתטיות של וועדת אור הארורה שקמה כזכור בעקבות מותם של כ-13 ערבים ישראלים מאש חיה של משטרת ישראל, לאחר שהשתתפו באינתיפאדת אוקטובר 2000 היא שהחלה את ההתדרדרות בנורמות אכיפת החוק כלפי הציבור הערבי בישראל. זהו שקר.
הסימפטומים היו ידועים שנים לפני כן, בנגב, בגליל, במשולש כיסים עמוקים של שאבאבים המשמרים נורמות מערב-פרוע במסווה (או חצי מסווה) של דו-קיום.
ריבוי בעלי המקצועות החופשיים, המהנדסים, הרופאים, הרוקחים, ועורכי הדין בחברה הערבית הוא מבורך - אך בפועל למרות שרבים וטובים בציבור הזה הם אזרחים שומרי חוק, צמאון הדם המוסלמי עודנו קיים ברחוב הערבי-מוסלמי בפלשתין ונוכח בצורה משמעותית שאינה זוכה לגינוי שזוכה גרפיטי ארור 1 של נערי גבעות.
הנהגתם הפוליטית של ערביי ישראל, בין אם מייצגת אותם ובין אם לאו, בין אם מדובר בכשל מערכתי של הפוליטיקה הישראלית כולה ובין אם לאו, מחזיקה בעמדות יודופוביות - וברור שהעונש הלגיטימי היחיד עבור ההנהגה הזו, ועבור תומכיה ומבצעי פשעי השנאה הלאומניים הוא גירוש מידי מארץ ישראל אל מדינה מוסלמית - ואם יאמרו כי יש בתוך הפורעים והרוצחים בפוטנציה גם משכילים ומתורבתים, אז כמו שרפול ז"ל אמר - נשים אותם בקבינה.
מצד שני מנדלבליט קובע - לא אני.
מערכת המשפט והתקשורת שולטות בשפה ובפעולה.
נתניהו הוא גאון שיווק ולא מנהיג מדיני.
ובצבא יש מפקדים נהדרים שנלחמים עם ידיים קשורות מאחורי הגב בזמן שהסכנה הערבית מתגברת בתוך גבולות הארץ.
אך כל הבעיות האלה נובעות מכך שהציבור הימני מטומטם.
שאין ימין משכיל בישראל.
ש"עמך" ישראל מצביע לנתניהו ומאמין שמדובר במנהיג חזק כשבפועל מדובר באדם שה"זהירות", וה"אחריות" שלו מדרדרת את ישראל לחולשה שהערבים רואים לנכון לנצל ושפוגעים ביהודי הארץ.
יש מקום לבדק בית המצביע על חולשת ההנהגה ברמה הטקטית - יש מקום למישהו שיחזיר את הגלגל אחורה ויגבה מחיר יקר מהפורעים בעזה ובחיפה.
נתניהו לא רצה ולא הצליח ולא ניסה לשנות את המשוואה שהפכה את הערבים הישראליים לכלי טקטי ואסטרטגי בשירות אליטה משפטית.
נתניהו לא הצליח לבודד את הציבור הערבי מקיצוניו, או מידיה העדינות של משטרת ישראל והפרקליטות.
הערבים לצד הסודנים והפיליפיניים הפכו לחלוצים ולבני הטיפוחין של מערכת המשפט במאבק על משילות בישראל - צבא/עתודה אלטרנטיבי שקם בתוכנו לעם היהודי.
הם מריחים את הפחד ואת הפינוק היהודי והרפיסות ומנצלים זאת.
ערביי ישראל הם העשירים והחזקים בכל יהודי המזרח התיכון מלבד אלה החיים במדינות המפרץ ובכיסים העשירים של לבנון וצפון אפריקה, ובכל זאת דבר לא השתנה.
בפועל יש צורך בשינוי דיסק, בינתיים - לו הייתי היסטוריון הייתי מוצא לנכון לכתוב על חולשת נתניהו, אך גם לתת זרקור לרוצחים הערבים, ולמגנים היהודים ברחוב היהודי.
אפשר להבין מדוע הם דורשים הכרעה.
