חזרתה של קרואלה דה ויל: הסרט החדש של דיסני מצליח להפיח חיים בדמותה של נבלית כריזמטית

דמותה של קרואלה דה ויל הומצאה אי שם בשנת 1956, על ידי הסופרת דודי סמית. רובנו, מכירים את הנבלית הכריזמטית מהסרט ״101 דלמטים״. אך כעת, דיסני החליטו שבהחלט הגיע הזמן לחזור ולהפיח חיים בדמות המסקרנת והבלתי נשכחת. 

דמותה של דל דה ויל היא נבזית, כזו שהצופה באמת ובתמים שונא, ואף סולד ממנה. נראה שמדובר על מוטיב חוזר בסרטים הוליוודים רבים, אשר לוקחים את האנטי גיבור, והופכים אותו לגיבור, למישהו שעומד במרכז העלילה של הסרט. 

דוגמאות לכך ניתן לראות גם בסרט ״הג׳וקר״, וכמובן, ״מליפסנט״ המופתי. גם בסרט החדש של דיסני, ״קרואלה״, אותו הדבר בדיוק נעשה. יותר מכך, הסרט מבקש להסביר לצופה מה הפך אותה לנבלית כה גדולה, למי שהיא היום, דמות שקשה להזדהות איתה, ובעיקר קל לשנוא אותה. 

הסרט אשר יצא לפני מספר ימים הן בשירותי הסטרימינג, והן במספר אולמות קולנוע ברחבי ארצות הברית, מציג לנו את הגיבורה כילדה, כלומר מתי שהכל התחיל. וכבר בהתחלה, אנו מגלים כי היא מתייתמת מאם, מה שהופך אותה די מהר לנערה מרדנית, קשה, וכועסת.

את דמותה של קרואלה מגלמת אמה סטון, והיא ללא כל ספק עושה עבודה מעולה, כזו שגורמת לצופה לזהות מקרים קטנים ובודדים של הזדהות. כבר בתחילת העלילה קרואלה מוצאת עבודה אצל פשניסטה בעלת בוטיק אופנה, אשר מזלזלת בה ומטיחה בה האשמות. 

הסרט מבקש להציג לנו דמות אייקונית, שהיא גם נבלית ונוראית, גם אלימה, וגם אפלה, והוא עושה זאת על ידי הפקה די מרשימה, תפאורה מושקעת, תלבושות מפוארות, עיצוב אמנותי מרשים, וכמובן, צילום נהדר שעוטף את כל זה. 

העבודה על הסרט התחילה לפני כמעט עשור, אך עברה לא מעט מעצורים וקשיים, כאשר אף התסריט עצמו עבר כמה וכמה גלגולים. החדשות הטובות הן כי הזמן כנראה עשה טוב לתוצאה הסופית, והצפייה בסרט החדש של דיסני בהחלט מהנה, סוחפת, ומותירה את הצופה לחשוב גם לאחר שהוא מסתיים.