דעה: באמריקה ובישראל אין כרגע מנהיגים
נפתלי בנט וג'וזף ביידן הולכים להוביל ברית היסטורית בין צמד אומות בעלות שותפות-גורל, הבעיה היחידה היא, הם בקושי מסוגלים להוביל את האומות שלהם בעצמם
06.12.2021 16:41
יאיר קליינבאום
בנימין נתניהו היה רה"מ בינוני ומטה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
אך בכל הנוגע לדיפלומטיה - הוא היה גאון.
כשליו המתמשכים בנושאי פנים הביאו למציאות דמוגרפית המסכנת את אופייה היהודי של ישראל; והאימפוטנציה השיטתית שלו בנושאי משילות בנגב ובגליל לצד התעלמותו מכנופיית שלטון החוק בשנים 2009-2016 (עד שבאה לערוף את ראשו) סיכנו את אופיה הדמוקרטי.
על המחדלים הביטחוניים עוד איננו יכולים לספר (אין ארכיונים) אך מצבם של חיזבאללה וחמאס והתפתחות החזית הפנים-ערבית בישראל בהחלט מרמזים לכשלים מתמשכים וחמורים (וראו את דברי האלוף בריק).
ובכל זאת, אם ישראל היא חברה הנסחרת בבורסה, היא לא יכלה למנות לעצמה סמנכ"ל שיווק מוכשר מנתניהו שכשליו מבית לא יוכלו לעמעם את הישגיו הדיפלומטיים מחוץ.
גם היסטוריונים מחמירים, לא יעזו להאשימו באנטי-ישראליות שפשטה בקרב דמוקרטים באמריקה.
תוצר של מגמות דמוגרפיות שהבשילו ושנאה מסורתית לישראל במחנה הפוסט-קולוניאלי/ניאו-מרקסיסטי ובשוליו הליברליים-משכילים.
למול מציאות זו, נתניהו השכיל לעמוד בעוז על אינטרסים חיוניים לישראל הן מול ממשל אובמה, קל וחומר שלמול ממשל טראמפ, וגם בחצי השנה האחרונה למול ממשל ביידן.
ידידותו האישית עם פוטין עמדה לישראל כנכס, ועל יחסיו עם א-סיסי ולא מעט ממנהיגי מרכז ואף מערב אירופה עוד יכתבו ספרים בעתיד.
אך עתה למשרד רה"מ נכנס נפתלי בנט.
מסבירן מוכשר בעל אנגלית צחה והבנה של המיינדסט האמריקני - אך חסר ניסיון בגיאו-פוליטיקה ונטול רקורד כלשהו באסטרטגיה דיפלומטית.
נתניהו הצליח 'לשלוט' פחות או יותר בממשלותיו תוך שהוא נהנה ממרחב תימרון-רב (עד 2018) בקואליציות שהנהיג.
בנט, גם לו יצליח להתוות דרך פעולה מבית, הרי שלא יוכל לסמוך על שת"פ בכל הנוגע לקביעת מדיניות-חוץ - קל וחומר כשהוא מביא עימו 6 מנדטים.
בינתיים, בוושינגטון ממתין לו נשיא הנתון בדעיכה קוגנטיבית.
הסוד הכי לא שמור ב-Beltway של די.סי הוא שביידן לא מנהל את העניינים.
אין זה תקדים שנשיא אמריקני מאציל סמכויות לדרג הפקידותי הבכיר (רייגן, ווילסון, קנדי, ורוזוולט עשו זאת אף הם בשל בעיות בריאותיות), אך זו בהחלט הפעם הראשונה בה נשיא שוכח את שם מזכיר ההגנה שלו בשידור חי - כשהמזכיר נמצא עימו באותו החדר.
במילים אחרות, לבנט אין מרחב תמרון, בסיס כוח רחב, וניסיון דיפלומטי בהתווית מדיניות-חוץ, ולנשיא של בעלת הברית החשובה ביותר שלנו, אין את המפתחות ביד.
האחד תלוי בשותפיו הקואליציוניים, השני תלוי בפקידי הסטייט-דיפרטמנט.
המעניין הוא שכמה משותפי בנט, ומרבית אנשי הסטייט דיפרטמנט עלולים לראות עין בעין בסוגיית ההתיישבות היהודית, והשאלה הפלשתינית - עובדה שלא בהכרח משחקת לטובת העמדה המוצהרת של רה"מ הנכנס בנושאים הנ"ל.
כשהאינפלציה בארה"ב שוברת שיאים; הגבול הדרומי מפורק; סין, ורוסיה חזרו לשחק עם טיוואן ואוקראינה, ובמזה"ת הגלגל חוזר לימי הפייסנות של אובמה לא בטוח אם נפתלי בנט הוא האיש הנכון בזמן הנכון להעמיד את האינטרסים הישראליים בקדמת הבמה.
מאידך, אין לשפוט בטרם מעשה.
כל שנוכל הוא לאחל לו בהצלחה. הוא בהחלט יזדקק לכך.
